ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
41176-03-11
04/03/2013
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
- נגד - |
התובע:
חב' פישל איזמן ובניו בע"מ –
|
הנתבע:
גדליהו בן יוסף –
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת, חברת פישל אייזמן ובניו בע"מ הינה הבעלים של יחידה מס' 69 הנמצאת בבניין ברח' היהלום פינת זנגוויל בנתניה (להלן: "היחידה"). כפי שפורט בכתב התביעה, הנתבע גדליה בן יוסף שכר היחידה לפני שנים רבות ומפעיל בה מפעל לליטוש יהלומים אולם לא שילם כל שכר דירה במשך 15 שנים אחרונות. התובעת דרשה מהנתבע תשלום שכר דירה אולם הוא סירב. משכך הגישה היא תביעת פינוי כנגדו וביום 25.10.10 ניתן פסק דין לפינוי וסילוק יד.
בתביעה זו עותרת התובעת לתשלום שכר דירה עבור שבע שנים אחורה בסך של 1800 ₪ לחודש כדמי שימוש ראויים ו/או בגין עשיית עושר. כן הינה מבקשת סך נוסף של 20,000 ₪ הוצאות ועוגמת נפש וסך של 25,000 ₪ עלות סילוק רכוש הנתבע שנותר ביחידה.
הנתבע בכתב הגנתו טען שלפני כשלושים שנה שכר את היחידה שהינה חדר בגודל 30 מ"ר בבנין והפעיל במקום מלטשת יהלומים קטנה. בארבע השנים הראשונות הוא שילם דמי שכירות כמוסכם, כאשר אותה התקופה עסקי היהלומים בנתניה פרחו והיו באיזור מלטשות יהלומים רבות. דמי השכירות עמדו אותה עת בגובה 50 דולר לחודש.
בסוף שנות ה- 80 עם התמוטטות ענף היהלומים בנתניה החלו להסגר המלטשות. גם הנתבע ביקש לסגור המלטשה עם סיום ההסכם עם התובעת. באותה תקופה עמדו בנינים רבים ששימשו כמלטשות יהלומים ריקים משוכרים, כאשר בעלי הנכס מחויבים היו בתשלומים לעיריה וכן תשלומים קבועים אחרים.
גם הבנין שהיה בבעלות התובעת החל להתרוקן אותה תקופה והוזנח. בהסכמה בין נציג התובעת אברהם אייזמן לנתבע באמצע שנות ה-90 נקבע שהנתבע יישאר בנכס ללא תשלום שכר הדירה אולם יהיה אחראי לתשלום ההוצאות השוטפות כארנונה, חשמל ומים, וכך נהגו הצדדים במשך כל השנים. מעולם לא פנתה אליו התובעת בדרישה לתשלום שכר דירה. הנתבע אף השביח המושכר במהלך השנים על חשבונו.
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם והתנהלו מספר דיונים.
בדיון שהתקיים ביום 29.11.12 הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם ושבית המשפט ייתן פסק דין לפי סעיף 79 א' וללא נימוקים. משכך, ולאחר שעברתי על המסמכים וקראתי טענות הצדדים מסקנתי הינה שדין התביעה להדחות. התובעת תשלם הוצאות הליך זה לנתבע בסך 15,000 ₪.
ניתן היום, כב' באדר, 4 במרץ 2013, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת