ואקנין ואח' נ' אשטר ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה אשר הוגשה על ידי המבקשים בגין הודעות לצדדים שלישיים ששלחו נגד המשיבים 3-5.

כנגד המבקשים והמשיב 3 (להלן: הבנק) הוגשה תובענה כספית והצהרתית על ידי המשיבה 2, הגב' יעל ואקנין, (להלן: המשיבה). בהתאם לאמור בכתב התביעה, בין המבקשים למשיבה נכרת הסכם לרכישת רכב חדש בתמורה לסך של 120,000 ש"ח, במסגרת ההסכם התחייבו המבקשים להעביר למשיבה את הרכב שרכשה תוך 21 ימי עסקים מיום מועד העברת תמורתו לידיהם. בעצת המבקשים ולשם הרכישה פנתה המשיבה לבנק בבקשה כי יעמיד לה הלוואה לצורך מימון רכישת הרכב, הבנק נעתר לבקשה וביום 01.05.11 העמיד למשיבה הלוואה בסך 120,000 ₪ שהועברה ישירות מחשבון המשיבה לחשבון המבקשים. בסופו של יום, המבקשים לא עמדו בהתחייבותם והרכב לא סופק למשיבה כלל.

המבקשים ביקשו לשלוח הודעה לצד שלישי, שכן לטענתם אם ובמידה יימצאו אחראים לנזקי המשיבה, על הצדדים השלישיים לשפותם בגין כל סכום שיחויבו לשלם לה. בהתאם להודעה, המשיבים רותם חכמון ואלי דדיה (להלן: רותם ואלי), היו שותפיו של המבקש 1 (להלן: המבקש), ניהלו בפועל את העסק, ובין היתר התחייבו כלפי המשיבה בעסקת רכישת הרכב.

לטענת המבקש הם הונו ו"עקצו" אותו, משכו כספים ולא שילמו עבור רכישת הרכבים, ובכך גרמו לקריסת העסק תוך שהם מותירים אותו עם חובות גדולים ונושים רבים. לגרסתו, שותפיו הם שהיו בקשר עם הבנקים וליוו את הלקוחות בתהליך ההתקשרות עם הבנק לצורך נטילת הלוואה למימון, ובין היתר את התובעת, ובשל שיתוף הפעולה בין הבנק לשותפיו, הבנק התנהל בפזיזות ו/או רשלנות ובניגוד לחובת הזהירות והנאמנות ולא העביר את הכספים ישירות לחברת הרכב, ולא דאג לתשלום כספי ההלוואה כנגד שיעבוד הרכב, ובכך חשף לא רק את המשיבה לתוצאות אלא אף את המבקשים.

בבקשה שבפניי מבקשים המבקשים לפטור אותם מתשלום אגרה בגין משלוח ההודעה לצדדים שלישיים, בהסתמך על חוסר יכולתם הכלכלית לשאת בנטל תשלום האגרה וטענתם בדבר קיומה של עילת תביעה כנגד המשיבים.

המבקשים הסתפקו בצירוף תצהיר המבקש, תדפיסי שני חשבונות הבנק של המבקש בבנק הלאומי ובבנק אוצר החייל בהתייחס לששת החודשים הקודמים להגשת הבקשה, פירוט התביעות שהוגשו כנגד המבקש והעיקולים שהוטלו על חשבונותיו ועל שלושה רכבים אשר בבעלותו במסגרת תביעות אלו, והודעות עיקול נכסים של החייב המצויים בידי צדדים שלישיים.

בהתאם לאמור בתצהיר המבקש, נותר הוא חסר כל ומרובה חובות ונושים בעקבות האירועים המתוארים. המבקש רווק, אינו עובד לפרנסתו ואין לו כל רכוש שניתן למימוש, שכן הרכבים שהיו רשומים על שמו עוקלו. מעבר לכך, לטענתו, כל המאמצים אשר עשה על מנת להסתייע בבני משפחתו או בחברים שנותרו לו כשלו. בהמשך הבהיר המבקש לנוכח החלטתי, כי שכר טרחת בא כוחו שולם באופן חלקי, עת פנה אליו לכשנודע לו כי נפל קורבן לעוקץ, אך בהתאם למצב הדברים כעת הוא אינו יכול לשלם את יתרת שכר הטרחה.

הבנק בתגובתו לבקשה, תוך שהוא מביע התנגדותו לקבלתה, שכן לשיטתו אף לא אחד משני היסודות הנדרשים על פי הדין למתן פטור מאגרה אינו מתקיים בעניינו.

לטענתו, לא ניתן ללמוד מהו היקף רכושו ומקור הכנסתו של המבקש בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

בנוסף, הוסיף וטען הבנק, שאין מחלוקת שכספי ההלוואה הועברו לחשבון המבקשים ומשכך, אין להם כל עילת תביעה כנגדו. הבנק אף טען שהמבקשים כלל לא מפרטים טענותיהם ובכלל זה מהן העובדות בהתאם להם לטענתם הבנק שיתף פעולה עם רותם ואלי, וכיצד האחרונים "עקצו" אותם, ומהו הבסיס לטענתם שהבנק חב כלפיהם חובת זהירות ו/או נאמנות, כאשר הם כלל אינם לקוחות של הבנק ואין להם כל קשר, עסקי או אחר, בנשוא תובענה זו, למעט מכירת רכב לאחת מלקוחות הבנק.

דיון

המסגרת המשפטית לעניין פטור מתשלום אגרה מצויה בסעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות").

הוראות סעיף 14(א) לתקנות קובעות כך:

"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף התובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

ובהמשך, סעיף 14(ג) לתקנות:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה , ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה. ביהמ"ש יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

דהיינו, בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות על מנת שבעל דין יזכה בפטור מתשלום אגרה עליו לעמוד בשני מבחנים מצטברים, הראשון, העדר יכולת כלכלית, והשני, סיכויי התביעה.

באשר ליכולתם הכלכלית, נקבע בהלכה הפסוקה, כי על הטוען שהוא נעדר יכולת לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי על מנת לשכנע בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה, ולהוכיח כי עשה ניסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בימ"ש מצדדים שלישיים (ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', תק-על 89(2) 732).

האפשרות לזכות בפטור מאגרה, נועדה לאזן בין גבייה לגיטימית של תשלום עבור שירות שמעניקה המדינה ומניעת הטרדת המערכת בהליכי סרק, לבין זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד, גם של תובע דל אמצעים. במסגרת איזון זה, מוטל נטל ההוכחה על מבקש הפטור, להצביע על מצב כלכלי קשה שאינו מאפשר תשלום האגרה, וזאת באמצעות פירוט מלא של מצבו הכלכלי ופירוט ניסיונות שעשה לשלם את האגרה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647 ; ע"א 3115/93 ראובן יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד נ (4) 549).