ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
15037-04-13
11/06/2013
|
בפני השופט:
דבורה ברלינר
|
- נגד - |
התובע:
מייק ואן קול
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל. 2. משרד המשפטים . 3. מנהלת הלשכה לסיוע משפטי ת"א 4. משרד לביטחון פנים. 5. משטרת ישראל. 6. רפ"ק יעקב אוסטרובסקי 7. משרד הבריאות. 8. ד"ר מרינלה לבן 9. ד"ר איגור ברש 10. צה"ל ראש ענף קליני 11. מכבי שירותי בריאות. 12. ד"ר ירחמיאל ברבר 13. ד"ר מאשה פישמן 14. שירותי בריאות כללת 15. מרכז לבריאות הנפש "גהה" 16. ד"ר ארז ברנע 17. ד"ר נחום כץ 18. ד"ר ליובוב לנדסברג 19. ענבל פייפל 20. המוסד לביטוח לאומי. 21. המכון להערכה תפקודית 22. ד"ר מ. קסטנו
|
|
החלטה
כתב התביעה מנוסח בלשון משתלחת ובוטה, במיוחד נכון הדבר בהתייחסות לכב' השופטת גנות (ראה, למשל, עמ' 6).
בבג"צ 777/83 א.ה.ל .אגודות הבונים להשכרה בגוש דן נ' שר הבינוי והשיכון (1984) אמר בית המשפט העליון: "... סגנון בוטה ופוגע זה אין לו מקום בעתירות לבית-משפט זה וראוי הוא לביקורת ולגינוי. די יהיה בכך בלבד כדי להצדיק דחיית העתירה על הסף". וראה גם בג"צ 7039/07 ד"ר אילן שדה נ' המרכז האקדמי רופין עמק חפר: "העותר, המייצג עצמו בכל ההליכים, נקט לשון משתלחת ובוטה כלפי שופטי בית הדין האיזורי ובית הדין הארצי לעבודה. השתלחות חסרת בסיס בשופט ובהחלטות שיפוטיות, לא מאפשרת לקיים בדיקה עניינית של הטענות ולא ראוייה להישמע ... די היה בטעם זה בלבד כדי להצדיק דחיית העתירה על הסף ...".
בדיון תש/200-99 יעקובסון נ' המוסד לביטוח לאומי, בהפנותו לדברים שצוטטו לעיל מבג"צ 777/83, אמר נשיא בית הדין לעבודה (כתוארו אז) כב' השופט גולדברג, כי "דברים אלה יפים לא רק בעתירות לבג"צ, אלא בפניות למערכת השיפוטית על ענפיה וערכאותיה", והוסיף ואמר: "מי שנוקט בלשון שבה נקט המבקש בבית הדין האיזורי ולפני, אינו ראוי ששערי בית הדין יפתחו לפניו".
לענייננו: כתב התביעה במתכונתו הנוכחית אינו ראוי לדיון. התובע יוכל להגיש כתב-תביעה מתוקן תוך 45 יום מהיום. רק לאחר שיוגש כתב התביעה המתוקן, ידונו הבקשות בנושא האגרה.
ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת