ואן קול נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות

החלטה

בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית המשפט היא הבקשה שלפני.

בטרם אתייחס לבקשה אביא בקצרה את השתלשלות העניינים בתיק:

1. המבקש פנה לבית המשפט בתובענה בה עתר להחיות חברה שהוא בעל המניות העקרי בה ונמחקה מחמת אי תשלום אגרת רשם החברות. לטענתו הוא היה פושט רגל שקבל הפטר חלוט ומשכך הוא מבקש לשקם את עצמו ובין השאר מבקש להחיות את החברה לצרכיו.

2. עם הגשת התובענה הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מתשלום האגרה.

ביום 4.2.13 דחתה הרשמת כבוד השופטת אביגיל כהן את בקשת המבקש לפטור אותו מאגרה הן מחמת "היעדר הוכחה מספקת בדבר מצב כלכלי עדכני" והן מחמת "היעדר עילה" (סעיף 5 ד להחלטה).

3. המבקש הגיש ערעור על החלטת כבוד השופטת כהן (ע"ר 34171-02-13).

ביום 12.3.13 התקיים דיון בערעור בפני כב' השופטת צ'רניאק שבסופו ראתה לקבל את הערעור על החלטת כב' השופטת כהן ולפטור את המבקש מתשלום האגרה, וכך קבעה: "בכל הנוגע למצב הכלכלי, אכן ראוי היה שהמערער יגיש תצהיר עדכני, אך בנסיבות בהם סכום האגרה איננו גבוה, ההליך מגלה עילה לכאורה וניתנה למדינה אפשרות לחקור את המערער בחקירה נגדית על מצבו הכלכלי והיא בחרה שלא לעשות כן, אני פוטרת את המערער מתשלום האגרה".

4.על החלטת כב' השופטת צ'רניאק הגישה המדינה בקשת רשות ערעור (רע"א 2767/13).

ביום 18.11.13 קבל בית המשפט העליון את הערעור וביטל את החלטת כב' השופטת צ'רניאק לפטור את המבקש מהאגרה; בית המשפט העליון הורה כי התיק יוחזר וידון בפני רשם בית המשפט המחוזי לאחר שהמבקש יגיש תצהיר ו"בנסיבות תיק זה" הורה לקיים דיון זאת לאחר שקבע כי "החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק במסגרת ע"ר 34171-02-13 – א.נ.ח) להורות על אתר לקיים חקירה נגדית מפרה את האיזון בין הצדדים, במסגרת הבקשה לקבלת פטור".

5.משהגיש המבקש תצהיר הוריתי לקיים דיון בבקשת המבקש לפטור אותו מתשלום האגרה.

6.ביום 6.1.14 התקיים הדיון בבקשה.

בפתח הדיון נשאלה נציגת המשיבה אם היא מבקשת לחקור את המבקש על תצהירו, ותשובתה היתה כי "אני לא התכוננתי לחקירת המבקש" מאחר ש"התיק לא נקבע להוכחות". הבהרתי לב"כ המשיבה כי "התיק היה קבוע לפי סדרי הדין. לפי תקנה 241 אני יכולה לדון בבקשה ללא הצדדים, אך מכיוון שביהמ"ש העליון אמר שבנסיבות תיק זה ראוי לשמוע את התיק, קבעתי את התיק לדיון. ומה קורה בדיון? גברתי לא רוצה לקיים את הדיון? רוצה לדחות אותו? או שתבקשי לסכם, ואז נשמע את סיכומי המבקש...".

ברור כי בקשה הנקבעת לדיון, משמעה דיון בגוף הבקשה חקירות על תצהירים (ככל שמתבקש כך) וסיכומים; אין מדובר ב'הוכחות' כפי שציינה ב"כ המשיבה – אלא דיון בבקשה!

ובכל זאת, לאור הערות ב"כ המשיבה, וכפי שהבהרתי בדיון, אפשרתי למשיבה להבהיר אם בדעתה לחקור את המבקש או לבקש דחייה ללימוד התיק, ולאחר מספר הפסקות הודיעה ב"כ המשיבה כי ""מאחר ואנו סבורים שהתצהיר אינו כדין ...אנו סבורים שאין מקום לחקור את המבקש וניתן לקבל החלטה על סמך החומר הקיים" (עמ' 6 לפרוטוקול).

משויתרה המדינה על זכותה לחקור את המבקש על תצהירו שהוגש לאור החלטת בית המשפט העליון, סכמו הצדדים את טענותיהם.

בסיום הדיון הוריתי למבקש להמציא עותק מתלושי שכר זאת לאחר שהצהיר כי החל לעבוד לאחרונה וכן הוריתי לו להמציא אשורי המל"ל על תשלום קצבת זקנה.

כדי לא לקפח את זכות המשיבה להתייחס לצירופים, אפשרתי למדינה להודיע "תוך 7 ימים מעת קבלת תלושי השכר ואישור קצבת הזקנה אם היא משנה את עמדתה".

ביום 21.1.14 הגישה המשיבה את תשובתה ובה שבה ופרטה את עמדתה המקורית ובקליפת אגוז אומר כי שבה וציינה שאין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כי המבקש הוא 'תובע סדרתי' "כי כל פטור הניתן למתדיין מסוים מכביד את הנטל על מערכת המשפט שסכום האגרה נגרע מהכנסותיה" (סעיף 15 לתגובה), כי המבקש לא מילא את התנאים הנדרשים בדין. לאור עמדת המדינה ולאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בדיון, אין לי אלא ליתן החלטתי בשאלה האחת והיחידה שלפני – קרי, האם "בנסיבות תיק זה" יש ליתן למבקש פטור מאגרה.

7.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת את מסגרת הבקשה לפטור מאגרה, וזו לשונה: