החלטה
1. בקשה לפטור את המבקש מאגרת בית המשפט היא הבקשה שלפני, עתירת המבקש היא "לפטור את המבקש מתשלום אגרה בלא צורך בתגובת המדינה" (סעיף 9 א. לבקשה).
2.הגם שהבקשה נתבקשה במעמד צד אחד, לא ראיתי להדרש אליה בטרם תגובת המדינה, שאכן ניתנה, ובה פרשה את התנגדותה.
3. אפשרתי למבקש להשיב- אך תחת תשובה לגופה של התנגדות המדינה, מצא המבקש להתייחס לנותנת ההחלטה (אלי), ומשבחר לעשות כך, ראיתי להדרש לבקשה ולתגובה ולהתעלם מהתשובה, שממילא לא הוסיפה מאומה.
4. על המבקש העותר לפטור אותו מאגרה מוטל הנטל להוכיח כי הוא חסר אמצעים לשלם את האגרה הקבועה בדין וכי ההליך מגלה עילה – התנאים אותם חייב המבקש להוכיח הם תנאים מצטברים, ואין די בהוכחת אחד מהם.
אשר למצב הכלכלי הוא התנאי הרלוונטי אותו חייב מבקש הפטור להוכיח, יש להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ומפורטת ועדכנית אודות מצבו הכלכלי של המבקש ועל כך כי אין הוא מסוגל לעמוד בתשלום אגרה ולו מינימאלית (בעניין כאן אגרה בשיעור של כ-450 ₪); ולהדגיש כי על המבקש להדרש לתשתית העובדתית בכל הליך ובכל עת בה הוא פונה לבית המשפט ומבקש פטור מתשלום האגרה; אין להסתפק באזכורים של החלטות קודמות של מותבים אחרים גם לא של אותו מותב שפטר את המבקש בעבר או בסמוך לבקשה זו, שהרי מדובר בבקשות פרטניות ושונות בהן על המותב להדרש לנסיבות ספציפיות של הענין שלפניו וביניהן גם לגובה האגרה (כאמור - בעניננו מדובר בכ- 450 ₪).
5.המבקש לא צרף מאומה לבקשתו, אלא המשיך ותאר את מצבו הכלכלי ש"נבדק ואומת כבר בהזדמנויות שונות על ידי בתי משפט, אשר פטרו את התובע מתשלום אגרת בי"מ במקרים רבים" (סעיף 4 לבקשה), וכך הפנה המבקש את בית המשפט להחלטת רשם בית המשפט העליון, ובתשובתו ראה 'להזכיר' לי את החלטתי.
מיותר לציין כי כל החלטה מתייחסת לתשתית העובדתית המונחת לפני נותן ההחלטה, כך בבית המשפט העליון עת ציין כבוד הרשם כי "לבקשת הפטור מצורפים גם מסמכים עדכניים, ובכלל זה תצהיר ושאלון מחודש מאי 2011...החלטה מיום 14.4.11 ליתן למבקש ייצוג ...לפי חוק הסיוע המשפטי...ואישור משנת 2011 על קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי..." ועל יסוד אלה הניח "כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו שפיר"; אף אני בהחלטה לפטור את המבקש מתשלום אגרה נתתי דעתי לחומר העובדתי המגובה במסמכים שהוצג לפני כפי שציינתי בהחלטה בתיק 3323-05-11.
6.כאמור, המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית ואין מקום להתייחס לבקשות קודמות בהן הונחו לפני המותב נותן ההחלטה – מסמכים לתמוך את הבקשה.
7.לכך אוסיף כי אף אם מצבו הכלכלי (שלא הוכח במקרה זה) אינו שפיר הרי שאת התנאי השני המתחייב בהליך זה לא מילא המבקש, ולטעמי אין ההליך מגלה עילה ויש לדחות את הבקשה.
בתגובתה המפורטת מתארת המדינה את ההליכים הרבים שנקט המבקש בתיק זה ולא ראיתי לחזור עליהם, ובקליפת אגוז אציין כי לאורך חודשים ארוכים מנהל המבקש הליכים שענינם סב סביב בקשה לפטור אותו מתשלום אגרת בית משפט בענין תביעה שהגיש בבית המשפט לתביעות קטנות; כך נדרש בית המשפט לשוב ולדון בבקשה גם לאחר שנדחתה, כך עתר בבקשה נוספת, הוגש ערעור לבית משפט זה שנדחה מאחר שהוגש לערכאה לא נכונה, ושוב חזר ופנה לבית המשפט שלום לערער על החלטת הרשם, ומקץ חודשים רבים הגיש ערעור לבית המשפט השלום בלי להתחשב במועד הגשתו, הערעור נדחה, ושוב ביקש המבקש לבטל החלטה גם בקשה זו נדחתה ועוד בקשה הבהרה נשלחה ושוב נדחתה ולבסוף הוגשה הערעור דנן.
לאחר כל ההחלטות הללו בענין הבקשה לפטור מאגרת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שתחילתן בהחלטת רשם בית המשפט השלום המשכן בערעורים ובבקשות חוזרות ברור כי לא בנקל יתערב בית משפט בהליכים אלה שכבר הוכרעו יותר מפעם אחת.
9.תיאור המצב העובדתי מביא למסקנה חד משמעית כי אין לפטור את המבקש מתשלום האגרה בשל הליכי הסרק שהוא מנהל.
יפים הדברים שנאמרו מפי כבוד השופט ס. ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט שמתאימים לעניננו כאן:
"הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"... אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט... מלבד השתתפות בהוצאות ההליך, לתשלום האגרה ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מינהל שיפוטי ראוי, ועוד שאין צורך להרחיב עליהם במסגרת ערעור זה (ראו למשל ע"א 8743/04 בר נר נ. רוט ([פורסם בנבו] 20.12.2004) לעניין שימוש לרעה בהליכי משפט והליכי סרק ראו אבישי אדר שימוש לרעה בהליכי משפט – הגנה נזיקית מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות (2011)). עמדה על כך אך לאחרונה השופטת מ' נאור ברע"א 4014/10 מונדז נ. בירן ([פורסם בנבו], 21.9.2010) ...:
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט ... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים ... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך" (ראו גם רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ פירוק נ. עיריית תל אביב יפו ([פורסם בנבו], 30.1.2007))....". (ההדגשות אינן במקור –א.נ.ח)
10.הבאתי הציטוט בהרחבה מאחר ששלטעמי מתאימים הדברים שנאמרו מפי כבוד השופט ג'ובראן ממש לעניננו כאן וזאת לנוכח ההליכים הרבים והארוכים שנקט המבקש בקשר לפטור מאגרת בית המשפט לתביעות קטנות, הליכים המתנהלים בפני מותבים אחדים במספר ערכאות, ונמשכים מאז 12.5.10 מועד ההחלטה הראשונה של רשם בית המשפט השלום.
11. לאור האמור – אני דוחה את הבקשה.
המבקש ישלם את אגרת בית המשפט תוך 20 ימים שאם לא כן ימחק הערעור מחמת אי תשלום האגרה.
לא תשלחנה התראות או הודעות נוספות.