ואן קול נ' הסיוע המשפטי ואח'

החלטה

הבקשה שלפני – בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרת בית המשפט בהליך הערעור דנא.

מכתב הערעור שהגיש המבקש עולה כי מדובר בערעור על החלטת כבוד הרשם ברנר מיום 11.7.11 שהחליט שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך אחר (19666-01-11) ולאחר מכן (7.8.11) דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר.

בערעור דנא מבקש המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בתיק 19666-01-11 ולהורות על ניהול ההליך - הגשת כתב הגנה וקביעת מועד לק.מ.

אלא שעיון בהליך 19666-01-11 מצביע כי ההליך הוא ערעור על החלטת הסיוע המשפטי שלא להעניק סיוע למבקש, וכלל אין לדבר על הגשת כתב הגנה ולא על קיום קדם משפט.

המבקש עתר לפטור אותו מתשלום אגרה בהליך הערעור שהגיש; בהתאם לתקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 על מבקש הפטור להוכיח העדר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה, שני תנאים אלה הם תנאים מצטברים.

כפי שחזרתי וציינתי לא אחת, ההלכה מחייבת כי מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה חייב לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראו למשל ע"א 229/89; בש"א 6669/94; בש"א 7664/99 ועוד שורה ארוכה של החלטות שקבעו כי על מבקש הפטור לפרוש תמונה מלאה לפני בית משפט כדי שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית).

המבקש לא צרף כל אסמכתא לטענותיו ומעבר לטענות חוזרות ונשנות לענין מצבו הכלכלי, טענות שלא גובו בכל ראיות כנדרש, לא הוסיף מאומה.

כבר הבהרתי לא אחת כי על המבקש להניח תשתית עובדתית מגובה באסמכתאות בכל הליך בו הוא פונה לבית המשפט ומבקש פטור מתשלום האגרה, ואין להסתפק באזכורים של החלטות קודמות שניתנו על ידי מותבים אחרים, גם לא על ידי אותו מותב, וכל תיק נבחן לגופו. כך גם נפסק לאחרונה בעינינו של המבקש בבית המשפט העליון בבש"א 5855/11 על ידי כבוד השופט ג'ובראן, כך גם ציינה כבוד השופטת א. כהן כשדנה בערעור 38320-11-11 בענין אחר עת קבעה כי: "אלא – שכב' הרשמת נותנת החלטתה בכל תיק ותיק על סמך הנטען והמוכח בתיק הספציפי ולא על יסוד "זכרונה" או היכרותה הכללית עם בעל דין מתיקים אחרים. כאשר ניתן פטור מאגרה או ערבון בתיק אחד, אין משמעו של דבר, משכאן ואילך – ינתן לאותו בעל דין פטור בכל תיק ותיק שיגיש".

כפי שציינתי לעיל גם הפעם פנה המבקש לבית משפט בבקשה לפטור אותו מתשלום האגרה בלי שצרף כל אסמכתא לביסוס טענותיו והסתפק בתיאור מצבו הכלכלי ובצירוף תיקים בהם ניתן לו בעבר פטור מאגרה; בהעדר אסמכתאות, לא הרים המבקש את הנטל המוטל עליו להוכחת מצבו כלכלי ומשכך לא מילא את אחד התנאים שקיומם נדרש לצורך הענקת הפטור.

אשר לתנאי השני, קרי, אם ההליך מגלה עילה, אומר כי לטעמי אף תנאי זה קלוש למדי; המבקש לא הבהיר במה טעה כבוד הרשם כאשר דחה את הבקשה לפטור אותו מתשלום האגרה, ולמעשה אין בבקשת המבקש כל התייחסות לשאלה אם ההליך מגלה עילה – משכך גם תנאי זה לא התמלא.

ובכל זאת, פניתי לכתב הערעור, מעבר לנדרש, וראיתי כי הוא כולל טענות כמו כי המדינה אחרה בהגשת תגובתה וכי "החלטתו האחרונה של הרשם היא בלתי סבירה לחלוטין ועולה ממנה בין היתר נסיון לרפות את ידי המערער בהנחה כי לא יוכל לממן את הערר הזה..." (סעיף 15 להודעת הערעור), טענות שאינן מצביעות על עילה.

מעבר לכל האמור לעיל חשוב להדגיש כי ההליך עליו הוגש ערעור דנא, כבר נמחק עובר להגשת הערעור משכך נראה לכאורה כי מדובר בערעור תיאורטי שכן ההליך עליו ערער המבקש אינו תלוי עוד ואין הוא מהווה חלק מהתיקים הפתוחים בבית המשפט.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם את אגרת בית המשפט תוך 20 ימים שאם לא כן ימחק הערעור מחמת אי תשלום האגרה; לא תשלחנה התראות או הודעות נוספות.

ת.פ. בהתאם.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ב, 10 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי