ה"ת 56059-01-16 אסרף נ' מדינת ישראל ואח'

בפניי בקשה להחזרת תפוס – רכב יונדאי גטס שנת ייצור 2003, מ"ר 92-965-51 (להלן – הרכב) – הרשום ע"ש המבקשת.

המבקשת הנה חברתו של משיב 2. אין מחלוקת, כי הרכב רשום על שם המבקשת במשרד הרישוי. אין גם חולק, כי הרכב נרכש שעה שלמבקשת טרם היה רישיון נהיגה אותו קיבלה רק לאחרונה, ביום 15.2.20216 (פרו' מיום 21.2.2016, עמ' 2 ש' 16), ומי שעשה ברכב שימוש, היה משיב 2. הרכב נתפס ע"י משיבה 1 במסגרת חקירת גניבת כלי רכב, שבה חשוד משיב 2.

על-פי החשד, הרכב היה בהחזקתו הבלעדית של משיב 2, אשר עשה בו שימוש על-מנת לבצע עבירות מרובות של גניבת כלי רכב. כנגד משיב 2 מתנהלים הליכים פליליים. המבקשת טוענת, כי הרכב לא רק שהיה רשום על-שמה, אלא היה שלה בפועל, והיא אך השאילה אותו למשיב 2, אשר הסיעהּ למקומות שונים, לרבות למקום עבודתה וללימודיה, והוא עשה, ברשותה, שימוש ברכב ואף טיפל בו ותִחזק אותו: "רוב הזמן הוא היה משתמש בו ומתקן אותו" (פרו', עמ' 1, ש' 14-15). המשיבים לא חלקו על טענת המבקשת, כי היא מימנה את רכישת הרכב מכיסה, ותוך הסתייעות בכספים שלוותה מהוריה (פרו', עמ' 2, ש' 18-19).

דבריה של המבקשת עומדים בסתירה לדברי משיב 2 בהודעתו תחת אזהרה במשטרה (סומנה 5) מיום 22.12.2015, שעה 11:33, שם נאמר כך:

"שאלה: עם איזה רכב היית מגיע לגנוב את הרכבים בגזרת חברון?

תשובה: עם הרכב יונדאי גטס שהגעתי אתה היום, היא רשומה על שם חברה שלי מרים אסרף, אבל בפועל הוא שייך לי...

הייתי עושה בדרך כלל בדיקה היכן יש רכבים מאותו סוג שרציתי לגנוב, כגון סובארו ויונדאי גטס לאחרונה, ואחר כך הייתי מגיע וגונב, הגעתי למקום עם הרכב יונדאי גטס מס' 926551 ששייך לי החניתי את הרכב שלי בקרבת מקום..." (שם, ש' 42-43, 68-70 – ההדגשה הוספה).