ה"ת 48347-02-15 עיאשי נ' משטרת ישראל – תחנת נהריה

לפניי בקשה להחזרת תפוס, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט – 1969 (להלן:"הפקודה").

התפוסים שנתפסו בבית העסק של המבקש ביום 17.2.14 כוללים: 7 מסכי מחשב, 6 מארזי מחשב, כסף מזומן בסכום של 2,357 ₪ ו- DVR (להלן:"התפוסים").

התפוסים נתפסו במהלך חיפוש שנערך בבית העסק של המבקש, ברחוב יחיעם 1 בנהריה, בתאריך 17.2.14. לטענת המבקש, העסק מנוהל על ידי חברה בשם אברסט ניהול והחזקות בע"מ, שהוא בעל מניותיה. ב"כ המבקש ביקש לצרף את החברה כמבקשת, וכך אני מורה.

המבקשים מעלים מספר נימוקים לבקשתם. אדון בהם להלן.

לטענת המבקשים, מזה תקופה ארוכה נתונים המבקשים למתקפה שלוחת רסן של המשיבה, אשר בוחרת לאכוף את החוק עליו בלבד, שעה שבתי עסק אחרים, המצויים בסמוך אליו, פועלים ללא מפריע.

אין באפשרותי לדון בטענה, משלא הובאו נתונים ביחס לבתי עסק אחרים וחוקיות פעולתם, אולם מכל מקום, דין הטענה להתברר במהלך בירור כתב אישום, ככל שיוגש, במסגרת טענה להגנה מן הצדק, ולא במסגרת הבקשה המונחת לפניי.

לטענת המבקשים, לא קיימת תשתית ראייתית בתיק, להוכחת החשד לקיום משחקים אסורים בבית העסק בו נתפסו התפוסים. לטענתם, המחשבים שנתפסו בבית העסק משמשים אך ורק לגלישה באינטרנט, ואין בינם לבין הימורים דבר. לטענת המבקשים, אין די בהודעות של לקוחות על מנת להקים תשתית ראייתית, שכן משחק אסור הוא עניין שבמומחיות, ועדויותיהם של לקוחות הינן עדויות סברה בלבד.

מעיון בחומר החקירה, עולה כי קיימת תשתית לכאורית לכך שהמחשבים שנתפסו בבית העסק שימשו לקיום משחקים אסורים, כהגדרתם בסעיף 224 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

אמנם, אין בידי המשיבה, בשלב זה, חוות דעת מומחה לתמיכה בטענה, אולם לצורך הנחת תשתית ראייתית לכאורית, די בהודעות המצויות בתיק, מהן עולה, לכאורה, כי הלקוחות שנמצאו במקום בעת ביצוע צו החיפוש, עסקו במשחקים אסורים, שלא באמצעות גלישה באתרי אינטרנט אותה ניתן לבצע מכל מקום, אלא באמצעות הפעלתם על ידי המבקש וחברתו גב' אולסיה צומקוב, העובדת עמו בבית העסק.