ה"ת 48332-08-15

בפניי בקשה להורות על החזרת תפוסים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי, מעצר וחיפוש [נוסח חדש], התשכ"ט - 1969.

הבקשה מתייחסת לשלוש תפיסות של רכוש שהמבקשת עותרת להשיבו, ואילו המדינה טוענת כי מדובר בעסק להימורים בלתי חוקיים.

הפשיטות בוצעו בתאריכים: 20.7.15 ו- 4.8.15 ו- 13.8.15.

המבקשת טוענת כי אין כל בסיס לטענות שמדובר בעסק של ניהול הימורים שלא כדין. אין כל עילה להחזקת התפוסים הנ"ל במיוחד לאחר שהוגש כתב אישום שאינו כולל עבירה של ניהול הימורים בלתי חוקיים. לבסוף נטען כי יש מקום להורות על חלופה מתאימה.

המדינה מתנגדת לבקשה הנ"ל וטוענת כי אכן היו שלושה אירועים של פשיטה ותפיסת רכוש. רכוש זה נתפס לאחר שהוכח כי מתנהל בעסק הימורים בלתי חוקיים. החיפוש נעשה על פי צווי חיפוש ובנוכחות עדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לפיה התקיימו הימורים בלתי חוקיים. בכל אחת משלוש הפשיטות הנ"ל התנהלו בפועל הימורים בלתי חוקיים. תיק החקירה שהוצג בפניי מלמד כי ישנם עדויות של שחקנים אשר הימרו במקום ואף הפסידו כספים. בנוסף עדות המבקשת עמה מהווה ביסוס נוסף לתשתית הראייתית בדבר הימורים בלתי חוקיים. ולבסוף, הכניסה למקום בוצעה לאחר זיהוי מדויק.

לא מצאתי בפי המבקשת סתירה לראיות הקיימות בדבר קיום עסק הימורים בלתי חוקי בכתובת הנ"ל.

כאן המקום לציין כי סעיף 235(ב) לחוק העונשין, קובע כי "נוכח ביהמ"ש כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן א', למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם רשאי הוא לצוות, עפ"י בקשת שוטר או תובע... על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים". מכאן ניתן להסיק כי גם בהנחה או בסופו של יום לא יועמד המבקש לדין בגין עבירה של ניהול או הפעלה של משחקים אסורים עדיין קיימת סמכות בידי ביהמ"ש להורות על חילוט הציוד שנתפס.

החלופה: שוכנעתי כי אין מקום להורות על חלופה בנסיבות העניין. הסיכון של הישנות ביצוע העבירה עולה הן מהראיות בתיק והן מהעובדה כי בשלוש הזדמנויות שונות בוצעו הימורים בלתי חוקיים.