1.בפניי בקשה להחזרת תפוס.
2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של עיסוק בעסק ללא רישיון ועיסוק בהשכרה ללא רישיון המפקח על התעבורה. על פי הנטען בכתב האישום, המבקש עוסק, לכל הפחות מתאריך 1.6.14, במכירה, השכרה ותיווך בכלי רכב ובהתקנת אביזרים בהם וכן בתיקון תקרים וטיפול אחר ברכב, וזאת במקום העסק הנקרא "כלבו יאניס" הנמצא באור עקיבא. כמו כן, ולפחות החל מחודש ספטמבר 2014, המבקש עוסק באותם עיסוקים שתוארו לעיל בעסק בעל שם דומה הנמצא בזכרון יעקב. נטען ששני העסקים הנ"ל טעוני רישוי לפי חוק רישוי עסקים.
3.במהלך החקירה שנוהלה ע"י המשיבה נתפסו על ידה במקומות בהם נוהלו העסקים הנ"ל שני רכבים – אחד מסוג שברולט מ.ר. 03297372 והשני מסוג מאזדה מ.ר. 03047471. כמו כן נתפסו 32 זוגות אופניים עם מנוע עזר חשמלי.
4.המבקש עותר להשבת התפוסים הנ"ל לידיו. בבקשה שהוגשה על ידו נטען, ללא פירוט יתר, כי מדובר בתפוסים השייכים לו, וכי המשך החזקתם בידי המשיבה מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקנייניות.
5.המשיבה הגישה תגובה מפורטת, בה ביקשה לדחות על הסף את הבקשה, מפאת חוסר ניקיון כפיים מצד המבקש, אשר ניהל לדבריה עסקים ללא רישוי, ומפאת אי צירוף תצהיר התומך בעובדות היסוד עליהן נסמכת הבקשה. לגופו של עניין נטען, שמדובר בתפוסים אשר נתפסו מכוח הסמכות המוקנית בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן – "פקודת סדר הדין הפלילי"), הואיל ומדובר בחפצים ששימשו את המבקש בביצוע העבירות המיוחסות לו. עוד נטען כי החזקת התפוסים נחוצה בכדי לאפשר למשיבה שהות לבדוק כל אחד מהפריטים ע"י הגורמים הרלוונטיים במשרד התחבורה. המשיבה טענה כי אין לאפשר "חלופת תפיסה" במקרה דנן, שכן מדובר בחפצים שהוחזקו שלא למטרה כשרה. לחלופין ביקשה המשיבה לחייב את המבקש בתנאי שחרור משמעותיים, ככל שיחליט ביהמ"ש להורות על שחרור התפוסים.
6.בדיון שהתקיים ביום 14.10.14 השלימו הצדדים את טיעוניהם. ב"כ המבקש טען כי שני הרכבים שנתפסו הינם רכבים פרטיים המשמשים את צרכיו הפרטיים של המבקש ושל אשתו, ואשר "לא הושכרו מעולם ואין על כך ראיות שהושכרו". ביחס לרכבים אלה נטען כי לא מדובר ברכבים ששימשו לצורך ביצוע העבירות המיוחסות למשיב. ביחס לאופניים עם מנוע עזר חשמלי נטען, כי מדובר באופניים שנרכשו ע"י המבקש לצורך מכירתם לצדדים שלישיים, וכי הם משמשים לפרנסתו. לטענת המבקש, הואיל ואין ראיות לכאורה לכך שמכירת אופניים כאמור הינה עסק טעון רישוי, אין לאפשר את המשך החזקתם בידי המשיבה. ב"כ המשיבה חזר בדיון על טיעוניו. הוא הוסיף כי אין ראיה לכך שזוגות האופניים שנתפסו שייכים למבקש.
7.להשלמת התמונה אציין, כי במקביל לבקשה להחזרת תפוס, הגישה המשיבה בקשה למתן צו מכוח סעיף 17 לחוק רישוי עסקים (צ"א 31934-09-14). בהליך זה ניתנה ביום 3.11.14 החלטה, ולפיה יש מקום להיעתר למתן צו לסגירת עסק מכוח סעיף 17 הנ"ל ביחס לרכבים בלבד, כאשר ביחס לעיסוק באופניים, לרבות אופניים עם מנוע עזר חשמלי, אין הצדקה למתן צו כאמור, הן משום שהראיות לכאורה שהוצגו ביחס לאופניים הן ראיות מוחלשות, והן משום שהמשיבה לא הוכיחה כי קיימת נחיצות במתן צו מיידי, בהתאם לתנאים של סעיף 17 לחוק רישוי עסקים.
המסגרת הנורמטיבית
