ה"ת 1341-05-15 חודרוג' נ' משטרת ימ"ר חוף

1.לפני בקשה להחזרת 10 רכבים תפוסים אשר נתפסו ביום 30.4.15 במגרש רכבים במהלך חיפוש אשר בוצע בהתאם לצו בית משפט . המבקשת טוענת כי המגרש הוא בבעלותה וכך גם הרכבים והיא עותרת להשיבם לידיה. יש לציין כי המבקשת נחקרה באזהרה במשטרה ביום החיפוש לאחר שהוזהרה כי היא חשודה בעבירות על חוק רישוי עסקים.

יש לציין כי בצו החיפוש שנחתם על ידי כב' השופט בכר, ציין כב' השופט כי העילה למתן הצו הינן חשדות על עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ וחוק התכנון והבנייה. חוק רישוי עסקים כלל לא הוזכר.

2.בבקשתה טוענת המבקשת באמצעות בא כוחה כי המבקשת קיבלה לבעלותה את העסק מחודש 2/14 והיא מלאה את כל דרישות המועצה המקומית ומשטרת נהריה על מנת לקבל רשיון עסק. עוד היא מציינת כי לא הוצא כנגדה כל צו לסגירת העסק, רק בחקירתה התברר לה כי ישנו צו סגירה כנגד הבעלים הקודם של המגרש ואין ביניהם שום קשר.

3.המשיבה, אשר יוצגה על ידי קצין מיחידת רשוי עסקים של המשטרה טענה בתגובתה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והיא נגועה בחוסר נקיון כפים, שכן מגישת הבקשה מנהלת עסק ללא רשיון. השבת התפוסים הינה למעשה בקשה להמשיך ולהפעיל את העסק. הקרקע עליו מצוי העסק הינה קרקע חקלאית כך, שהדרך לקבלת רשיון עסק הינה ארוכה מאוד אם בכלל אפשרית. התפוסים שימשו לביצוע עבירה . העובדה כי המבקשת פנתה לצורך קבלת רשיון עסק מלמדת כי היא ידעה היטב כי העסק דורש רשיון אשר כזה. כנגד המבקשת יוגש כתב אישום עם בקשה לחילוט התפוסים. אופי התפוסים ואופיו של העסק מאפשרים לנייד אותם ממקום למקום ולהפעיל את העסק במקום אחר כך שלמשיבה יהיה קושי לעקוב אחר העסק והפעלתו. לחילופין מבקשת המשיבה כי אם יורה בית המשפט על שחרור התפוסים אזי יתנה את השחרור בתנאים משמעותיים אשר יבטיחו אפשרות חילוטם בתום ההליך הפלילי.

4.בדיון שהתקיים יום 5.5.15, הציגה משיבה את תיק החקירה לעיון בית המשפט. כמו כן השילמו הצדדים טיעוניהם בעל פה. ב"כ המבקשת חזר על הבקשה והוסיף כי תמוה בעיניו כי יחידת הימ"ר הייתה בתמונה כאשר מדובר לכאורה ברישוי עסקים. מחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית ובתחנתה משטרה אינן מתנגדות למתן רישון עסק. לטענתם מדובר בקרקע המיועדת למסחר. הוא מבקשת השבת הרכבים אשר יועברו לג'דידה מכר לבית אחיה של המבקשת .

ב"כ המשיבה חזר על תגובתו והוסיף כי תפקידו לפעול כאשר הרשויות המקומיות אינן פעולות כנגד עסקים ללא רשיון.

5.אין מחלקות כי המדובר בעסק הפועל ללא רשיון. מדובר בעסק הפועל מזה זמן, על פי אישור המועצה המקומית לפחות מחודש 2/14.

6.הרשויות בחרו מטעמים השמורים עמם לפעול שלא בדרך הוצאת צו סגירה אלא בדרך של תפיסת המכוניות, שכן ברי הוא כי לא ניתן להפעיל עסק להשכרה ומכירת מכוניות ללא מכוניות. כמו כן המשיבה מציינת למעשה בטיעוניה מטרה כפולה לתפיסת המכוניות- האחת, אפשרות חילוטם בתום ההליך והשניה, השבתת פעילות העסק הפועל ללא היתר.

7.סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח -1968, מסמיך את בית המשפט להוציא צו להפסקת פעילותו של עסק המנוהל ללא רשיון, אף בטרם הוכרעה אשמתו של נאשם. לדדי, יש להשליך משסעיף זה על המקרה אשר בפנינו שכן ברי הוא כי תפיסת הרכבים הינם למעשה השבתת העסק באופן מידי, אם כי בדרך שונה.

ברע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ. מיאו והאו בע"מ ואח' פסק דין מיום 3.3.14 מפרט בית המשפט את השיקולים שיש לשקול שעה בה הוא דן בהוצאת צו לסגירת עסק על פי הוראות סעיף 16 לאותו חוק שעניינו צו סגירה במסגרת גזר דין לאחר שהוכרע דינו של נאשם.

"...יש לאזן בין מידת הנזק שייגרם לבעל העסק ולצדדים שלישיים כתוצאה מהפסקת העיסוק לאלתר, לבין מידת הנזק שייגרם לציבור כתוצאה מהמשך הפעלתו ללא רישיון לפרק זמן נוסף אשר מטרתו ליתן לבעל העסק או לצדדים שלישיים שהות להתארגנות, או לחלופין לאפשר את מיצויו של הליך הרישוי. בתוך כך יביא בית המשפט בחשבון, בין היתר ומבלי למצות, את מידת הפגיעה בתכליות המנויות בסעיף 1 לחוק, את התנהגות הצדדים ואת קיומם של הליכי השגה על החלטה שלא ליתן רישיון, ככל שמתנהלים כאלה. בית המשפט מוסמך לדחות את ביצוע הצו לפרק זמן סביר, ואף להוסיף לדחותו מעת לעת לבקשת מי מהצדדים (או שניהם), בהתחשב במכלול נסיבות העניין (ראו והשוו: עניין מלון רות, בעמ' 419; בר"ם 6085/03 אביוב נ' ועדת הערר המחוזית [פורסם בנבו] (24.9.2003); ניסן שריפי "הסמכות לעכב ביצוע של צו סגירה לעסק" מקרקעין ט(1) 3 (2010)). האיזון בין השיקולים המתחרים נדרש להוביל לתוצאה סבירה ומידתית. "