כללי
בסוף שנת 2004, רכש התובע מתנה לאשתו, בחנות הנתבעת שבמלון הילטון בת"א, טבעת יהלומים יקרת ערך. התובע החזיר לנתבעת את הטבעת, לאחר ש"נפלו" או "ניתקו" ממנה היהלומים, בשני אירועים שונים. התובע ביקש לקבל בחזרה את הכסף ששילם עבור הטבעת, ואילו הנתבעת הייתה נכונה לתקנה, אך לא להשיב לו כספו, ולפיכך הגיש התובע, תביעה כספית, בסך 253,908 ש"ח.
רקע
התובע הנו תושב אנגליה (להלן: "
התובע" או "
מר לוין"), אשר רכש, ביום 23/9/04, מחנות הנתבעת המצויה במלון הילטון בתל אביב, טבעת משובצת יהלומים, מדגם STERN RADIANTבסך של 39,980$
(179,030ש"ח) (להלן: "
הטבעת").
הנתבעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בשיווק ובמכירת תכשיטים. לנתבעת מוניטין רב שנים, כבעלת רשת חנויות למכירת תכשיטי יוקרה איכותיים (להלן: "
הנתבעת" או "
ה.שטרן").
בסוף שנת 2004, רכש מר לוין לאשתו, טרייסי לוין (להלן: "
הגב' לוין") טבעת משובצת יהלומים לרגל עשור לנישואיו.
הטבעת, אשר הינה מהקולקציה העולמית של הנתבעת (World Collection), שובצה בשני יהלומים קטנים וביניהם במרכז, יהלום אחד גדול (להלן: "
האבן המרכזית" או
"היהלום הגדול").
בעת הרכישה של הטבעת, קיבל התובע, שהיה לקוח ותיק של הנתבעת, במתנה שעון לגבר, שהוחזר לנתבעת, כשהתגלעה המחלוקת בין הצדדים.
ביום 12.12.2004, עת ענדה הגב' לוין לראשונה את הטבעת, בבר מצווה של מכרים בלונדון, נפל ונעלם מהטבעת אחד מהיהלומים הקטנים, אשר שובצו בצדי האבן המרכזית (אשר יקרא להלן: "
היהלום הימני").
עם היוודע על העלמות היהלום הימני, הוכרז במיקרופון באולם לעצור את הריקודים ולשבת, על מנת שבני הזוג לוין יוכלו לחפש את היהלום. לאחר זמן מה, משלא נמצא היהלום, לא הייתה ברירה, אלא להפסיק את החיפושים ולהמשיך באירוע.
למחרת האירוע יצרה הגב' לוין קשר עם הנתבעת, ושוחחה עם סגנית מנהלת חנות הנתבעת בהילטון, הגב' דנית שמואלי, אשר ביקשה, כי כאשר יגיעו ארצה ימסרו לידיה את הטבעת.
ביום 17.1.05, כאשר הגיע התובע ארצה, נמסרה הטבעת לנתבעת, אשר תיקנה ושיבצה בה יהלום קטן חדש, ללא כל חיוב. הטבעת הוחזרה לתובע ביום 19.1.2005 (להלן:"
האירוע הראשון" או
"הנפילה הראשונה").
כחודשיים לאחר האירוע הראשון, בחודש פברואר 2005, עת הייתה הגב' לוין בשדה התעופה היתרו בלונדון, בדרכה לחופשת סקי בקו שוול שבשוויץ, עם חברותיה, נפלה האבן המרכזית מהטבעת, ולאחר חיפושים נרחבים, שלה ושל חברותיה, היא נמצאה על רצפת אולם הנוסעים שבשדה התעופה (להלן: "
האירוע השני" או
"הנפילה השניה").
לטענת הגב' לוין, עם גילוי היעלמות האבן המרכזית, היא נכנסה לפאניקה, התחילה לבכות ולא ידעה כיצד להסתיר את מבוכתה ובושתה הרבה.
לטענת התובע, האירועים האמורים ותיקון הטבעת ע"י הנתבעת, מדברים בעד עצמם, בקשר לאי התאמה, כמשמעותו בחוק המכר, תשכ"ח -1968 (להלן: "
חוק המכר"), וכן בקשר לקיומה של הפרה יסודית של ההסכם שבינו לבין הנתבעת, על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 (להלן: "
חוק התרופות").
מייד עם קרות האירוע השני, יצר התובע, לטענתו, קשר עם הנתבעת והודיע לה, על אי ההתאמה ו/או על ההפרה היסודית ועל ביטול ההסכם, וכי ברצונו בהשבה וכשיגיע לארץ בהזדמנות הראשונה, ישיב לתובעת את הטבעת.
ביום 29.3.2005, כאשר הגיע מר לוין ארצה, השיב לטענתו את הטבעת לנתבעת, והודיע לה באופן מפורש על אי ההתאמה ועל ביטול ההסכם, וביקש מהנתבעת להשיב לו את כספו בגין הרכישה. (התובע צירף לכתב תביעתו אישור מסירה, מיום 29.3.20005, ומכתב, מיום 30.3.2005, מאת הנתבעת, אשר לפיהם עולה, כי הטבעת הוחזרה לנתבעת ביום 29.3.2005 ראה נספחים ג'1- ג'2 לכתב התביעה).
התובע ורעייתו, נמנים על "החברה הגבוהה" בלונדון, ושני האירועים בהם נפלו האבנים מהטבעת, בנוכחות חבריהם, גרמו להם, לטענתם, בושה רבה, עגמת נפש, ופגיעה בשמם הטוב.
ביום 30.3.2005, שלחה הנתבעת למר לוין, מכתב התנצלות, בגין הטרחה ואי הנוחות. במכתב זה הציעה הנתבעת לתובע, להגיע אליה ולקבל במתנה תכשיט חדש בשווי 5,000$, וכך נכתב, בין היתר, במכתב: