ורד ואח' נ' ורד ואח'

מבוא

1.עניינה של התביעה דנן בשאלות האם מעשים שבוצעו אגב ניהול החברה המשיבה מס' 3 על ידי בעלי מניות הרוב ובעלי התפקיד בה מהווים קיפוח זכויות המיעוט. אם כן מהו הסעד המגיע למבקשים כבעלי מניות המיעוט בחברה בגין כך. במיוחד יש להכריע בשאלות – האם הסעד הנכון במקרה דנן אם ייקבע קיומו של קיפוח הינו רק מתן צו המורה על מכירה כפויה של מניות המיעוט המוחזקות בידי המבקשים לבעלי מניות הרוב או מי מהם, ואם כן באיזה מחיר.

2.ביום 5.7.16 הגישו המבקשים תביעה בה ביקשו מבית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו מכח סעיף 191א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), ולהעניק סעדים של הסרת קיפוח, צו עשה, צו למתן הוראות כאמור בסעיפים א'-ט"ו לבקשה, צו למתן חשבונות וצו הצהרתי. כן התבקש בית המשפט להתיר למבקשים פיצול סעדים וכן להטיל על המשיבים תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין. התביעה הוגשה בשל הצורך, לטענת המבקשים, למנוע המשך קיפוח חמור שנגרם להם על ידי המשיבים לנוכח אופן ניהול המשיבה 3 (להלן: "החברה" או "חברת רוזנפלד"). חברת רוזנפלד היא חברה פרטית העוסקת בתחום הספנות והמסחר הימי.

מדובר בחברה משפחתית, כאשר על פי הנטען בפניי, בני המשפחה (ורד-רוזנפלד) עוסקים בספנות מאז שנת 1913.

3.המבקשים והמשיב 1 הינם אחים וכולם בניו ויורשיו של מר צבי ורד ז"ל (להלן: "מר צבי"). חברת רוזנפלד התאגדה כדין ביום 14.4.65. מדובר בחברה אשר הוקמה על ידי מר אהרון רוזנפלד, אביו של צבי ז"ל וסבם של המבקשים והמשיבים 1-2. שמה הקודם של חברת רוזנפלד היה "אהרן רוזנפלד ובניו בע"מ" ולאחר מות מייסד החברה מר אהרון רוזנפלד ז"ל בשנת 2014, שונה שמה לחברת רוזנפלד. בעלי המניות של חברת רוזנפלד ערב התאגדותה היו כאמור בני משפחה אחת: אהרון רוזנפלד ז"ל (האב), אולגה רוזנפלד ז"ל (האם), צבי רוזנפלד-ורד ז"ל (הבן), אריה רוזנפלד (הבן), ישראל יהודה רוזנפלד (הידוע בכינוי איזי) ז"ל (הבן). הבן אריה רוזנפלד פרש מעסקי החברה לאחר מות הוריו.

4.המשיב 1 (להלן: "אהד") עבד בחברה לצד אביו מר צבי ז"ל במרבית שנותיו כבוגר, למעט תקופה מסוימת. אהד שב לעבוד בחברה בשנת 2004, ועבד בה עד פטירת אביו מר צבי ז"ל בשנת 2014 וממשיך לעבוד בה עד היום כדירקטור והוא גם בעל מניות בה. אין מחלוקת כי בימי חייו היה מר צבי הדמות הדומיננטית והקובעת בענייני החברה, ולאחר מותו היה זה אהד שירש את מקומו. לצדו בחברה עובדים בנו של אהד - אהרן, חתנו עמרי ואשתו, וכן עובדים נוספים. כל בני המשפחה שעובדים בחברה למעט עמרי עבדו בה עוד לפני מותו של מר צבי ז"ל. עוד עובד בחברה כמנהל וכדירקטור מר זרי רוזנפלד, בנו של איזי ונכדו של אהרון רוזנפלד מייסד חברת רוזנפלד (להלן: זרי").

אין מחלוקת כי המבקשים לא עבדו בחברה מעולם ולא נטלו חלק פעיל בניהול עסקיה. עוד אין מחלוקת כי המבקשים הפכו בעלי מניות בחברה מכוח ירושתם את אביהם צבי על פי צוואתו. המשיבים נרשמו כבעלי מניות בחברה רק בחודש ינואר 2016. זאת בהתאם לעצת עו"ד ג'ון הריס שהיה עורך דינו ויועצו הקרוב של מר צבי ז"ל, ושימש כמוציא לפועל של צוואתו (להלן" "עו"ד הריס"). עו"ד הריס סבר כי יש לרשום את המבקשים כבעלי מניות בחברה רק לאחר שהסתיימה המחלוקת עם הגב' גל, שהייתה בת זוגו של מר צבי ז"ל, בעת מותו.

5.חלוקת המניות בחברה היא כדלקמן:

11.5% מהון המניות המונפק של החברה מוחזק אצל החברה עצמה. הון מניות זה נקרא בכתב הטענות של המבקשים "המניות הרדומות".

המבקשים הם בעלי מניות בחברה כשכל אחד מהם מחזיק 7.7% מהון המניות של החברה, ובסך הכל לארבעתם 30.8%, הון מניות זה מהווה דה-פקטו 34.8% ממניות החברה הפעילות נוכח קיומן של המניות הרדומות.

46.2% מהון המניות של החברה מוחזקים על ידי אהד ומהווים דה-פקטו, לנוכח קיומן של המניות הרדומות 52.2% ממניות החברה הפעילות.

11.5% מהון המניות של החברה מוחזקים על ידי זרי, הון זה מהווה דה-פקטו 13% ממניות החברה הפעילות.

6.חברת רוזנפלד מחזיקה ב-50% ממניות חברת גרין ספנות בע"מ (להלן: "GREEN") אשר הוקמה ביום 19.3.07 כמיזם משותף של החברה ושל חברת אוריינטל ספנות בע"מ (להלן: "חברת אוריינטל"). חברת GREEN משמשת כסוכנת ימית בלעדית בישראל של חברת EVER GREEN שהיא חברת ספנות טייוואנית (להלן: EVER GREEN). המשיבים טענו בכתב התשובה שהוגש מטעמם כי הקמת GREEN וקבלת הסוכנות הימית המייצגת בלעדית את חברת EVER GREEN התאפשרו רק כתוצאה ממאמציו הבלתי נלאים של אהד לאחר שזה חזר לעבוד בחברה בשנת 2004. נטען כי עם שובו לעבוד בחברה אהד סייע רבות לעצור את הנסיגה המשמעותית שחלה בעסקי החברה והגדיל את נפח פעילותה. נטען כי מר צבי ז"ל ביקש בזמנו להעניק לאהד לבדו את חלקה של חברת רוזנפלד במניות GREEN כאות הוקרה על פועלו, וזה ויתר על הצעתו של אביו וביקש שמניות GREEN יירשמו על שם החברה ולא על שמו. זאת, כדי להשאיר את השם רוזנפלד בשוק הספנות בישראל ובעולם. בשל כך זכה, כך נטען גם על ידי המשיבים, אהד, בצוואת צבי ז"ל בחלק הארי של מניות החברה. את שאר נכסיו חילק צבי ז"ל באופן שווה בין כל ילדיו.

7.חברת רוזנפלד הינה גם הבעלים, כך נטען בהמרצת הפתיחה, של חברת מיני באלק (להלן: "חברת מיני באלק") הרשומה באיי מרשל והתאגדה בשנת 2010. החברה התאגדה לצורך רכישת אוניית מסע בשם SIRIO שלאחר מכן שונה שמה לשם GRACE (להלן: "האנייה"). המשיבים טענו בכתב תשובתם כי חברת מיני באלק הוקמה כדי לאפשר לחברה גמישות בתפעולה המסחרי של האנייה שאותה התכוונה החברה לרכוש ובפועל רכשה. נטען, כי מר צבי ז"ל מונה לדירקטור היחיד בחברה זו וליו"ר החברה ושימש בתפקידיו אלה עד מועד פטירתו. מר שלמה באומגרטן שימש חשב ומנהל הכספים בחברה מונה כמזכיר חברת מיני באלק. לאחר מותו של מר צבי ז"ל מונה אהרן ורד בנו של אהד כמנהל האנייה. נטען כי רכישת האנייה בוצעה בהלוואה אותה נטלה חברת מיני באלק וכבטוחה להשבת ההלוואה נרשם משכון על זכויות הבעלות באנייה. נטען כי חברת רוזנפלד לא הצליחה להפיק רווחים מתפעול האנייה בשל ההתפתחויות בשוק האניות העולמי. המשיבים טענו כי חברת רוזנפלד ממשיכה להפסיד בכל ענפי פעילותה מלבד בפעילותה בחברת גרין. נטען עם זאת, כי מכיוון שמדובר בעסק משפחתי שהמשיבים קשורים אליו בעבותות, הם החליטו להמשיך ולהשקיע בה ולנסות לפתח אותה, עד שיעלה בידם להביאה שוב לשגשוג מירבי, דבר המוכיח את עצמו עד כה.

טענות המבקשים

8.המבקשים טענו בתביעתם כי במשך 16 חודשים שחלפו מפטירת מר צבי ז"ל ביום 17.10.2014 ועד לקיומה של אסיפת בעלי מניות ביום 24.2.16 ניתק אהד עמם כל קשר, לא ענה לפניותיהם ולא היה מוכן לשתפם בכל מידע רלוונטי בנוגע לזכויותיהם מכוח המניות שירשו מאביהם מר צבי ז"ל בחברת רוזנפלד. נטען, כי התנהלות זו של מר אהד והקושי לקבל מידע הביא את המבקשים לפנות עוד ביום 29.10.14 לרואה חשבון מומחה בתחום הערכות שווי חברות, כדי שזה יבחן עבורם את הנתונים של חברת רוזנפלד וכך יוכלו לדעת שווי אחזקותיהם בחברה וזכויותיהם הנובעות מכך. נטען, כי כל ניסיונותיו של מומחה זה לקבל מידע וליצור קשר עם הנציגים המוסמכים של חברת רוזנפלד כדי לבצע עבודתו, עלו בתוהו.

9.המבקשים טענו עוד כי התנהלות בעלי התפקידים בחברת רוזנפלד, הימנעותם המוחלטת ממתן מידע לבעלי מניות המיעוט והמשך ניהול עסקי החברה תוך נטילת התחייבויות כספיות בשם חברת רוזנפלד שיש בהן כדי להטיל מעמסה כלכלית גם על המבקשים עצמם, מעלים אצלם חשש כי מקפחים את זכויותיהם באופן המחייב הגשת ההליך כאן.

10.המבקשים טענו כי במהלך 16 החודשים שחלפו מאז פטירת מר צבי ז"ל, הם שבו ופנו בבקשה למשיבים לאשר חלוקת דיווידנדים לבעלי המניות בחברה, וכל בקשותיהם נדחו ונענו באופן לקוני על ידי אהד כי אין כוונה לחלק דיווידנדים.

11.נטען עוד כי תחושת הקיפוח אצל המבקשים הלכה וגברה, כאשר מחד הם הודרו באופן מוחלט מכל המתרחש בחברה ונשללה מהם זכותם לקבל דיווידנדים, ומנגד הם ראו כיצד בני משפחה רבים של אהד וזרי עובדים ומתפרנסים מחברת רוזנפלד, כך שלמעשה החברה משמשת מקור פרנסה רק של מעט מבעלי ומשפחותיהם, מבלי שלבעלי מניות המיעוט יכולת להשפיע השפעה כלשהי על החברה או ליהנות מהזכות הבסיסית הטמונה בכל מניה בחברה, והיא – הזכות לחלוקת רווחים.

12.נטען בכתב התביעה כי הסירוב הלא מנומק לחלק דיווידנדים תמוה בהתחשב בעובדה כי חברת גרין, שמחצית ממניותיה הם בבעלות חברת רוזנפלד, כן מחלקת דיווידנדים על בסיס רבעוני לחברת רוזנפלד, ודבר זה מהווה את מרבית הכנסותיה של חברת רוזנפלד.

13.נטען כי רק לאחר מאמצים כבירים התקבלו אצל המבקשים דוחות כספיים של חברת רוזנפלד לתאריכים 31.12.12, 31.12.13, 31.12.14. נטען, כי מעיון בדוחות אלה למדו המבקשים כי בקופת החברה מזומנים בהיקף ניכר, ואולם אהד מונע באופן אקטיבי אפשרות לחלוקת דיווידנדים. נטען, כי הדבר נעשה כדי לרפות את ידיהם של המבקשים ולגרום להם למכור מניותיהם לאהד בזול. כך למשל נטען כי נכון ליום 31.12.14 עמדו, על-פי הדו"חות שכן גולו, נכסיה של החברה על סך של 29 מיליון ₪ ובקופתה היו מזומנים בסך של 21,454,000 ₪. נטען כי מדיניותו של אהד שלא לחלק דיווידנדים סתרה מדיניות קודמת של החברה, שבין השנים 2014-2012 חילקה בקביעות ומידי שנה דיווידנדים בשווי ממוצע של כ-2.5 מליון ₪. נטען כי לא הובא הסבר ממשי מדוע מדיניות זו הופסקה לאחר מותו של מר צבי ורד ז"ל.

14.תמיכה לחששותיהם מצאו המבקשים בהודעות דוא"ל שנשלחו אליהם מאהד או על ידי מי מטעמו ובהן ניתנת הצהרה ברורה כי לא יחולקו דיווידנדים לפחות לתקופה של 36 חודשים, וכן ניתנה הצעת רכש מעליבה של מניות המבקש מס' 1 בסך של 100,000$.

נטען, כי מדובר היה בהצעה מעליבה משום שעל פי הדו"חות הכספיים של החברה ליום 31.12.14, ההון העצמי של החברה עמד באותה תקופה על למעלה מ-72 מיליון ₪. עוד נטען, לצורך השוואה, כי מניותיו של איזי ז"ל, אביו של זרי נרכשו בסך של 3,385,000 ₪ על ידי החברה, וזאת בהתאם להערכת גורם מקצועי שמונה לכך.

15.עוד נטען כי רק ביום 24.2.16 התקיימה אסיפה ראשונה של בעלי מניות מאז פטירתו של מר צבי ז"ל, ואופן התנהלותה אישר את חששות המבקשים באשר לקיפוחם כבעלי מניות מיעוט. באסיפה הובהר שוב כי לא יחולקו דיווידנדים, וכן במהלך האסיפה נמנע אהד מלדווח על ההוצאות הכספיות של החברה לשנת 2015, על אף שנתונים רלוונטיים לעניין זה כבר היו מצויים בידו. עוד נטען כי רק באסיפה נודע למבקשים כמה מבני משפחתו של אהד עובדים בחברה ומתפרנסים ממנה. המבקשים הודו כי באסיפה הוצע למי מהם המעוניין בכך לבוא לעבוד בחברה, ואולם נטען כי מדובר היה בהצעה סתמית משום שהמבקשים 3-1 לא גרים בישראל, וכי הזכויות המהותיות הרלוונטיות מבחינתם כבעלי מניות מיעוט בחברת רוזנפלד היא רק הזכות לקבלת דיווידנדים, הזכות למנות דירקטור, וזכות לקבל מידע מלא ועדכני.

16.המבקשים טענו כי באסיפת בעלי מניות מיום 24.2.16 מונו 4 דירקטורים מטעמו של אהד ודירקטור אחד מטעמם של המבקשים, מר יוסי בורשטיין, בעלה של מבקשת 3. נטען לעניין זה כי בעוד שהדירקטורים מטעם אהד קיבלו משכורת מהחברה, לא הוצע שכר דומה לדירקטור מטעם המשיבים.

מינוי הדירקטורים נעשה בהתאם לאמור בתזכיר ותקנון החברה שתוקנו בשנת 2009. על פי התיקון משנת 2009, כל בעל מניות המחזיק 45% או יותר מהון מניות רגילות של חברת רוזנפלד, זכאי למנות 4 חברי דירקטוריון. בעלי מניות שמחזיקים ביחד 20% מהון מניות רגילות או יותר, זכאים למנות חבר דירקטוריון אחד. החלטות אסיפה כללית יתקבלו ברוב רגיל אלא אם נקבע רוב אחר ברוב.

17.נטען כי ביום 17.3.16 שלחו המבקשים הודעה לאהד על כוונתם למנות במקום מר יוסי בורנשטיין שהתפטר מתפקידו כדירקטור בחברת רוזנפלד מספר שבועות לאחר שמונה לכך באסיפת בעלי מניות מיום 24/2/2016, שני דירקטורים אחרים. המבקשים הודיעו כי בכוונתם למנות את עורך דין ג'ון הריס שהיה יועצו המשפטי הקרוב של מר צבי ורד ז"ל ומנהל עזבונו וכן יועצה המשפטי של חברת רוזנפלד משך כ-45 שנה, ואת רואה החשבון אלי ליכטר - כדירקטורים משותפים מטעמם. נטען כי הודעה זו היתה לצנינים בעיניו של אהד אשר נקט מרגע קבלת ההודעה בכל פעולה פוגענית כדי למנוע מינויו של נציג איכותי כמו עו"ד ג'ון הריס כדירקטור מטעם בעלי מניות המיעוט.

18.כך נטען כי אהד ביקש בהודעה שנשלחה ביום 29.3.16 לבעלי המניות לכנס אסיפה כללית מיוחדת שתאשר תיקון תזכיר ותקנון החברה באופן בלתי חוקי. זאת כדי לשנות את מבנה הדירקטוריון ואת זכותם של בעלי מניות המחזיקים ביחד 20% מהון המניות של החברה למנות דירקטור אחד מטעמם. השינוי שהוצע היה למחוק את סעיף 4 (ב) 2 לתזכיר החברה, ואת סעיף 6 (ב) 2 לתקנון החברה ואת סעיף 59 לתקנון החברה. בהתאמה הוצע להוסיף סעיף חדש (59) לתקנון החברה ובו יאמר כי כל 5 הדירקטורים של חברת רוזנפלד ימונו על ידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב קולות.

19.חרף התנגדות בעלי מניות המיעוט התקיימה ביום 6.4.16 אסיפת בעלי מניות בה השתתף עורך דין ג'ון הריס כמיופה כוח של המבקשים. זה טען באסיפה כי תיקון התזכיר והתקנון המבוקשים אינו חוקי משום שהוא יכול להתקבל רק ברוב מיוחד של מחזיקי 75% מהון המניות בחברת רוזנפלד שאיננו בנמצא, והכל בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק החברות. נטען, כי בעלי מניות הרוב באסיפה אהד וזרי התעלמו מההסברים שקיבלו מעו"ד גון הריס, ובחרו בכל זאת להעלות את הצעתם לתיקון התזכיר והתקנון להצבעה וההצעה התקבלה ברוב קולות רגיל. לטענת המבקשים פעולה זו של שינוי התקנון והתזכיר מהווה נדבך נוסף בקיפוח זכויות המיעוט.

20.לסיכום, טענו המבקשים כי כבעלי מניות מיעוט בחברת רוזנפלד קופחו זכויותיהם בכל הנוגע לקבלת מידע, מינוי דירקטורים וקבלת דיווידנד והכל בשל התנהלות בעלי התפקיד בחברה ובעלי מניות הרוב. נטען כי בשל כך לא נותרה למבקשים ברירה אלא להגיש עתירתם כדי להביא להסרת הקיפוח.

21.עוד נטען על ידי המבקשים כי הסעד הנכון היחידי שיש להשיתו למבקשים בגין העוולות שתוארו המהוות קיפוח המיעוט הוא רכישה כפויה של מניות המבקשים על ידי המשיבים או על ידי מי מהם כאשר השווי יקבע עפ"י האמור בחוות דעת מומחה שכבר ניתנה לבקשתם על ידי מומחה אותו הם בחרו.

טענות המשיבים

22.המשיבים טענו בתשובתם המפורטת כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ. המשיבים הדגישו בתשובתם כי המבקשים מעולם לא נטלו חלק פעיל בניהול חברת רוזנפלד, לא הביעו עניין בה, בניהולה, בהצלחתה, בעובדיה ובעסקיה והסכסוך נעוץ במטרת המבקשים היחידה שהיא למקסם כספית את התמורה שלדעתם יש לשלם להם במזומן עבור המניות אותן ירשו וזאת במהירות האפשרית ומבלי להתחשב בטובת החברה. נטען, כי במקרה דנן מדובר בניסיון נואש של המיעוט לעשוק את הרוב השוקד ועמל על ניהול החברה, ניווטה במים סוערים ועושה כל מאמץ כדי להביא לשגשוגה והצלחתה. נטען, כי הגשת ההליך המשפטי הינו עוד ניסיון להלך אימים על המשיבים והכל מבלי למצות ניסיונות הכרחיים הנובעים מטיב החברה ומהותה, להגיע להסכמות ולסיים הסכסוך בדרכי שלום.

23.לגוף העניין נטען, כי:

Iמדיניותה העקבית של חברת רוזנפלד במשך 51 שנות קיומה הייתה לא לחלק דיווידנדים לבעלי מניות ולשמר המזומנים בקופתה לפתוח עסקי נדרש. דיווידנדים חולקו רק בין השנים 2009-2014 (כ-10% משנות קיום החברה) רק בשל דרישות כספים של זוגתו האחרונה של מר צבי ז"ל הגב' גל (להלן: "גב' גל") כארבע שנים לפני מותו, שבהן לא יכול היה לעמוד, אלא באמצעות חלוקת דיווידנדים.

לעניין זה צוין, כי ההחלטה שלא לחלק דיווידנדים לאחר מותו של מר צבי ז"ל גובתה על ידי מנהל עזבונו, עו"ד ג'ון הריס, שעתה משמש יועצם של המבקשים. עו"ד ג'ון הריס המליץ לפעול כך עד לסיום ההליך המשפטי שנוהל עם גב' גל. בשל אותה סיבה גם לא נרשמו המניות שירשו המבקשים על שמם עד שנת 2016 מועד בו הסתיים הסכסוך המשפטי עם גב' גל. לעניין זה נטען כי למבקשים לא עומדת כל טענה בנוגע לתקופה שקדמה לשנת 2016 ובה הם כלל לא היו בעלי מניות בחברה.

IIהטענה כנגד ההחלטה שלא לחלק דיווידנדים משנת 2016 מוקדמת ובלתי סבירה משום שההליך, במסגרתו נטענו טענות נגד אי חלוקת דיווידנדים, הוגש עוד בטרם הסתיימה שנת 2016 ולמרות שעד הגשת ההליך בכלל לא התקבלה החלטה על אי חלוקת דיווידנדים. נטען עוד כי באסיפת בעלי המניות מיום 24/2/2016 הובהר כי "כשהחברה תהיה יציבה ניתן יהיה לחלק דיווידנדים". בנוסף נטען כי בשיחות שקוימו, בהנחיית אהד, בין בנו אהרון ובין המבקש 1 ורו"ח אלי ליכטר, הובעה נכונות לשקול חלוקת דיווידנדים בסוף שנת 2016.

עוד נטען, כי על פי ההלכה הפסוקה הימנעות מחלוקת דיווידנדים בחברה אינה טענה מספקת לבסס עילת תביעה בגין קיפוח המיעוט, וזאת גם בחברה בה בעלי מניות הרוב נהנים מרווחי החברה בדרך של משיכת שכר, והמיעוט שאינו משמש בתקופה כלשהי בחברה אינו נהנה מכך.

IIIאין ממש בטענות נגד העסקת בני משפחה. למבקשים הוצע להצטרף לעבודה בחברה והם סירבו. אהרון, בנו של אהד, מועסק בחברה עוד בהיותו תלמיד תיכון (בשנת 2004) ושב לעבוד בחברה תחת חניכותו של צבי ורד המנוח בשנת 2014 ומאז סייע לצבי לנהל את האנייה והמשיך בכך לאחר מותו, תוך שהוא נוחל הצלחות בתחום זה.

אהד עובד בחברה שנים רבות וקיבל שכר רק בגין עבודתו בחברת גרין.

כל בני המשפחה האחרים, למעט עמרי, החלו בעבודתם בחברת רוזנפלד עוד לפני מות מר צבי ז"ל ועובדה זו הייתה ידועה לכל ומוסכמת.

העובד היחיד שהצטרף לחברה לאחר מות צבי ורד הוא עמרי אברבנאל, חתנו של אהד שהוא רואה חשבון, עוסק בפתוח עסקי, ושכרו צנוע.

מלבד בני משפחה, מועסקים בחברה ובחברות האחרות, בהן יש לה אינטרס, 40 אנשים המפרנסים 40 משפחות, ביניהם גם אנשים עם מוגבלויות.

לכל אלה ניהול ההליך המשפטי ופגיעה בחברה תהיה מכה אנושה.

IVאין ממש בטענה לעניין היעדר שיתוף פעולה מצד המשיבים או מי מהם. כל בקשה לקבלת מידע נענתה, אפילו שהוברר כי כבר פחות משבועיים לאחר מותו של צבי ז"ל פנו המבקשים למומחה עסקי חיצוני במטרה להעריך שווי אחזקותיהם בחברה ולצורך כך ביקשו לקבל נתונים. נטען כי בכל התקופה מאז מותו של צבי ז"ל ועד לרישום מניות ע"ש המבקשים מכוח ירושתם בחודש ינואר 2016 היו הצדדים בקשר רציף, אגב הבעיות שהתעוררו בניהול עזבונו של מר צבי ז"ל על ידי עו"ד ג'ון הריס.

רישום המניות ע"ש המבקשים נעשה ב-16/1/2016, וחודש לאחר מכן בדיוק הודע על כינוס אסיפת בעלי מניות שכונסה ביום 24/2/2016.

Vהתנהלות המבקשים בפרשת מינוי הדירקטורים בחברה היא שדרדרה את יחסי הצדדים. למרות שמינויו של מר יוסי בורנשטיין, כלכלן ובנקאי מצליח ובעלה של מבקשת 3 כדירקטור בחברה ביום 24/2/2016 התקבל בברכה, גרמו המבקשים להתפטרותו מספר שבועות לאחר מכן במטרה למנות תחתיו את עו"ד ג'ון הריס ורו"ח אלי ליכטר עמם היו למשיבים חילוקי דעות. חילוקי הדעות נבעו, בין השאר, משכר מופרז שדרש עו"ד ג'ון הריס עבור עמלו כמנהל עזבונו של מר צבי ורד. כמו כן סברו המשיבים שעלות שכרו של עו"ד ג'ון הריס כיועץ משפטי של החברה גבוה ולכן לאחר מותו של מר צבי ז"ל הם שכרו תחתיו שירותי יעוץ משפטי אחר, דבר שהגביר המתיחות בין המשיבים ובינו ודבר זה היה ידוע למבקשים.

נטען, כי למבקשים ניתנו נימוקים ענייניים להתנגדות למינוי עו"ד ג'ון הריס כדירקטור בחברת רוזנפלד, והם:

א.היעדר אמון בינו ובין בעלי התפקיד העובדים בחברה;

ב.עו"ד הריס נותן יעוץ משפטי לחברות ספנות מתחרות ולכן יש בעיה לחשפו לסודות החברה;

ג.עו"ד הריס שימש מנהל עזבונו של מר צבי ז"ל ומעורב מידי בעניינים המשפחתיים של הצדדים;

ד.מעורבותו של עו"ד ג'ון הריס בענייני חברת רוזנפלד תהיה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה מידי.

VIהשינויים שהוצע לבצעם במסמכי החברה בהודעה מיום 23/3/2016 היו הכרחיים לאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בפרשת מינוי הדירקטורים. נטען כי בקשות קודמות לשינוי תקנון שביקש אהד מבנו אהרן ביום 18.3.2016 לא היו בקשות אמיתיות, והושמעו ברגע של כעס. נטען כי השינויים שהוצעו ביום 23.3.2016 ושבפועל התקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016, אלו לא היו מהותיים משום שממילא על פי מסמכי החברה כפי שתוקנו עוד בשנת 2009, לאהד הייתה סמכות למנות ללא הסכמה את רוב הדירקטורים של החברה ולשלוט באמצעותם בחברה. השינויים שהתקבלו באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2016 ביקשו לבטל זכויות יתר הן של בעלי מניות מיעוט לעניין מינוי דירקטור והן של בעלי מניות רוב ולקבוע מנגנון ניטרלי ודמוקרטי לפיו כל הדירקטוריון יבחר על ידי רוב רגיל של בעלי המניות, וכן תינתן אפשרות לכל בעל מניות להציע מועמדות גורם כלשהו להתמנות לדירקטור.

לעניין זה נטען עוד כי המשיבים הסכימו לבדוק מינויו של רו"ח אלי ליכטר כדירקטור בחברה, ודווקא המבקשים הכשילו אפשרות זו. עוד נטען כי אף דירקטור לא קיבל שכר מהחברה.

VIIמצב הספנות העולמי, הסיכונים הכלכליים העומדים בפני החברה, לרבות ובמיוחד החשש מאובדן ייצוג חברת EVER GREEN באמצעות חברת GREEN וסיכונים מפני תוצאות של תביעה ייצוגית שהוגשה גם נגד חברת רוזנפלד, מחייבת שמירה על כמות מזומנים מספקת בקופת החברה.

VIIIנטען עוד כי ההצעה לרכישת מניות המבקש 1 בחברה הייתה הצעה פרטית של אהרון ורד ולא הצעתה של החברה.

עוד נטען כי מחיר ששולם עבור מניות אחרות שנמכרו לחברה בשנת 2009 אינו יכול להיות בסיס להשוואה לצורך רכישת מניות המבקש מס' 1 משום שמאז 2009 עבר ענף הספנות שינויים וחווה משבר פיננסי גדול. כמו כן נטען כי מכירת מניותיו של איזי ז"ל בשנת 2009 נעשתה בהבנה ובהסכמה וכחלק מעסקה כלכלית גדולה שכללה מכירת נכסים דלא ניידי והסדר הפסקת העסקתו של איזי בחברה, תוך הסדרת פנסיה מתאימה לו.

IXההליך בו נקטו המבקשים אינו מתאים להליך של המרצת פתיחה בשל הצורך בשמיעת עדים רבים.

Xעיקרון שלטון הרוב הוא עיקרון מהותי בדיני חברות וככלל בימ"ש אינו מתערב בהחלטות שהתקבלו בחברה ברוב גדול באסיפת בעלי מניות. עוד נטען כי המבקשים לא הרימו הנטל המוטל עליהם להוכיח שההחלטות, שהתקבלו ברוב גדול, לא היו לטובת החברה, היו בחוסר תום לב ובמרמה, שבעזרתם בלבד נשללו זכויות רכושיות מהמיעוט. נטען כי כל שהראו המבקשים הוא שפעולות המשיבים פגעו בטובתם האישית כבעלי מניות מיעוט אשר מטרתם היחידה מימוש זכויותיהם הרכושיות במניות החברה ברווח מקסימלי. נטען כי אין לאפשר לבעלי מניות המיעוט בדרך של ניהול הליך זה להעדיף טובתם האישית על פני טובת החברה המחייבת המשך ניהולה באופן סולידי, שיאפשר קיומה ושגשוגה בעולם התחרותי הקשה של הספנות העולמית.

XIהגשת התביעה והתנהלות המבקשים אינה תואמת דרישת תום הלב שבסעיפים 132(א) ו-193(א)(3) לחוק החברות. מדובר בסעיפים שהאמור בהם נועד לאפשר לרוב בחברה להתמודד עם דרישות מיעוט סחטן. נטען כי גם לבעלי רוב מניות יש זכות שלא להיות נעשק. נטען כי במקרה דנן מתנהגים המבקשים כמיעוט סחטן.

לעניין זה טען ב"כ המשיבים כי ההלכה הפסוקה קובעת שכאשר תביעה להסרת קיפוח מוגשת לא במטרה לפתור בעיות בניהול החברה אלא במטרה לכפות על הרוב לרכוש מניות המיעוט, היא נדחית. היעדר שביעות רצון מאופן התנהלות החברה אינו מספיק להצדיק קבלת תביעה בגין עושק המיעוט, ואין להפקיע ממנהלי החברה ובעליה את תפקידם בה ואת הסמכות הנתונה להם על פי דין לקבוע מדיניות עסקית-כלכלית של החברה.

XIIשינוי התקנון היא זכות בסיסית של החברה ובמקרה דנן שינוי התקנון נעשה בדין. במקרה דנן עוד בשנת 2009 שונו מסמכי החברה ואפשרו שינוי תקנון החברה ברוב רגיל של בעלי המניות. לפיכך אין תחולה במקרה דנן לסעיף 24 לחוק החברות. נטען עוד כי שינוי התקנון במקרה דנן היה לטובת החברה, נעשה בתום לב, השפיע על כל הצדדים, ובפועל לא שינה את היכולת לקבל החלטות בדירקטוריון, משום שגם קודם יכלו המשיבים בשל רוב המניות שבידיהם להעביר בדירקטוריון כל החלטה סבירה שרצו.

XIIIלא הוכח כי במקרה דנן מדובר בחברה שהיא מעין שותפות.

ניהול ההליך

24.מן המקובץ לעיל עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים שלוח הזמנים במסגרתו התעוררו חילוקי הדעות בין הצדדים הינו צפוף, והוא כדלקמן:

ביום 17.10.2014נפטר מר צבי ז"ל, ועד מותו לא היו כל חילוקי דיעות בנוגע לאופן התנהלות החברה;

ביום 29.10.2014 פנו המבקשים או מי מהם למומחה לצורך קבלת חוות דעת מומחה בנוגע לשווי החברה;

ביום 26.1.2016הפכו המבקשים בעלי מניות בחברה, ועד מועד זה לא הועלו טענות בנוגע לאופן ניהול החברה שפעלה תחת שרביט המשיבים או מי מהם, וגם בפיקוח מנהל עזבונו של צבי ז"ל עו"ד ג'ון הריס;

ביום 24.2.2016 התכנסה אסיפת בעלי מניות ובמסגרת זו נבחר מר יוסי בורנשטיין בעלה של המבקשת 3 כדירקטור מטעם המבקשים. זה התפטר מתפקידו שבועות ספורים אחר כך;

ביום 17.3.2016 הודיעו המבקשים כי הם מבקשים למנות שני דירקטורים מטעמם במקומו של מר יוסי בורנשטיין, והם רואה החשבון אלי ליכטר ועו"ד ג'ון הריס;

ביום 29.3.2016 נשלחה הזמנה לכינוס אסיפת בעלי מניות;

ביום 6.4.2016 כונסה אסיפת בעלי מניות במסגרתה בוצע שינוי במסמכי החברה ונקבעה דרך חדשה למינוי דירקטורים בחברה;

ביום 5.7.2016 הוגשה התביעה בהליך זה.

25.עולה אפוא כי בתוך ששה חודשים בלבד מהפיכת המבקשים בעלי מניות התגלע בין הצדדים סכסוך מהותי בנוגע לאופן התנהלות החברה, אשר חייב לדעת המבקשים הגשת העתירה במסגרתה נדרש בית המשפט לדון בשאלות שתוארו לעיל בפרק המבוא.

26.עוד עולה מהאמור לעיל כי אין מחלוקת של ממש בנוגע לזכותם של המשיבים למנות מטעמם דירקטור, והמשיבים מסכימים למינויו של רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור. עוד עולה כי המשיבים אינם שוללים כליל אפשרות לחלק דיווידנדים בחברה.

ניהול ההליך (יש כותרת כזו לפני ס' 24)

27.ביום 30/11/2016 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים ובאי כוחם. משלא הושגה הסכמה ניתנה ביום 8/12/2016 החלטה המורה כי שמיעת ההליך תהיה במסגרת ה"פ תוך שניתן יהיה להשמיע עדויות על פי רצון הצדדים במסגרתו. כן הותר למבקשים לפצל סעדיהם ונקבע מועד לשמיעת ראיות. עוד סברתי בהחלטה, חרף התנגדות המשיבים, כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר ישמש מעריך לשווי החברה וגם יבדוק טענות הצדדים לעניין אופן התנהלות החברה ושווי המזומנים בקופתה ויחווה דעתו - האם יש מקום לחלק דיווידנדים כפי שנעשה בין השנים 2009-2014. בהחלטות נוספות, שניתנו לבקשת הצדדים ובהסכמתם, ניתנה ארכה לצדדים להגיש חוו"ד מומחה מטעמם קודם שייבדק העניין על ידי מומחה בימ"ש.

28.ביום 12/1/2017 ניתנה החלטה נוספת לאור היעדר יכולת הצדדים להגיע להסכמה באשר לגילוי עיון והמצאת מסמכים. הוחלט כי מסמכים שהוסכם עליהם יועברו ויגולו, ואילו מסמכים השייכים לחברת GREEN לא יגולו למומחה המבקשים ואולם יועברו במעטפה סגורה לעיוני. בהמשך הועברו מסמכים אלו לעיון בית המשפט.

29.ביום 9/2/2017 המציאו המשיבים חוות דעת מומחה מטעמם שנתנה על ידי ד"ר יורם זבה נשיא לשכת הספנות הישראלית בנוגע למצב הספנות בארץ ובעולם, וחוות דעת שנתנה על ידי רואה חשבון צבי מלמד בנוגע למצב תזרים המזומנים בחברת רוזנפלד.

ביום 9/2/2017 המציאו המבקשים חוות דעת מומחה מטעמם שנערכה על ידי ד"ר טל מופקד מחברת נומריקס.

30.בין לבין הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן הוראות שעניינה הקמת חברת בת חדשה באמצעות משיבים 1 ו-2 ללא ידיעת המבקשים, בשם רוזנפלד מריו שיפינג (חברת מריו) אשר רכשה שתי אניות להובלת מטענים והחברה התקשרה עמם בהסכם משמעותי בעניין זה. מדובר במידע שלטענת המבקשים הגיע אליהם מקריאת חוות דעת מומחה המשיבים. כן הוגשה בקשה להמציא למבקשים כל המסמכים הרלוונטיים לחברת מריו ולאניות אותן רכשה ולהסכמים שנכרתו בנוגע לכך.

31.ביום 26/3/2019התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים ובמסגרתו קיבלו הצדדים הצעת ביהמ"ש ולפיה הבקשות לעניין חברת מריו לא ידונו בשלב זה והמסמכים הנוגעים לחברת מריו, לאניות שרכשה ולהסכמים שנחתמו בעניינם יועברו במעטפה סגורה לתיק ביהמ"ש, לא יסרקו לתיק האלקטרוני ויועברו לעיון מומחה ביהמ"ש.

ביום 26.3.2017 בטרם תחילת שמיעת הראיות גם הושגה הסכמה לפיה מעתה ואילך כל עסקה מהותית שמתכוונת החברה לעשות באמצעות המשיבים תותנה במתן הודעה מראש בת 14 יום על הכוונה לבצעה לב"כ המשיבים. באותו מועד החלה שמיעת ראיות ונשמעו מטעם המבקשים עדויות עו"ד ג'ון הריס, עדות מר ניר מולסון מנהל הכספים של חברת GREEN וסמנכ"ל ודירקטור מטעם חברת אוריינט בעלת המניות השונות בחברת GREEN, עדות רו"ח אלי ליכטר ועדות המבקש מס' 1 מר מרטין ורד (להלן: "מר מרטין").

32.ביום 8/5/2017 מיניתי כמומחה מטעם ביהמ"ש, לאור החלטתי מיום 8/12/2016, ולאחר שהוגשו חוו"ד הצדדים, את המומחה מר אורן לידר. המומחה מונה לצורך הערכת שווי החברה וכן לחוות דעתו בכל השאלות האמורות בהחלטה מיום 8/12/2016 ומחוות דעת מומחי הצדדים.

33.ביום 15/6/17 הגישו המבקשים בקשה נוספת בה עתרו להורות על כינוס אסיפה שנתית של בעלי המניות. בתגובתם הסכימו המשיבים לבקשה וביום 15/10/2017 כונסה אסיפה שנתית של בעלי המנויות וביום 2/10/2017 הוגש לתיק האלקטרוני פרוטוקול האסיפה.

יש ללמוד מכך כי גם הסכמה על הצורך לכנס אסיפת בעלי מניות לפחות אחת לשנה קיימת הסכמה בין הצדדים.

34.מכל האמור לעיל עד כה עולה כי בין הצדדים הניצים קיימת הסכמה לשמר זכות המבקשים למינוי דירקטור מטעמם, וקיימת הסכמה שיהיה זה רואה החשבון אלי ליכטר. כן קיימת הסכמה לשקול חלוקת דיווידנדים. קיימת גם הסכמה ונכונות שמי מהמבקשים או בני משפחתם המעוניין בכך יעבוד בחברה, וכן קיימת הסכמה לכינוס אסיפת בעלי מניות לפחות אחת לשנה. לסיום קיימת הסכמה כי כל עיסקה מהותית בחברה תותנה במתן הודעה מראש לבא כח המבקשים.

35.עוד עולה מהמקובץ לעיל כי קיימת תפישה שונה בנוגע לטובת החברה בין הצדדים. המשיבים מעוניינים להמשיך ולהפעילה בכל מחיר ולשמר את המזומנים בקופתה לצורך המשך תפקודה, ולהביא לשגשוגה, המבקשים מעוניינים במיצוי כלכלי .. זכויותיהם כבעלי המניות, ובמיוחד קבלת דיווידנדים, ואינם מעוניינים להביא בכל מחיר להתפתחותה... דבר כזה יטיל עליהם מעמסה כלכלית.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

36.כאמור, הליך זה הושתת על הטענה בדבר קיפוח המיעוט והוגש מכח סעיף 191א לחוק החברות, אשר כותרתו היא "זכות במקרה קיפוח". מדובר בסעיף המאפשר לבית המשפט שיקול דעת רחב להעניק סעד להסרת קיפוח, ומהווה מעין הוראת מסגרת שנועדה להעניק לבית המשפט גמישות כדי להתאים את הדין לתנאים המשתנים ולנסיבות הקונקרטיות במקרה בו הוא דן לגופו. הסעיף נועד להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים בהם קיים חשש לקיפוח המיעוט אשר בא לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בציפיות לגיטימיות של בעלי המניות בחברה, ובחלוקה לא הוגנת ולא שוויונית של משאבי החברה. מדובר בהוראת חוק אשר נועדה להעניק סעד למקופח, ולא להעניש את המקפח, ולכן קביעת קיומו של קיפוח נבדקת על פי מבחן התוצאה ולא על פי שאלת מניעיו של המקפח.

לצורך קביעת קיומו של קיפוח על בית המשפט לבדוק האם נפגעו הציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות והקביעה מהן ציפיות לגיטימיות נבחנת על פי נסיבות המקרה, ובהתאם לאופייה של כל חברה. כך לדוגמה נבדקה לגיטימיות הציפייה לקבלת דיווידנדים. נקבע כי להבדיל מחברת מעטים שיש לראותה כמעין שותפות, הציפייה לקבלת דיווידנדים בחברה אחרת אינה ציפייה לגיטימית לצורך קביעת קיומו של קיפוח, גם לא במקרה בו בעלי מניות הרוב מושכים שכר מהחברה, דבר שנמנע מבעלי מניות המיעוט. שונה הדבר בחברת מעטים שהיא מעין שותפות, שם היכולת המוגבלת של עבירוּת המניות ומימוש הזכויות בהן הובילה את בתי המשפט לראות בציפייה לקבלת דיווידנדים ציפייה לגיטימית.

כך לדוגמה נבדקה הלגיטימיות של ציפיית בעלי המניות לזכות לניהול משותף של החברה או זכות לקבלת מידע רלוונטי מהחברה כל עוד קבלת המידע אינה פוגעת בחברה. נקבע כי אלו הן ציפיות לגיטימיות, שהפגיעה בהן מהווה קיפוח.

37.לצורך קביעת קיומו של קיפוח על בית משפט גם לבדוק האם המשאבים בחברה מחולקים בצורה הוגנת בין בעלי השליטה בחברה ובין בעלי מניות המיעוט בה. על בית המשפט הבודק עניין זה לקבוע האם במקרה בו לא קיימת חלוקת משאבים הוגנת נגרם עוול לטוען לקיפוח, בין אם בעקבות אירוע מסוים או בעקבות צבר אירועים.

מכיוון שעל פי ההלכה הפסוקה, במקרה בו מדובר בחברת מעטים, שאפשר לראותה כחברה שהיא מעין שותפות, יש להחיל כללים מיוחדים במיוחד בכל הנוגע לציפיות הלגיטימיות לניהול משותף של החברה ולחלוקת דיווידנדים. על בית המשפט בדונו בשאלה האם קיים קיפוח בחברה לדון גם בסיווגה של החברה. עליו לבדוק האם יש לראות בחברה, בה הוא דן, חברה שהיא מעין שותפות. עליו לבדוק למשל האם מדובר בחברה שבה הפעילות מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות הכרוך באמון הדדי, והאם יש הבנה בין בעלי המניות בדבר ניהול משותף של עסקי החברה, האם הוטלה הגבלה על עבירוּת המניות וכו'.

יובהר כי בחברה שסווגה כמעין שותפות אובדן האמון בין בעלי המניות יכול להוות עילה להענקת סעד על פי סעיף 191א לחוק, גם אם לא הוכח קיפוח, וזאת משום ההנחה כי בחברה מעין זו היעדר אמון יאיין את יכולת החברה להמשיך ולתפקד.

38.יש לזכור עם זאת שלא כל חברת מעטים תסווג כחברה שהיא מעין שותפות או ייקבע לגביה כי קיימת ציפייה לגיטימית של כל בעלי המניות לקחת חלק בניהולה. לצורך כך במקרה של סכסוך בחברת מעטים יש לבחון גם את מיהות בעלי העניין, ואת טיב עניינם, תוך התעלמות ממסך ההתאגדות של החברה כדי לאפשר בחינת הנסיבות הספציפיות של כל עניין ועניין.

39.הנטל להוכחת קיומו של קיפוח הוא על הטוען לקיפוח. הסעד המגיע בגין קיפוח, אם זה הוכח, הינו סעד רחב ביותר על פי נוסח הסעיף, ומכוחו רשאי בית משפט לנקוט מגוון רחב של צעדים בהתאם לשיקול דעתו. כך יכול בית המשפט להורות על נקיטת צעדים הכרוכים בניהול החברה, לתת הוראות לעניין מכירת נכסים, חלוקת דיווידנדים, אופן ניהול החברה, ומינוי דירקטורים. בית המשפט גם יכול להורות על נקיטת צעדים קיצוניים של פירוק החברה או מכירה כפויה של מניות מי מבעלי מניותיה. לצורך מתן הוראות רשאי בית משפט להיזקק לשירותם של מומחים וכן לקבוע אופן מכירת נכסים של החברה או מכירת מניותיה, בין בדרך של התמחרות בין בעלי המניות ובין בדרך של התמחרות בין צדדים שלישיים.

ראו לעניין זה:

ע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת, פסק דין מיום 1.9.15 (להלן: פסק דין אדלר);

ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון חביב, פסק דין מיום 28.2.16 (להלן: פסק

דין דדון)

ע"א 6290/17 מגנזי נ' יואב לוי, פסק דין מיום 11.2.18 (להלן: "פסק דין מגנזי");

ה"פ 866/08 קרפ נ' K&K אנטי סטטיק בע"מ ואח', פסק דין מיום 24.9.09 (להלן: "פסק דין קרפ");

ה"פ 66750-06-16 בן ארי נ ' שכטר, פסק דין מיום 20.7.17 (להלן: "פסק דין בן ארי");

ת"א 24893-12-10 שלמה אדרי שירותי חשמל בע"מ נ' שמעון אדרי, פסק דין מיום 20.3.16 (להלן: "פסק דין אדרי");

ת"א 16585-12-14 רייכמן נ' אולנסקי, פסק דין מיום 7.2.17 (להלן: "פסק דין רייכמן");

ע"א 161/76 שטיבל נ' חברת שטיבל בע"מ, פסק דין מיום 12.1.78 (להלן: "פסק דין שטיבל,);

רע"א 4596/12 אביב נקש נ' יעקב מזרחי, החלטה מיום 21.10.12 (להלן: "החלטה נקש").

40.מן המקובץ לעיל עולה כי על בית משפט זה בבואו להכריע האם קיים קיפוח במקרה דנן ואם כן מהו הסעד הנדרש, לקבוע מהן הציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות בחברה דנן, עליו לקבוע סיווגה של החברה וכן מהותה הכלכלית והעסקית הנכונה. לצורך כך על בית המשפט גם להרים מסך ולבדוק כיצד התנהלה עובר למשבר האמון שהתגלע בה, ובשל כך האם משבר אמון זה, בהנחה שמדובר בחברת מעטים, מחייב מתן סעד של פירוק או הפרדה בין הצדדים. עוד על בית המשפט לקבוע האם במקרה הנדון בפניו גם אם לא יוכח קיפוח אך כן ייקבע כי מדובר בחברה שהיא מעין שותפות או חברת מעטים, יש מקום להורות על הפרדת כוחות ולתת סעד כדוגמת הסעד המבוקש במקרה דנן על ידי יוזמי ההליך, קרי רכישה כפויה של מניות המיעוט, התמחרות, או כל דרך אחרת שתביא להפרדה בין הצדדים ולניהול החברה רק על ידי צד אחד מבעלי מניותיה.

טיבה של החברה כחברת מעטים – מעין שותפות

41.אני סבורה לאחר שבחנתי את כל החומר הרלוונטי כי במקרה דנן מדובר בחברת מעטים, כאשר ליחסי האמון בין בעלי מניותיה חשיבות רבה. מדובר בחברה משפחתית שמספר עובדיה אינו רב, ורבים הם בני המשפחה העובדים בחברה ומתפרנסים ממנה. גם מספרם של בעלי המניות אינו רב, וכפי שתואר לעיל אהד מחזיק במרבית ממניותיה. דה-פקטו יש לו כ-52.2% ממניות החברה הפעילות. אהד משתף פעולה עם זרי אשר אף הוא עובד בחברה ומחזיק דה-פקטו 13% ממניותיה, וביחד יש להם רוב ברור, אם כי לא רוב של 75%. מדובר בחברה משפחתית וההחלטות העסקיות שהתקבלו בה התקבלו מתוך הבנה כי היא מנוהלת על ידי גורם דומיננטי אחד קודם לכן צבי ז"ל ולאחריו אהד, כאשר שאר בעלי המניות אינם נוהגים להשיג על סמכותם העודפת של בעלי מניות הרוב. כמו כן מדובר בחברה משפחתית אשר למוניטין המשפחתי חשיבות רבה, והחלטות עסקיות רבות התקבלו מתוך הבנה שיש לשמור על המוניטין המשפחתי בעסקי הספנות בהם עוסקת המשפחה כבר מאז שנת 1913, ויש לעשות כל מאמץ להותיר את המוניטין המשפחתי בעסקי הספנות אפילו במחיר השקעות כלכליות עודפות. זאת תוך בחירה של ניהול שמרני ושמירת רזרבות כספיות מספיקות שיאפשרו לנווט את עסקי החברה בזהירות ובביטחה בגלים הסוערים של עסקי הספנות.

42.עם זאת יש לזכור כי על פי ההלכה הפסוקה שתוארה לעיל, גם כאשר מדובר בחברת מעטים, ניתן להתעלם ממסך ההתאגדות ולבדוק את מיהות בעלי העניין בה ואת טיב עניינם בה, וזאת כדי להבין את הנימוקים שהביאו את כל אחד מבעלי המניות להגיש הליך לפי סעיף 191 לחוק החברות, ובהתאמה לקבוע את הסעד המתאים בהתאם למהות החברה. כך לא בכל מקרה כאשר מדובר בחברת מעטים ייקבע כי היעדר אמון בין בעלי המניות מחייב פירוק החברה בדרך של מכירת מניותיה ברכישה כפויה כמבוקש בתיק זה.

ראו לעניין זה פסק דין שטיבל ו-אדרי שהוזכרו לעיל.

43.חברת רוזנפלד כמתואר לעיל הוקמה כחברה שבה בעל מניות הרוב פעל באופן בלעדי בה, והיה בעל השליטה, וקיבל את ההחלטות הרלוונטיות. כאמור קודם לכן היה זה צבי ז"ל, ולאחר מותו נכנס בנעליו אהד, זאת ללא עוררין ומבלי שתושמע לעניין זה השגה או הצעה לבצע שינוי באופן התנהלות החברה. צבי ולאחריו אהד הקפידו שלא להשמיט מידיהם את רסן השליטה בחברה, הם לא התייעצו בהכרח עם כלל בעלי המניות בכל הנוגע להחלטות מהותיות כלכליות שהתקבלו בחברה. אין מחלוקת כי רצונו של צבי ז"ל, אשר הוריש חלק ממניותיו למבקשים, היה להותיר ניהול החברה באותו אופן בידיו של אהד, ולשם כך זה הוריש לו את מרבית המניות בחברה. משכך אין להסתפק בעובדה שהמבקשים הפכו לבעלי מניות מכח ירושתם שאת מר צבי ז"ל, ובכך הפכו להיות שותפים זוטרים לאהד, בחברה משפחתית שהיא חברת מעטים, אלא יש להמשיך לשאול כיצד הגיעו המניות לידי המבקשים, מה הפעילות שעשו עקב הפיכתם לבעלי מניות בחברה, מה היתה כוונת אביהם שהוריש להם מניות אלה לגביהם, האם הוא התכוון להכפיף את יכולת הניהול הבלעדית של אהד לקבלת הסכמה מהם בכל החלטה. אני סבורה כי בדיקת נסיבות העניין כפי שהוכחו בפניי מחייבת מסקנה שמלכתחילה לא היתה כוונה לצבי ז"ל להפוך את המבקשים בדרך של ירושה למנהלים בחברה, ולא היה בכוונתו להמעיט ביכולתו של אהד להמשיך ולנהלה באותו אופן בלעדי שזו נוהלה בימיו של צבי ז"ל. ראיה לכך היא העובדה כי החברה המשיכה לפעול תחת שרביטו הבלעדי של אהד במשך שנתיים ממותו של צבי, ועד שנרשמו המניות על שם המבקשים מכח ירושה, וזאת לאחר שהסתיים ניהול העזבון וסולקה תביעתה של בת זוגו האחרונה של צבי, גב' גל. אני סבורה כי החברה היתה חברת מעטים הנמצאת בשליטה גמורה קודם של צבי ז"ל ולאחר מכן של אהד, ובשל כך יש לפרש את כוונת המוריש מר צבי ז"ל ככוונה להותיר סמכות יחיד לאהד הכוללת גם סמכות לקבל החלטות, למנות את מרבית המנהלים, ולפעול בחברה באופן שזו פעלה קודם לכן באופן שמרני, שיאפשר הרחבת עסקי הספנות והותרת החברה במצב בו תוכל להתחרות ולהצליח בתחום הספנות גם לאור המצב הקשה שבו תחום זה שרוי.

משכך, לטעמי גם אם יוכחו טענות המבקשים לעניין קיפוח, כולן או חלקן, אין חובה להעניק סעד של מכירה כפויה או פירוק, הגם שמדובר בחברת מעטים.

בשים לב לכל אלה אדון עתה בטענות לעניין הקיפוח.

הטענות לעניין מניעת חלוקת דיווידנדים

44.טוענים המבקשים כי בניגוד לנוהג שהיה בחברה משנת 2009 ועד מותו של צבי ז"ל לחלק דיווידנדים מדי שנה החליטו בעלי מניות הרוב לאחר מותו של צבי ז"ל להימנע מחלוקת דיווידנדים, וזאת ללא סיבה סבירה.

כבר קבעתי לעיל כי בחברת מעטים כדוגמת החברה כאן, כאשר קיימת הגבלה על יכולת בעלי מניות המיעוט לסחור במניותיהם, הציפייה לקבלת דיווידנדים הינה ציפייה לגיטימית שפגיעה בה מהווה קיפוח. זאת בעיקר גם משום שהיכולת היחידה כמעט של המבקשים ליהנות מרכושם, אותו ירשו, בדרך של קבלת מניות מיעוט בחברה, היא בדרך של חלוקת דיווידנדים.

יש לבדוק עם זאת האם נתנו המשיבים הסבר מספק לטענות המבקשים, האם אכן קיימת החלטה גורפת שלא לחלק דיווידנדים, ואם כן האם זו מוצדקת בהנמקה שיש להותיר די מזומנים בקופת החברה כדי לאפשר לה לבצע החלטות עסקיות שיותירו אותה כגורם משמעותי בתחום הספנות, ולא יאפשרו קריסתה והיעלמותה מעולם הספנות.

45.בחינת כל הנסיבות מלמדת כי לא הוכח שהתקבלה החלטה גורפת המונעת חלוקת דיווידנדים בחברה לעד. מטיעוני המשיבים כמו גם מעדות חלקם בפניי עולה שהגשת התביעה היתה מוקדמת, ובפועל הוגשה מספר חודשים מועט לאחר שהפכו המבקשים בעלי מניות ועוד בטרם הסתיימה שנת הכספים הרלוונטית. המשיבים הבהירו בתשובתם ובעדותם כי עובר לאסיפת המניות ביום 24.2.16 לא התקבלה אצלם החלטה שלא לאפשר באופן גורף חלוקת דיווידנדים, והם היו נכונים לשקול עניין זה לכשיתקבלו כל הנתונים הרלוונטיים ( עמ' 5, ש' 22 לפרוטוקול ישיבת יום 9.7.17). משכך אין מניעה גם מצד המשיבים כי תינתן החלטה אשר תאפשר בסייגים מסוימים חלוקת דיווידנדים, ובאופן זה ניתן יהיה להסיר קיפוח נטען מבלי שיהיה צורך להעניק את הסעד הקיצוני הנדרש על ידי המבקשים בתביעה זו, ומבלי שיהיה צורך לקבוע קיומו של קיפוח.

המשיבים הסבירו כי במרבית שנותיה של החברה לא היה נוהג לחלק דיווידנדים ואלו חולקו רק ב-10% משנות חייה של החברה וגם זאת בשל דרישות כספיות שהעלתה בת זוגו האחרונה של מר צבי ז"ל, שבהן לא יכול היה לעמוד אלא בדרך של חלוקת דיווידנדים. מנגד אין מחלוקת כי חברת GREEN , שלחברה 50% ממניותיה, מחלקת מדי שנה דיווידנדים ובכך מעשירה את קופתה של החברה. כמו כן אין מחלוקת כי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט מר אורן לידר קיימים נכסים עודפים לחברה. אמנם המומחה הבהיר כי נכסים עודפים אינם בהכרח נכסים פנויים לחלוקה ולא סתר בהכרח את סבירות המדיניות השמרנית שבחרו לנקוט המשיבים אשר חייבה הותרת הנכסים העודפים בקופת החברה כדי שזו תהיה ערוכה לימים רעים אם אלו יבואו, או להשקעות עתידיות נדרשות, ואולם זה כן היה נכון לתת חוות דעת באשר ליכולת לחלק דיווידנדים גם במצבה של החברה כיום אם בית המשפט יסבור שיש מקום להשלים את חוות דעתו לעניין זה.

46.משסברתי כי החלטה גורפת שלא לחלק דיווידנדים מהווה פגיעה בציפייה לגיטימית של בעלי מניות המיעוט, דבר שיכול לעלות כדי קיפוח אם לא יינתן לו הסבר מתאים, ומשקיימת קביעה של מומחה מטעמי שלא נסתרה שאכן בידי החברה נכסים עודפים וכן ניתן להעניק חוות דעת משלימה באשר לשאלה אם ניתן לחלק דיווידנדים במצבה של החברה כיום, אני סבורה כי ניתן להעניק למבקשים סעד אשר יסיר את הקיפוח הנטען על ידם, ואולם זאת בדרך קיצונית פחות מהסעד המבוקש על ידם של מכירה כפויה של מניות. אשוב ואבהיר כי קביעה זו אינה קביעה ערכית באשר לתקינות מעשיהם של המבקשים או של המשיבים, שהרי שאלת הקיפוח נבחנת על פי מבחן התוצאה ולא על פי מבחן כוונות בעל מניות שנטען לגביו שמעשיו מקפחים. אינני סבורה שנפל פגם במעשי המשיבים או מי מהם ובבחירתם לנהל מדיניות שמרנית שמחייבת הותרת כל הנכסים הפנויים בקופת החברה. מנגד זכאים המבקשים לטעון כי לעת הזו הם זקוקים למזומנים ויש להורות על חלוקת דיווידנדים, אם הדבר אפשרי, זאת בדיוק כפי שנעשה על פי הוראות מר צבי ז"ל, בארבע שנים אחרונות לפני מותו כשהוא היה זקוק למזומנים. אני סבורה אם כן כי יהיה זה נכון לשקול לאחר קבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחה, מר אורן לידר, אפשרות חלוקת דיווידנדים ובאיזו תדירות.

47.אשר על כן, אני סבורה כי יהיה זה נכון לשוב ולבדוק על פי מסד הנתונים שקבע מומחה בית המשפט האם יש מקום לאפשר חלוקת דיווידנדים לבעלי המניות ובאיזה תכיפות, תוך שמירה על ניהול סביר של החברה בהתאם לרוח השמרנית בה היא מנוהלת והותרת עתודות כספיות מספיקות להמשך ניהולה התקין.

לשם כך אני סבורה שיש מקום לקבל חוות דעת משלימה מטעם מומחה בית המשפט לעניין זה, ולאחר קבלת חוות דעתו לעניין זה ומתן אפשרות לצדדים לשאול שאלות הבהרה תינתן החלטה משלימה לעניין חלוקת דיווידנדים. אינני סבורה בשלב זה כי ניהול החברה עד כה והמדיניות שבשלב זה אין לחלק דיווידנדים, והכל עד לקבלת החלטה אחרת, בשלב זה של ניהול החברה הינה החלטה מקפחת המחייבת פירוק החברה או מתן הסעד המבוקש של מכירה כפויה של מניות החברה. אני סבורה שבהתחשב בעובדה כי הצדדים החלו להיות בעלי מניות משותפים בחברה רק בחודש 1/2016 - יש מקום לאפשר לחברה להתנהל במתכונתה הנוכחית למשך תקופה נוספת במהלכה ייבחן שוב אופן ניהול החברה, והכל בכפוף לקבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחה בשאלות האם יש מקום להורות על חלוקת דיווידנדים, ואם כן באיזו תדירות, מעבר לכך אין מקום למתן הוראה נוספת לעניין זה.

טענות לעניין קבלת מידע

48.לא מצאתי ממש בטענות המבקשים בכל הנוגע להסתרת מידע נדרש על ידי המשיבים במועדים הרלוונטיים להליך זה, או למניעת מידע מבוקש.

אין מחלוקת כי על פי חוק החברות קיימת לבעל מניות ולדירקטור בחברה זכות לקבל לידיהם מסמכים של החברה, ואולם זכותו של בעל מניות לעיון במסמכי החברה בחברה פרטית היא זכות מוגבלת לחומרים נדרשים לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר היום של האסיפה הכללית. גם לגבי דירקטור הזכות לבדוק מסמכי החברה רישומיה ולקבל העתקים מהם ולבדוק פנקסי החברה קיימת, רק ככל שהדבר דרוש לקיום חובותיו כדירקטור. גם בשל כך על דירקטור בחברה חלות חובות מוגברות שלצורך מילויים הוא זכאי להיות חשוף למסמכי החברה. עיננו הרואות גם זכות הדירקטור לעיין במסמכי החברה אינה מוחלטת, ולחברה יש זכות להגביל עיון שכזה אם סברה שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שהדבר עלול לפגוע בטובת החברה.

ראו לעניין זה:

ה"פ 66750-06-16 הנ"ל פסק דין בן ארי.

49.במקרה דנן המבקשים ביקשו לראשונה לעיין במסמכי החברה ולקבל מידע אודותיה עוד בטרם היו בעלי מניותיה. בקשה זו הושמעה על ידם זמן קצר לאחר מות מרדכי ז"ל, וכשהם רק מי שמיועדים להיות בעלי מניות אך טרם קיבלו לידיהם את המניות. זאת משום שטרם הושלם הליך חלוקת העיזבון. בקשת המידע נעשתה ללא קשר לקיום אסיפת בעלי מניות. מלכתחילה הושמעה הבקשה כדי לאפשר קבלת מידע לצורך עריכת חוות דעת מומחה באשר לשווי המניות שעתידים המבקשים לרשת. משבקשת המידע לא נועדה לצורך תרומה ממשית לניהול ענייניה של החברה, וגם לא נועדה לצורך גיבוש עמדה באשר לנושא שעתיד להיות נדון באסיפת בעלי מניות. משכך אני סבורה כי יש ממש בטענות בא כח המשיבים באשר לסיכון שהיה טמון בהיענות גורפת לבקשה להמצאת מידע, ובאשר לזכות החברה והדירקטורים שבה למנוע העברת מידע אשר יכול לפגוע בעסקי החברה, בעבודתה, ובמטרותיה להתפתח בענף הספנות. במיוחד נכון הדבר במועד בו הושמעה הבקשה.

לא מצאתי בטיעוני ב"כ המבקשים כמו גם בעדותם הסבר לצורך בגילוי גורף של מסמכים כמבוקש על ידם בבקשתם. זאת גם בהתחשב בעובדה כי במהלך ניהול ההליך הושגו הסכמות אשר אפשרו הגשת חוות דעת מומחים מטעם המבקשים בנוגע לשווי נכסי החברה ובנוגע לאופן התנהלותה, וכן הושגה הסכמה לקבלת חוות דעת מומחה שלצורך הכנתה נחשף המומחה לכל המסמכים המבוקשים, כולל מסמכים שהמשיבים טענו שגילויים יפגע בעסקי החברה.

במצב עניינים זה איני סבורה כי הטענה לפיה לא גולו מסמכים רלוונטיים שלבעל מניות מיעוט זכות לעיין בהם הוכחה, ואינני סבורה שטענות המבקשים לעניין זה, כפי שהועלו בבקשה שהוגשה, עולות כדי קיפוח.

עוד אני סבורה כי מכיוון שבמהלך ההליך הושגו הסכמות, גולה מידע וניתנו חוות דעת, שוב אין צורך במתן הוראות נוספות כמבוקש בפתיח לבקשה.

50.אציין עוד כי הטענות כי פניות לקבלת מידע לא נענו התבססו על עדותו היחידה של המבקש מס' 1, ונסתרו בעדויות המשיבים. כמו כן לא נסתרה הטענה כי דרישה לקבלת מידע, אם בכלל, הושמעה על ידי בעלי המניות עוד בטרם הפכו אלה בעלי המניות, זמן קצר לאחר מותו של מר צבי ורד ז"ל בשנת 2014. העובדה כי נעשתה פנייה של המבקשים למומחה מטעמם להעריך שווי פוטנציאלי של מניות אשר עתידים הם לרשת לכשתושלם מלאכת ניהול העזבון וחלוקתו, אינה מחייבת היענות מיידית לדרישת אותו מומחה לקבלת מידע, כאשר מדובר בחברה משפחתית אשר אופן ניהולה עד מועד הפנייה היה ניהול שמרני על ידי בעל שליטה יחיד, תוך שמירה קפדנית של סודיות ענייני החברה בין בעלי המניות העובדים בה. אינני סבורה כי סירוב לפנייה לקבלת מידע על ידי מומחה מטעם בעלי מניות פוטנציאליים שטרם הפכו להיות בעלי מניות מהווה הצדקה מספקת לקביעה כי כבר בשנת 2014 החל קיפוח בעלי המניות בכל הנוגע לקבלת מידע.

51.אשר לפניות לקבלת מידע החל משנת 2016 עת הסתיימה מלאכת חלוקת עזבונו של מר צבי ורד ז"ל, אני סבורה כי העובדות שהובאו בפניי אין די בהן כדי לקבוע שהמבקשים הרימו נטל ההוכחה הכבד המוטל עליהם להוכיח קיפוח הנובע מהסתרת מידע מפניהם. במהלך ניהול ההליכים בתיק זה הובא מידע רלוונטי למבקשים, לבאי כוחם ולמומחה מטעמם. שוכנעתי כי במועד קרוב לאחר שהפכו המבקשים בעלי מניות התקיימה אסיפת בעלי מניות במסגרתה נשאלו שאלות רלוונטיות וניתן מענה להן, וכך גם נעשה באסיפת המניות הנוספת שהתקיימה במהלך ניהול ההליכים, הגם שזו קוימה לאחר שהוגשה בקשה בעניין לתיק בית המשפט.

אני סבורה כי אכן זכאים המבקשים למידע רלוונטי וזאת מכח היותם בעלי מניות. אני סבורה כי יהיה זה נכון להעניק מידע כזה במסגרת אסיפות בעלי מניות שתתקיים אחת לשנה לפחות, והתרשמתי כי נכונות לעשות כן מצד כל הצדדים לעניין. נכונות זו תואמת גם הנכונות ממילא לאפשר למבקשים למנות את רואה החשבון אלי ליכטר מטעמם.

52.אני סבורה כי טענות לעניין הסתרת מידע ניתן לפתור בהקמת מנגנון שיורה על כינוס אסיפת בעלי מניות ויאפשר מינוי דירקטור מטעם המבקשים, כאשר קיימת הסכמה לכך על ידי שני הצדדים. אכן לבעל מניות מיעוט זכות לקבל מידע באשר לאופן התנהלות החברה, ופגיעה בה מהווה קיפוח. במקרה דנן לא הוכח כי קיים מנגנון הסתרת מידע מתמשך. במהלך ניהול ההליך גולה מידע רלוונטי ובשל כך אין צורך בהענקת הסעד המבוקש, למעט הסדרת מנגנון של גילוי מידע נדרש כל אימת שיתבקש, והקמת מנגנון להסדרת מחלוקת אם תתגלע בין בעלי המניות.

53.שקלתי בקשת המבקשים בסעיפים ד', ה', ו', ז' בנוגע לקבלת מידע ואני סבורה כי המבוקש בסעיפים אלה גורף מדי. יש ממש בטענות ב"כ המשיבים כי ראוי שמידע עסקי רלוונטי יישמר בסודיות ולא יופץ לכל דורש. משהושגה הסכמה במקרה דנן כי המידע הרלוונטי כן יועבר למומחה בית המשפט ומשזה עיין במידע הרלוונטי ונתן חוות דעתו, אני סבורה כי די בכך ואין צורך במתן צו נוסף. זאת בכפוף לקביעת מנגנון לכינוס אסיפת בעלי מניות אחת לשנה ופתרון בעיית מינוי דירקטור מטעם המבקשים.

54.דעתי זו מתחזקת גם לאור טענת המשיבים כי פתוחה בפני המבקשים בכל עת הדלת להצטרף למועסקים על ידי החברה ולתרום לפיתוח עסקי החברה בדרך של עבודה בה. היה ומי מהמבקשים ירים את הכפפה ויהיה מעוניין לעשות כן, ממילא יינתן לו במסגרת זו כל המידע הנדרש.

טענות בעניין הצעת רכישת מניות המבקש מס' 1

55. בעניין זה לא מצאתי ממש בטענות המבקשים על התנהגות בלתי סבירה של המשיבים אשר מנהלים את החברה ומושכים שכר לצורך כך. כך היה בימיו של מר צבי ז"ל, זה היה רצונו ובהתאם לכך חילק ירושתו. בפועל גם לא חלקו המבקשים על העובדה כי ללא עבודת בני המשפחה העובדים בחברה עוד מימיו של צבי ז"ל, לא תוכל החברה להתקיים. כמו כן לא מצאתי ממש בטענות לעניין החלטות המשיבים או מי מהם להעסיק בני משפחה ובדרך זו להתעשר בעצמם מרכושם כבעלי מניות, ולמנוע התעשרות כזו מהמבקשים. לא נסתרה בפניי הטענה כי מרבית בני המשפחה המועסקים בחברה הועסקו בה עוד בימיו של צבי ז"ל ולא נטענה טענה כלשהי כנגד העסקה זו, טענות כאלה גם לא הועלו בזמן בו נוהל עזבונו של מר צבי ז"ל ממועד מותו ועד המועד בו נרשמו המבקשים כבעלי מניות. גם הנתונים לגבי שכרם של המועסקים בחברה לא מלמדים כי מדובר בתשלומי שכר בלתי סבירים בעבור פועלם של אותם מועסקים בחברה או בחברות עמן יש לחברה קשר, וכך גם לא נקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט.

55.לא מצאתי מקום לקבוע כי על קיפוח המבקשים כבעלי מניות מיעוט יש ללמוד גם מהצעת הרכישה, שהוגדרה כמבישה על ידי המבקשים, של מניות מר מרטין תמורת הסך של 100,000$. אני סבורה כי לא הוכח שהצעה זו היתה הצעה רשמית שניתנה מטעם כל בעלי מניות הרוב או מטעם החברה. עדותו של מר אהרן ורד לפיה מדובר בהצעה שהוצעה על ידו, שלא על דעת כל בעלי מניות הרוב בחברה, ולא היה בה כדי לשקף מחקר מעמיק באשר לשווי החברה לא נסתרה. אינני סבורה כי עצם העלאת ההצעה או משלוח הודעת מייל בגינה מהווים מדד לאופן התייחסות בעלי מניות הרוב למבקשים כבעלי מניות המיעוט בחברה. אני סבורה כי מאחר ומדובר בחברה פרטית ומשפחתית התאפיינה לעיתים התקשורת בין הצדדים הניצים בפעולות רגשיות לא מכוונות שמטרתן היתה הבעת כעס, ולא קביעה עניינית באשר לאופן הנכון שיש לנהל את ההליכים או את ההתקשרויות בין בעלי המניות השונים. כך גם נעשה בפנייה הראשונית לכינוס אסיפת נושים שמטרתה תיקון מסמכי החברה. מר אהד הודה כי בקשתו הראשונה לתיקון מסמכי החברה נעשתה מתוך כעס ולאחר מכן שונתה. אין ללמוד מעצם הצעת הרכישה משום יחס עקבי וקבוע שמטרתו קיפוח בעלי מניות המיעוט ומניעת יכולתם לקחת חלק בניהול החברה, ולהפיק רווח דרוש מרכושם.

אשר על כן טענות בנוגע לקיפוח המיעוט הנלמדות מתקשורת בין בעלי המניות בכל הנוגע לאפשרות רכישת מניות המבקשים או מי מהם – נדחות.

טענות בנוגע למינוי דירקטור מטעם המבקשים

56.לעניין זה מעלים המבקשים שתי טענות: אחת עובדתית ובמסגרתה נטען כי המשיבים מנעו בפועל מהמבקשים לממש זכותם למנות דירקטור מטעם המבקשים על פי ראות עיניהם, וזאת מתוקף זכותם לעשות כן כבעלי מניות. נטען כי ההתניה לפיה אין לאפשר מינויו של עו"ד ג'ון הריס כדירקטור מטעם המבקשים רק משום שאישיותו ופועלו אינם נושאים חן בעיני המשיבים, מהווה לכשעצמו קיפוח, זאת משום שעל פי מסמכי החברה ותקנונה כפי שתוקנו בשנת 2009, למבקשים זכות למנות דירקטור מטעמם כראות עיניהם מבלי שתהיה למשיבים זכות להתערב, גם לא בזהות הדירקטור. השנייה משפטית, נטען כי שינוי התקנון אשר בוצע באסיפת בעלי מניות ביום 6.4.16 הוא אינו חוקי. שינוי התקנון כלל מחיקת סעיפים מתזכיר החברה ותקנון החברה אשר דנו במבנה הדירקטוריון וזכותם של בעלי מניות המחזיקים ביחד 20% או יותר מהון המניות למנות דירקטור, והוספת סעיף חדש לתקנון החברה, הוא סעיף 59 הקובע כי דירקטוריון החברה יהיה מורכב מ-5 דירקטורים שימונו בהחלטה של האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה, כאשר ההצבעה תיעשה לפי המניות, ומינוי הדירקטור תיעשה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית ברוב רגיל. נטען כי שינוי התקנון מהווה נדבך נוסף של קיפוח המיעוט משום שהוא מאיין זכות קודמת שהיתה לבעלי מניות מיעוט למנות אחד מהדירקטורים על פי שיקול דעתם מבלי שתהיה התערבות בעניין זה מטעם בעלי מניות הרוב. זאת בדרך של שינוי תקנון שלא בקבלת רוב של 75% מבעלי המניות.

נטען עוד כי התעלמות המשיבים מהסברים משפטיים שניתנו להם במהלך אסיפת בעלי המניות ביום 6.4.16 על ידי עו"ד ג'ון הריס אשר הבהירו כי מדובר במהלך בלתי חוקי שמובילים המשיבים, מהווה לכשעצמה הוכחה נוספת לקיפוח המיעוט.

57.במהלך שמיעת טענות הצדדים והראיות בתיק זה, הבהירו המשיבים לא אחת כי אין להם התנגדות לשמר זכותם של המבקשים למנות דירקטור מטעמם. המשיבים טענו כי הם קיבלו בברכה את מינויו של מר יוסי בורנשטיין כדירקטור, ולא חשו נוח עם התפטרותו שבועות ספורים לאחר מינויו.

עוד הבהירו המשיבים כי אין כל מניעה מבחינתם שרואה החשבון אלי ליכטר ימונה כדירקטור מטעם המבקשים.

הבהרות אלו בצירוף הצהרתם הנשנית וחוזרת כי הם יקדמו בברכה כל נכונות של מי מהמבקשים למלא תפקיד פעיל בחברה, מייתרת את הצורך לדון בשאלה המשפטית שבמחלוקת המתייחסת לתקינות שינוי מסמכי החברה באסיפת בעלי המניות מיום 6.4.2017.

58.אני סבורה כי יש להסתפק בהצהרת המשיבים באשר לזכות המבקשים למנות דירקטור מטעמם, והצהרתם כי יקבלו בברכה ובהסכמה גורפת מינויו של רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור לחברה, דבר שהתבקש ממילא על ידי המשיבים, ואין צורך במתן סעד נוסף. עניין זה יפתור טענת המבקשות להוכיחם, ויתן לכם דריסת רגל במועצת המנהלים של החברה, ויכולת לפקח על התנהלותה.

מנגד עניין זה יתחשב כראוי .. המשיבים להימנע מחשיפת מידע ומתן דריסת רגל בחברה למי שאין להם אמון בו.

59.אשר לטענות המבקשים בנוגע לסירוב בלתי מוסבר לבקשת המבקשים למנות כדירקטור מטעמם את עורך הדין ג'ון הריס, לא מצאתי בטענות אלו די כדי לקבוע קיומו של קיפוח המיעוט הנטען.

טענות המשיבים באשר לקיומן של סיבות מספיקות המצדיקות שלא לאפשר מינויו של עורך הדין ג'ון הריס כדירקטור בחברה לא נסתרו, שהרי למשיבים טענות כבדות משקל שכאמור לא נסתרו.

באשר לסבירות ההחלטה למנות את עורך הדין ג'ון הריס כדירקטור, לא נסתרה העובדה כי מינויו יטיל הוצאות כבדות שלא לצורך על החברה וכי עו"ד הריס נותן ייעוץ משפטי לחברות ספנות מתחרות.

במצב עניינים זה סירובם של המשיבים למינוי עו"ד הריס כדירקטור הינו מוצדק ומשכך לא מצאתי כי התנגדות המשיבים ממינויו של עורך הדין ג'ון הריס כדירקטור תוך הסכמה למינוי אדם אחר, לרבות כזה שהוצע על ידי המבקשים כדירקטור, מהווה קיפוח המיעוט. שהרי המשיבים מסכימים לאפשר למבקשים למנות דירקטור מטעמם, חרף האמור במסמכי החברה ... שתוקנו. המחלוקת הינה לגבי זהות הדירקטור, ומשהובאו נימוקים כבדי משקל כנגד מינויו של עורך הדין ג'ון הריס, שלא נסתרו, לא הרימו המבקשים נטל ההוכחה מוטל עליהם להוכיח קיום קיפוח מיעוט לעניין מינוי דירקטורים.

יש לזכור מדובר בחברה משפחתית המנוהלת בריכוזיות יתר, ונאבקת להצלחתה בעולם הספנות התחרותי. בנסיבות ספציפיות אלו הנימוקים המועלים נגד מינויו של עורך הדין ג'ון הריס כדירקטור, מבלי לפגוע כמובן ביכולותיו ובהתאמתו לתפקיד דירקטור בחברה, סבירים ואין לדחותם ללא הסבר, ובשל כך לקבל בקשת המבקשים.

60.אשר לטיעונים המשפטיים בנוגע לאופן קבלת ההחלטות בנוגע לתיקון מסמכי החברה, אציין כי למעלה מן הצורך דעתי כדעת ב"כ המשיבים.

מדובר בחברה אשר איפשרה תיקון מסמכים עוד בשנת 2009. התיקון שהתבקש בשנת 2017 לא שינה בפועל את מצבם של המבקשים, שהרי מר אהד היה ונותר בעל מניות הרוב, וביכולתו היה לפני ואחרי התיקון להביא לקבלת החלטות במועצת המנהלים על פי רצונו.

כאמור, משהסכימו המשיבים למרות התיקון לפעול אחרת ולאפשר מינוי דירקטור מטעם המבקשים, ובלבד שלא יהיה זה עורך הדין ג'ון הריס, ובכך גם תיפתר בעיית אי גילוי מידע נדרש, אין עוד צורך להכריע בשאלה המשפטית של אופן תיקון מסמכי החברה, ואין עוד צורך להעניק סעדים נוספים כמבוקש על ידי המבקשים.

סיכום

61.לאור כל האמור לעיל, ובהתבסס גם על הצהרת המשיבים, אני מורה כי במקרה דנן יש לתת הוראות כדלקמן:

1.ימונה רואה החשבון אלי ליכטר כדירקטור במועצת המנהלים של החברה, וזאת לבקשת המבקשים ולמרות התיקון שבוצע במסמכי החברה. היה וזה לא יחפוץ להמשיך בתפקידו, תהא למבקשים זכות למנות דירקטור אחר מטעמם, ובלבד שתינתן הודעה מראש על כוונה לעשות כן בתוך 60 יום לפני כן. יובהר מדוע רואה החשבון אלי ליכטר אינו ממשיך בתפקידו, ועורך הדין ג'ון הריס לא יוצע לתפקיד זה.

במקרה מחלוקת יובא העניין להכרעת בית משפט זה בבקשת הבהרה שתידון יחד עם ההחלטה לאחר קבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחה מר אורן לידר.

2.המומחה מר אורן לידר יתבקש להשלים חוות דעתו ולהבהיר האם יהיה זה סביר להורות על חלוקת דיווידנדים לאור מצבה הנוכחי של החברה, מטרותיה, תוכניותיה העסקיות, והסיכונים המשמשים לפתחה כחברת ספנות.

באם יסבור המומחה כי ניתן להורות על חלוקת דיווידנדים, יקבע סכום סביר לחלוקת ותאריך חלוקה.

חוות הדעת המשלימה תוגש בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיו. שאלות הבהרה אם יהיה צורך בהן יישלחו על ידי מי מהצדדים 15 יום לאחר המצאת חוות דעת המומחה, ותשובות יוגשו 30 יום לאחר מכן. הצדדים יהיו רשאים לאחר קבלת התשובות ... להיום לחקור את המומחה שתייתר משלוח שאלות הבהרה ??

3.כל ההסכמות שהושגו אגב ניהול הליך זה לעניין קבלת החלטות מהותיות ומסירת מידע שקיבלו תוקף של החלטה, ייוותרו בעינן.

4.אסיפת בעלי מניות תכונס לפחות אחת לשנה, ובמסגרתה יימסר כל המידע הדרוש שניתן למוסרו.

5.לאור תוצאת ההליך ישלמו המבקשים למשיבה הוצאות ההליך בסכום מדוד בלבד, בסך כולל של 10,000 ₪.

6.כספים שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי המבקשים יועברו למשיבים באמצעות בא כוחם לכיסוי חיוב כגון הוצאות, והיתרה תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

כספים שהופקדו על ידי המשיבים יושבו להם באמצעות בא כוחם.

בהוצאות חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט יישאו הצדדים בחלקים שווים.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018, בהעדר הצדדים.