ה"פ 50187-10-14 דיין נ' חסין ואח'

1.בפני המרצת פתיחה בה מבוקשים סעדים הצהרתיים לפיהם: המבקש הוא הבעלים של רכב מסוג שברולט שנת ייצור 2013 מ"ר 9586513 (להלן: הרכב); אין תוקף למשכון הרשום על שם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ; מבוטל מינויו של המשיב 1 ככונס הנכסים של הרכב למימוש השיעבוד; ולחלופין כל סעד הצהרתי שאותו ימצא בית המשפט לראוי ונכון לצורך השגת תכלית המרצת הפתיחה.

2.בכל המועדים הרלוונטיים לענייננו היה רשום ברשם המשכונות – ורשום גם כיום – לטובת בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) משכון על הרכב: מר פנחס גורי היה הבעלים של הרכב ולקוח של הבנק; הוא משכן את הרכב לטובת הבנק; והמשכון נרשם ברשם המשכונות. הבנק פעל למימוש המשכון, והרכב נתפס בידיה של אשת המבקש. המשיב 1 מונה ככונס הנכסים של הרכב. המבקש טוען, בין היתר, כי הוא קנה את הרכב בתנאים של תקנת שוק לפי סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

תום לב

3.הנטל להוכיח את תנאי סעיף 34 לחוק המכר, לרבות תום לב, רובץ על כתפי הקונה (ראו רע"א 1096/97 אבו ג'ובה נ' פימן בע"מ, פ"ד נג(1) 481, 489 (1999); ע"א (חי') 3495/06 טליע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ – פ"ת, פסקי הדין של כבוד השופטים ר' שפירא ו-י' כהן (4.9.2007)). בענייננו המבקש לא הרים נטל זה. בתצהירו הצהיר המבקש כי ביום 8.9.2014 הוא רכש את הרכב מאת סוכנות הרכב "רכב הגולן" שבמושבה באזור התעשייה בקצרין (פס' 3). הוצהר כי אחי המבקש, יהודה דיין, סייע לו לרכוש את הרכב ובדק את רשיון הרכב עובר לרכישה, תוך קבלת התחייבות סוכנות הרכב כי הרכב נקי מכל תביעה או שיעבוד. מאחר והרכב היה רשום על שם סוכנות הרכב, סברו האחים כי הרכב נקי מכל שיעבוד או עיקול. המבקש הצהיר כי הוא שילם את מלוא תמורת הרכב במזומן והרכב הועבר לחזקתו באותו יום. המבקש הצהיר כי הוא חתם על הסכם עם סוכנות הרכב (פס' 15). המבקש הצהיר כי נודע לו בדיעבד מ"מר יוסי" מסוכנות הרכב כי הרכב נרכש על ידי סוכנות הרכב מפנחס גורי (הממשכן) והועבר על שם הסוכנות ביום שלפני העסקה. אחי המבקש יהודה הצהיר כי הוא בדק את הרכב עבור המבקש, המליץ לו לרכוש את הרכב, ובדק את רשיון הרכב עובר לרכישה תוך קבלת התחייבות סוכנות הרכב כי הרכב נקי מכל תביעה ו/או שיעבוד. יהודה, כמו המבקש, הצהיר כי השניים סברו כי הרכב נקי מכל שיעבוד או עיקול.

4.המבקש לא צירף להמרצת הפתיחה תצהיר של "מר יוסי". הבנק ביקש לזמנו לעדות – והמבקש, עליו רובץ כאמור הנטל להוכיח בין היתר את תום לבו בעסקה, התנגד לכך. בית המשפט הורה על זימונו לדיון ההוכחות (פרוטוקול 28.1.2015 ע' 4).

5.בשלב החקירות הנגדיות עלה בבירור כי אין מקום לקבוע כי המבקש הרים את הנטל להוכיח את תום לבו הסובייקטיבי בעסקה. אבאר.

אחי המבקש, יהודה, אישר כי הוא עבד בעבר בחברה אשר עסקה בכלי רכב וטיפל עבור החברה בעשרות ואולי גם מאות העברות בעלות בכלי רכב (פרוטוקול 26.2.2015 ע' 25 ש' 21 – ע' 26 ש' 1). זאת, כאשר רוב כלי הרכב היו משועבדים (ע' 26 ש' 10-11). אחי המבקש גם רואה את עצמו כמקצועי בתחום העברת בעלות בכלי רכב: הוא לא הכחיש את עדותו במשפט אחר, בו העיד כי פקידת הדואר ביסוד המעלה אינה מקצועית (מש/3 ע' 10 ש' 20; פרוטוקול ע' 26 15-27). למרות כל זאת, ראה אחי המבקש לנכון להעיד בפני כי הוא לא שמע על רשם המשכונות (ע' 28 ש' 8-9).

כן הסתבר בדיון ההוכחות שהתנהל בפני כי בעל סוכנות הרכב יוסי ביטון, אשר אוזכר על ידי המבקש בתצהירו כאמור כ"מר יוסי" (אזכור המשלב פורמליות ("מר") ושם פרטי בלבד ("מר יוסי") באופן המיועד להותיר רושם של ריחוק בין המבקש לבינו), הוא גם בעל קשר משפחתי למבקש ואחיו (ע' 7 ש' 22-28; ע' 24 ש' 22-23). לענין זה אציין כי כאשר אחי המבקש נשאל, לפני שאישר את דבר הקשר המשפחתי, אם הוא ויוסי ביטון חברים הוא השיב "מכרים" (שם, ש' 11-12), ורק לאחר שנשאל ספציפית האם יש קשרי משפחה אישר זאת ונתלה בכך שנשאל קודם לכן האם הם חברים –(שם, ש' 22-23). עוד התברר כי לאחי המבקש יש מכון בדיקת רכב, ויוסי ביטון בעל סוכנות הרכב מגיע אליו לעתים עם אנשים הקונים ממנו רכב (שם, ש' 18-19; כאשר בעל סוכנות הרכב נשאל כיצד הוא מכיר את האח יהודה השיב "יש לו מגרש מכוניות ויש להם עסק של בדיקת רכבים" (ע' 33 ש' 31 – ע' 44 ש' 1), ורק בהמשך ציין את קשרי המשפחה הרחוקים (ע' 42 ש' 31)). לעובדות אלה, הרלוונטיות בלשון המעטה לבחינת שאלת תום הלב הסובייקטיבי בענייננו, אין זכר בתצהירים של המבקש ואחיו. כן הסתבר כי הממשכן, אשר מכר את הרכב לסוכנות הרכב, הוא לקוח של בעל סוכנות הרכב, בחנות אביזרי רכב (ע' 34 ש' 11-12).

6.הסתירות הרבתיות בגרסאות המעורבים בעסקה, מדברות בעדן. המבקש העיד כי בפעם הראשונה שראה את הרכב הוא הלך עם אחיו במהלך היום ועשה סיבוב במגרש (ע' 15 ש' 25 – ע' 16 ש' 13). הוא חתם על ההסכם, אחר כך הלך לבנק, משך 70,000 ₪, הביא את שאר הכסף מהבית, נתן לסוכן הרכב 95,000 ₪ במזומן מבלי לקבל חשבונית וקיבל את הרכב (ע' 16 ש' החל מש' 21; ע' 17 ש' 19-20). לאחר מכן טען המבקש, בניגוד לתצהירו ועדותו הקודמת, כי החתימה על ההסכם אינה שלו והוא משער שאחיו חתם (ע' 19 ש' 29-30 – ע' 20 ש' 4).