ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
4498-08-15
04/07/2016
|
בפני השופט:
דורון חסדאי
|
- נגד - |
המבקשת:
ל' מ' עו"ד יעל כץ מסטבאום
|
המשיבים:
1. מדינת ישראל - שר הפנים 2. הפקיד הממונה על הרישום
עו"ד עדי מנע בן דוד ( פמת"א)
|
פסק דין |
רקע כללי
1.לפני בקשת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי, לפיו המבקשת הינה "חסרת דת" ו"חסרת לאום" והמורה למשיב 2 לרשום את דבר פסק הדין בכל הרישומים המוסדיים.
2.המבקשת בתובענתה, מציינת בין היתר ובתמצית, כי ביום 30.4.15 קיבלה תשובה מרשות האוכלוסין וההגירה (לשכת חולון) הדוחה את בקשתה בהתאם לסעיף 19 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") ומחייבה בהמצאת פסק דין הצהרתי (ר' נספחים א ו-ב' לבקשה).
3.המבקשת עותרת בהתאם לסעיפים 19ג ו-19ד לחוק, ומבקשת כי תוצא תעודה ציבורית המורה למשיבים לשנות את סעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין בכל הנוגע אליה מ-"יהודיה" ל-"חסרת דת" ול-"חסרת לאום".
4.לטענת המבקשת, היא מעולם לא הייתה יהודיה דתית ולא הקפידה על שמירת מצוות, והיא מגדירה עצמה מזה שנים כאדם שאינו מאמין באופן מוחלט וכאתאיסטית מוחלטת מגיל 18. לשיטת המבקשת, זכותה לשנות את רישומה כמבוקש, נגזרת בין היתר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומפסיקת בית המשפט העליון.
5.המשיבים בתשובתם ציינו, בין היתר, כי ביום 31.3.15 הגישה המבקשת בלשכת הרישום בחולון בקשה לתיקון פרט הדת מ"יהודיה" ל"חסרת דת" (ר' נספח 1). ביום 15.4.15 נענתה כי על פי נוהל 2.8.0001, עליה להמציא פסק דין הצהרתי שיקבע כי היא חסרת דת או לאום (ר' נספח 2). לטענת המשיבים, יש משמעות לדיוק הרישום במרשם האוכלוסין ויש אינטרס ציבורי כי פרטי המרשם יהיו מדויקים וישקפו דברים כהוויתם.
6.לאור ההלכה הפסוקה אשר פורטה בתשובת המשיבים (ר' סעיפים 11-16), נטען כי על המבקשת להרים את הנטל המוטל עליה ולשכנע את בית המשפט הנכבד כי בקשתה עניינית, מחשבתה כנה וכוונתה אמיתית וכי יסודה בטעמים רציניים וכבדי משקל וכי אין זו סתם הפגנת סרק או הבעת מחאה.
אשר על כן, המשיבים הותירו את הבקשה למתן פסק דין, לפיו המבקשת הינה חסרת דת וחסרת לאום, לשיקול דעת בית המשפט ולהכרעתו לאור התרשמותו מהראיות שיובאו בפניו.
7.לאור האמור בתשובת המבקשת, נקבע דיון בבקשה אשר התקיים ביום 23.5.16. המבקשת נחקרה על ידי ב"כ המשיבים. היא נשאלה מדוע היא רוצה להירשם כחסרת דת ולאום, והשיבה "אני רוצה להירשם ככה כי חשוב לי להגדיר שהזהות שלי היא הדבר הפרטי שלי ואני לא חושבת ולא מרגישה שזה משהו שצריך להיות רשום במסמכים רשמיים של המדינה. אני מרגישה שהמונח "יהודי" הוא לא מייצג אותי, לא בזהות האמונית שלי ולא בזהות הדתית שלי והוא לא מייצג שום דבר באורח החיים שלי.