ה"פ 44975-06-15 החאן-אילת בע"מ נ' רפאל ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים 1-2, 4-5 (להלן: "המבקשים"), לחיובה של המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם וזאת בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט-1999.

1. המשיבה הגישה התביעה הנדונה נגד המבקשים במסגרתה עתרה להורות להם להימנע מעשיית כל פעולה בשמה או עבורה על פי ייפוי כוח אשר נמסר להם. בתביעתה טענה המשיבה כי ביום 19.2.13 נחתם בינה לבין המבקש 5 הסכם אופציה למכירת מקרקעין באילת. ביום 18.3.14 מומשה האופציה על ידי המבקשת 4, אליה סוחרה האופציה על ידי המבקש 5, ונחתם הסכם מכר. לטענת המשיבה בשל מומחיותם של המבקשים בתחום המיסים, הם, ובייחוד המבקש 2, נתנו ייעוץ לשני הצדדים בתחום המיסים בגין העסקאות על פי הסכם האופציה והסכם המכר. במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכמים סוכם כי המבקשים 1-3 שהם מומחים בתחום המיסים יהיו המייצגים של המשיבה ובעלי מניותיה אצל רשויות המס, זאת בייחוד כאשר עסקת המכר הייתה "עסקת נטו" עד לבעלי מניותיה של המשיבה, אשר עד למועד חתימת הסכם האופציה הוכרה כ"חברת בית" על ידי רשויות המס. לטענת המשיבה מאז חתימת ההסכמים ובמהלך ייצוגה על ידי המבקשים אצל רשות המיסים התברר לה כי המבקשים מעלו באמונה, עשו שימוש לרעה במידע שניתן להם, עשו שימוש לרעה בייפוי הכוח ו"שכחו" את חובת הנאמנות שיש להם כלפיה וכלפי בעלי מניותיה.

2. המבקשים הגישו הבקשה דנן במסגרתה עתרו לחייב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאותיהם. לטענתם המשיבה הגישה המרצת פתיחה טורדנית וקנטרנית, חסרת כל בסיס, שהוגשה בנסיון להלך אימים על המבקשים 1-2, המייצגים את המבקשים 4-5 בהליכים שונים המתנהלים בינם לבין המשיבה ובמטרה לפגוע בייצוג האמור. לטענתם ההמרצה מהווה מחזור של התלונה שהוגשה על ידי המשיבה ללשכת עורכי הדין ביום 18.3.15. לטענתם בשים לב כי המשיבה היא חברה, אזי ובהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות יש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאותיהם.

3. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה וטענה כי בנסיבות העניין והיות ואין למבקשים כל טענה לגופה של תביעה אזי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה.

   המסגרת הנורמטיבית

4. הסעיף הרלוונטי לעניינו הוא סעיף 353א' לחוק החברות הקובע, כדלקמן:

   "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

5. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן החברה-התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת את הוצאות הנתבע, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה. מבחינה ראייתית, נטל השכנוע מוטל על החברה-התובעת להראות שמתקיימות נסיבות מעין אלה. ככל שהחברה-התובעת תחויב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עיקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009), להלן: "פסק דין הנדסה ממוחשבת"; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008) ; בש"א (מחוזי באר שבע) 6391/08, ת"א 5338/08 הידקו תעשיות בע"מ נ' Concordanto reventivo (2009), בש"א (מחוזי י-ם) 7007/09 חברת האחים שגראוי (1989) בע"מ נ' חסן חטב חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (2009); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2691/04 עירית תל אביב יפו נ' פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ (2010)].

6. על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר בפסק דין הנדסה ממוחשבת:

   "על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים".