ה"פ 18470-05-16

 1.בפני בקשת המבקש, הבנק, לדחות התביעה אותה הגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן: "חיון"), על הסף ולחילופין לדחות על הסף חלקים משמעותיים ונרחבים ממנה.

במסגרת תביעתם ביקשו חיון להורות על בטלות שטרות משכנתא אשר נחתמו על ידם לטובת הבנק מחמת ניצול כוח של בנק כלפיהם בחוסר תום לב ובניגוד לחובות המוטלות עליו כמוסד בנקאי לרבות חובת הגילוי ותום הלב. עוד נטען כי הבנק הטעה אותם בקשר לפרטים מהותיים בעניין שטרות המשכנתא.

2.אין חולק כי בשנת 2006 חתמו בני הזוג חיון על שטרי משכנתא לשעבוד שני נכסים עבור הבנק, האחד בית ברחוב האירוס בישוב עומר והשני בית ברחוב תדהר בישוב עומר, וזאת כנגד מתן אשראי לחברה שבבעלות חיון, המשיבה 3. (להלן: "החברה").

לימים, במהלך שנת 2012, עקב אי עמידת החברה בהתחייבויותיה אל מול הבנק ובעקבות נקיטת הליכים משפטיים כנגד החברה וחיון גובש הסדר פשרה בין הצדדים, כאשר ה"ה חיון מיוצגים על ידי עו"ד לירון סגל, ולפיו תוקנו שטרות המשכנתא לסך של 3 מיליון כל אחד. הסדר פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין של בית משפט מחוזי בתל-אביב.

3.במסגרת הבקשה לדחיה על הסף, טוען הבנק, כי חיון מושתקים לטעון טענות באשר לאירועים הקודמים ליום 5.11.12, שהוא המועד שבו ההסכם להסדרת החוב עליו חתמו הצדדים קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב והפך חלוט. כמו כן נטען, כי סעיף 9 להסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, קובע במפורש כי החייבים בחשבון, מוותרים באופן סופי ומוחלט על כל טענה או תביעה או דרישה מכל מין וסוג שהוא שהיתה להם כלפי הבנק.

עוד נטען, כי אין הזוג חיון יכולים לעלות כל טענה הקודמת לאירועים אשר אירעו בתקופה העולה על 7 שנים מיום הגשת התובענה, דהיינו קודם ליום 5.5.09 מחמת התיישנות הטענות.

4.אל מול טענות הבנק, טענו בני הזוג חיון כי הגב' חיון לא היתה צד להליכים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר נתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שהוצג ועל כן אין כל פסק דין כלפיה המשתיק אותה מלתקוף הסכם עליו חתמה.

אשר לטענת ההתיישנות נטען כי התובענה עניינה מקרקעין מוסדרים ועל כן תקופת ההתיישנות עומדת על 25 שנה.

5.לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים אני רואה לנכון לקבל את הבקשה באופן חלקי במובן זה שפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום 5.11.12, מהווה השתק אל מול טענותיו ו/או תביעותיו של מר חיון בכל הנוגע לשטרי המשכנתא נשוא התובענה.

אין האמור חל על הגב' חיון אשר לא היתה צד להליך המשפטי בבית המשפט המחוזי תל-אביב ואין בחתימתה על הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, כדי לחסום אותה מטענות הנוגעות לעצם חתימתה על הסכם הפשרה וחתימתה על שטרות המשכנתא המתוקנים.

6.אשר לטענת ההתיישנות, ככל שקיימות טענות בפי החברה ובני הזוג חיון המתייחסות לחתימת שטרי משכנתא בתקופה הקודמת ליום 5.5.09 אזי מושתקים הם מלטעון טענות בנדון נוכח התיישנות תביעתם. עניינה של התובענה הוא שטרי משכנתא ולא עניין שבמקרקעין. אין הדבר כך לגבי אירועים מאוחרים ליום זה.

7.בהינתן כל האמור לעיל, אני קובעת כי המסגרת הדיונית שתתברר בפני תבחן במסגרת הגבולות הקבועות לעיל.

הצדדים יתאימו את עצמם למסגרת החקירה.