ה"פ 14821-05-14 ריקושט 3000 בע"מ נ' א.ע. ציוד מחנאות בע"מ

מונחת לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, שהוגשה מלכתחילה במעמד צד אחד. בבקשה מתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים להציג באופן מטעה ופסול חנות שמופעלת על ידם כחנות ברשת "ריקושט", תוך שימוש מפר בסימנים, מוניטין ולוגו של "ריקושט". זאת, עד להכרעה בתובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיבים, בה היא עותרת לקבלת סעד הצהרתי לפיו ההסכם עם המשיבים בוטל כדין וכן לקבלת צו מניעה קבוע שימנע מהמשיבים להציג באופן מטעה ופסול את החנות שמופעלת על ידם כחנות ברשת "ריקושט", תוך שימוש מפר בסימנים, מוניטין ולוגו של ריקושט.

1. רקע הדברים

המבקשת, ריקושט 3000 בע"מ (להלן: המבקשת או ריקושט), הינה חברה העוסקת במכירת ציוד ייעודי לתרמילאים, מטיילים וחיילים באמצעות חנויות שונות הפועלות ברחבי הארץ, אשר חלקן מופעלות באופן עצמאי וחלקן באמצעות זכיינים.

המשיב 2, אייל וייסמן (להלן: המשיב), הינו זכיין של ריקושט מזה כ- 17 שנה, אשר עד לשנת 2013 ניהל סניפים של ריקושט באמצעות חברות שונות שבבעלותו, בהן עדי מחנאות בע"מ, אייל וענבל מחנאות בע"מ ואיתי מחנאות בע"מ. המשיבה 1, א.ע. ציוד ומחסנאות בע"מ (להלן: המשיבה), הינה חברה בבעלות המשיב שהוקמה בשנת 2012 לצורך הפעלת הסניפים חלף המבנה הארגוני הקודם.

ביום 28.3.13 נחתם בין המבקשת לבין המשיבה הסכם הפעלה, שהינו, במהותו, הסכם זכיינות, במסגרתו העניקה המבקשת למשיבה זכות להחזיק ולהפעיל מספר סניפים של ריקושט. בהסכם נקבע, כי הוא מחליף את כל ההסכמים הקודמים שנחתמו בין החברות בבעלותו של המשיב לבין המבקשת וכי החל ממועד חתימתו לא יהיה כל תוקף להסכמים הישנים. עוד נקבע בהסכם, כי במקרה של סיום ההתקשרות בסניף כלשהו, המבקשת תהיה זכאית לבטל את ההתקשרות ביחס לכל יתר הסניפים. יש לציין, כי למשיבים טענות כנגד נסיבות חתימת ההסכם וכנגד חלק מתניותיו, אולם לצורך הדיון בבקשה שלפני אינני רואה הכרח לפרט טענות אלה, לא כל שכן להכריע בהן.

בבקשתה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד מיום 11.5.14 טענה המבקשת, כי הסכם ההפעלה מיום 28.3.13 נחתם לבקשת המשיבים, אשר ביקשו להעביר למשיבה פעילות של סניפי ריקושט שעד לאותה עת נוהלו באמצעות מספר חברות בבעלותו ובניהולו של המשיב. נטען, כי הסכם ההפעלה נחתם לאחר תקופה ארוכה של הפרות מצד המשיב והחברות שבאמצעותן פעל, כהזדמנות אחרונה לחזור לפעילות תקינה ולחדול מהפרות חוזרות ונשנות.

בבקשה נטען, כי גם לאחר חתימת ההסכם מיום 28.3.13 נמשכו ההפרות מצדם של המשיבים וכי ההפרות לא תוקנו למרות דרישות רבות של ריקושט. כך, למשל, נטען, כי המשיבים הפרו את ההסכם באופן יסודי כאשר נמנעו מלשלם למבקשת דמי ניהול ופרסום החל ממאי 2013 בסכום מצטבר של 570,000 ₪. נטען גם, כי המשיבים הפרו את ההסכם באופן יסודי כאשר נמנעו מלשלם למבקשת סך של 50,000 ₪ בגין חובות שוטפים וכן סך של 500,000 ₪ בגין סחורה שסופקה להם. עוד נטען, כי המשיבים הפרו את ההסכם באופן יסודי כאשר נמנעו מלשלם את דמי השכירות בסך של 310,000 ₪ וכי בחודש מאי 2013 מונה למשיבה כונס נכסים, עניין המהווה, כשלעצמו, הפרה יסודית של ההסכם.

בבקשה נטען, כי ביום 6.11.03, לאחר שהמשיבים הפרו באופן יסודי את כל הוראות הסכם ההפעלה, ביטלה ריקושט את הסכם ההפעלה. על פי הטענה, עם ביטול ההסכם אין למשיבים זכות כלשהי להפעיל חנויות של ריקושט וכן אסור להם לעשות שימוש מפר ופסול בסימני ריקושט, במוניטין שלה ובלוגו שלה. נטען, כי חרף האמור, המשיבים ממשיכים להפעיל חנות בקניוןG בכפר סבא, שמתחזה להיות, באופן מטעה ופסול, חנות ברשת ריקושט. זאת, תוך שהמשיבים עושים שימוש מפר ופסול בסימני ריקושט, במוניטין שלה ובלוגו שלה. על פי הטענה, כתוצאה מכך מטעים המשיבים את ציבור לקוחותיה של המבקשת, שסבור, בטעות, כי החנות שהמשיבים מפעילים שייכת לרשת ריקושט.

יש לציין, כי בבקשתה התייחסה המבקשת לתביעות נוספות שאותן הגישה כנגד המשיבים, אולם זאת מבלי שצורפו לבקשה פסקי הדין שכבר ניתנו במסגרת חלקן;

התביעה הראשונה היא תביעה לסילוק המשיבה מהחנויות שבהן החזיקה בקניון רחובות ובקניוןG בכפר סבא, שהוגשה לאחר שהמבקשת הודיעה למשיבים ביום 2.5.13 על ביטול ההסכם (תא"ח 42197-05-13). גם בגדר התביעה האמורה טענה המבקשת, כי המשיבה הפרה את חובותיה כלפיה בכך שצברה חובות בני מאות אלפי שקלים, לא שילמה דמי שכירות ודמי ניהול כמתחייב וחדלה לשלם לספקים. ביום 16.10.13 נדחתה התביעה האמורה, תוך שנקבע כי המבקשת נקטה בהליך המיותר של תביעה לפינוי מושכר כאשר למעשה כוונתה הייתה להביא לביטול ההסכם עם המשיבה, כי לא עלה בידי המבקשת להראות כי ההסכם בין הצדדים הופר וכי המבקשת לא הפעילה את זכותה לביטול ההסכם בתום לב. על פסק הדין הוגש ערעור, שטרם הוכרע (ע"א 37372-11-13).