ה' נ' ה' ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) להורות על מחיקת סעיפים ( להלן: "הסעיפים הפסולים" ) 19-שתי שורות ראשונות, 41, 42 – סייפא, 43 השמטת שם הח"מ מן הסעיף, 45 ההשערה שבסוגריים בסוף השורה הראשונה, 46 השמטת שם הח"מ, 47 שורה אחרונה מכתב ההגנה של הנתבעים ( להלן: "המשיבים" ). מחיקתם מתבקשת היות ומדובר בסעיפים וחלקי סעיפים בלתי נחוצים מכיוון שהכתוב הנו השערות ו/או הכפשות, לא נחוצות ולא ראויות.

לטענת המבקש, המשיבים עושים שימוש מניפולטיבי ובלתי ראוי בעניינים שאינם במחלוקת כדוגמת עצם הייצוג ע"י עו"ד דניאל לצורך ניגוח המבקש. המשיבים בחרו במתקפה שלוחת רסן, כהגדרתו, כנגד עו"ד דניאל תוך עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט ולחריגה מהוראות החוק.

לשיטת המבקש, הסעיפים שמחיקתם מתבקשת, עומדים בקריטריונים שקבועים בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984למחיקה. סעיפים אלה, אינם עונים על האמור בתקנה, דהיינו, שכתב הטענות ינוסח בדרך של הרצאת עיקרי העובדות שכן הם כוללים השערות, טיעוני אוירה, הכפשות ודברי בלע. לטענת המבקש, מנצלים המשיבים את "הבימה" שניתנה להם, לצרכים שלא להם נועדה ומשכך זכאי המבקש לסעד של מחיקת הסעיפים הפסולים, שכן מדובר בסעיפים שמנוסחים באופן משתלח, מביש, בלתי הוגן וכזה הנשען על הנחות והשערות ולא על עובדות.

לטענת המבקש, מדובר בתביעה לתשלום שכר טרחה, והמשיבים מתגוננים באמצעות טיעונים, לפיהם, בין היתר, עצם דרישת השכר משקפת התנהלות חסרת תום לב של המבקש. המשיבים אף הוסיפו לטענתו, האשמות חסרות האחיזה במציאות שלא קשורות לאופן הניסוח שמותר בכתבי הטענות ואיננו נדרש לצורך הדיון ויש בו כדי לסבך ולהשהות את ההליך המשפטי.

מחיקת הסעיפים הפסולים, לשיטת המבקש לא תפגע בהגנת המשיבים שכן מדובר במחיקת הכפשות מיותרות שאין להן קשר עם טענות ההגנה.

לטענת המבקש, שימוש בהליכי משפט צריך להעשות בתום לב ובכפיים נקיות, מה שלשיטת המבקש לא קרה במקרה זה , שכן לטענתו אין כל פסול בכך שעו"ד דניאלי , שהיה יריבו המשפטי של המבקש בתיק שבגינו נדרש שכר הטרחה ואין מקום לדברי בלע בגינם.

עוד נטען ע"י המבקש, כי עו"ד דניאלי איננו צד ומעולם לא היה צד לסכסוך שבין המבקש למשיבים ולכן אין מקום לשרבב את עו"ד דניאל למחלוקת.

המבקש טוען בנוסף, כי אין קשר בין היקף העבודה שביצע המבקש עבור המשיבים ושכר הטרחה שמגיע לו בגין היצוג, לעובדת ייצוגו של המבקש ע"י עו"ד דניאל.

לגבי סעיף 19 לכתב ההגנה נכתב שמו של עו"ד דניאל תוך אימרה "די לחכימא ברמיזה". לשיטת המבקש אין באימרה זו יותר מהפרחת רמזים והשמצות ואין בה כל טענת הגנה ולכן יש להורות על מחיקת המילים.

לגבי סעיף 41 נטען כי "גם התובע וגם עו"ד דניאל הפעילו לחץ רב על הנתבעים. דומה כי הן התובע והן עו"ד אורי דניאל חברו יחדיו. לטענת המבקש, במועד הנטען לא היה לעו"ד דניאל כל קשר עם המשיבים, שכן במועד זה היה עו"ד דניאל עו"ד של הצד השני להתדיינות. ניסוח כתבי הטענות כולל את החובה להביא את תמצית העובדות בלבד כולל את העובדה, כי עו"ד דניאל ייצג בעבר בעלי דין מול המבקש אותו הוא מייצג כעט, אבל אין להניח ולשער השערות ורמיזות.

לגבי סעיף 42 סיפא נדרשת מחיקת הסייפא "יתכן שהיה יותר מכך" שכן מדובר ברמיזה לגבי ייצוג המבקש ע"י עו"ד דניאל כאילו יש בו יותר מייצוג.

לגבי סעיף 43 נדרשת מחיקת השיתוף המלכותי כהגדרת המבקש בניסוח "אלא שלתובע ולעו"ד אורי דניאל היו תוכניות אלה או אחרות..." תוך רמיזה כאילו עו"ד דניאל רקם עם המבקש תוכניות כל שהן. לשיטת המבקש אין ברמיזה זו כל נפקות להגנת המשיבים ולא מדובר בעובדה שמותרת בכתב טענות.

לגבי סעיף 45 נדרשת מחיקת הסוגריים ותוכנן שכן הכתוב הנו השערה לפיה "אולי בהתייעצות עם עו"ד אורי דניאל", השערה זו איננה יכולה להיות בסיס לניסוח כתב הגנה.

לגבי סעיף 46 נדרשת מחיקת שם עו"ד דניאל בשורה הראשונה בה נכתב כי "התובע ועו"ד אורי דניאל ניסו להביא" ובהמשך "החליטו התובע ועו"ד דניאל "לקדם", כביכול את החתימה" שכן המבקש לא פעל עם עו"ד דניאל אלא מולו ובכל מקרה אין בפעולות שנעשו אז עניינו של עו"ד דניאל כב"כ של המבקש היום. לטענת המבקש, החלטות שמיוחסות למבקש ולעו"ד דניאל יחדיו אינן בגדר עובדה שניתן להכליל בכתב טענות.

לגבי סעיף 47 נדרשת מחיקת המילים "נהגו עו"ד אורי דניאל והתובע כפי שנהגו" שכן מדובר בהתנסחות שמטרתה לעורר רושם כאילו המשיבים היו מיוצגים הן ע"י המבקש והן ע"י עו"ד דניאל וכאילו שהשניים חברו יחד כנגד המשיבים כאשר עובדתית היו מיוצגים ע"י המבקש בלבד.

המשיבים עותרים למחיקת הבקשה בטענה, כי מדובר בחוסר תום לב משווע כהגדרתם, לצפות מהם שיגיבו בכתב הגנה לקוני ותמציתי על כתב תביעה ארוך ומפורט, שנפרש על 14 עמודים צפופים בו הועלו עובדות, סיפורים ורגשות שונים של כל הצדדים המעורבים.

לגרסתם, נראה על פניו, כי תביעה לתשלום שכר טרחה צריכה להיות קצרה ותמציתית, בפועל , היות ואין הסכם שכר טרחה או ראיה אחרת שתומכת בטענות המבקש, לא יכול היה המבקש להרשות לעצמו להגיש תביעה לקונית.

לטענת המשיבים, כתב ההגנה מהווה תגובה ומענה לטענות המבקש בכתב התביעה , טענות שכללו את תחושות המשיבים "בהלה וחרדה רבה", את עובדת היותו של המבקש "פרקליט ותיק ומיומן שפועל במיומנות מרשימה", ניתוח המשפחה ומרקם היחסים בין הנתבעים, פירוט ביחס להליכים הקודמים בהם המבקש ייצג את הנתבעת מול אלמנת הסב שיוצגה ע"י עו"ד דניאל, תוך שהוא, מבהיר לשיטת המשיבים, כי חסך לנתבעים את הסיכון שכרוך בטענות ואיומים ולחילופין בהארכת ההליכים וסיבוכם כשהצליח להוציאה.

לשיטת המשיבים, מטרת איזכורו של עו"ד דניאל בכתב ההגנה נובע מכך, שהמשיבים רואים במבקש ובעו"ד דניאל כמי שהפעילו עליהם לחץ בלתי הוגן והעבירו ביניהם מידע כוזב וחסוי, מידע שלשיטתם שימש תשתית להמשך ההליך.