ה.ל נ' לוי זלפה ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

התובעת נפצעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 8.11.03.

לבדיקת התובעת מונו מספר מומחים רפואיים. פרופ' מאיר ליברגל מונה כמומחה בתחום האורטופדיה, פרופ' אלידן מונה כמומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר רן כץ מונה כמומחה בתחום האורולוגיה ופרופ' קורצ'ין מונה כמומחה בתחום הנוירולוגיה.

פרופ' קורצ'ין בדק את התובעת פעמיים ונתן שתי חוות דעת בעניינה בהן קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה.

על פי בקשת התובעת נחקר פרופ' קורצ'ין פעמיים על חוות דעתו.

לאחר החקירה השנייה הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ובהחלטה שניתנה על ידי ביום 17.4.11 נדחתה אותה בקשה.

במהלך ישיבות ההוכחות בתיק נחקרו פרופ' ליברגל ופרופ' קורצ'ין על חוות הדעת שנתנו ובחקירתם הם התבקשו להתייחס, בין היתר, לפגיעה האורולוגית ולחוות דעתו של ד"ר רן כץ.

שני המומחים סברו שאין קשר סיבתי בין דליפת השתן ממנה סובלת התובעת ובין התאונה. פרופ' קורצ'ין עמד על כך שבמקרה שנגרם נזק לצוואר הגורם להפרעות לדליפת שתן, הנזק צריך להיות מלווה הפרעות נוירולוגיות נוספות ובממצאים בבדיקה נוירולוגית שאינם קיימים במקרה זה (עמוד 104 לפרוטוקול מיום 20.12.10). פרופ' קורצ'ין אף הדגיש כי יש לייחס משמעות לעובדה שלתובעת צירוף של תלונות רבות ותופעות נוספות, כולן לאחר חבלה מינורית, כאשר לא רואים נזק סטרוקטורלי למוח באף אחת מהבדיקות, דבר התומך בכך שיש לחפש לתלונות אלה סיבות אחרות, ללא קשר לתאונה (עמודים 104, 105 לפרוטוקול).

גם פרופ' ליברגל השיב כי הוא אינו רואה קשר בין התאונה ובין הממצאים האורולוגיים וגם הוא סבר שאם מקור הנכות האורולוגית הוא בפגיעה צווארית, אמורים היו להיות סימנים נוירולוגים נוספים (עמודים 113 ו- 114 לפרוטוקול). לדבריו, מאד לא סביר לקבוע כי מקור הבעיה האורולוגית בפגיעה של שני סיבים מתוך אלפים שעוברים בצוואר (עמוד 114 לפרוטוקול).

ד"ר כץ חלק על דעותיהם של פרופ' קורצ'ין ופרופ' ליברגל.

ביום 27.6.11 מונתה על ידי ד"ר רויטל ארבל כמומחית נוספת מטעם בית המשפט בתחום הגניקואורולוגיה.

בחוות דעתה קבע המומחית כי הבירור האורטופדי והנוירולוגי וחוות הדעת של פרופ' קורצ'ין ופרופ' ליברגל אינם מאפשרים לקבוע כי תלונות התובעת נובעות מהתאונה אולם לאור ההחמרה בתלונות, הנתמכת בתיעוד הרפואי, אין לשלול קשר בין התאונה וחומרת ההפרעות כיום.

המומחית קבעה לתובעת נכות תפקודית בשיעור של 20% בתחומה.

על פי בקשת הנתבעים נחקרה ד"ר ארבל על חוות דעתה. בחקירתה הבהירה המומחית כי היא מכבדת את הקביעות של המומחים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה ומקבלת את קביעתם לפיה צליפת השוט לא הייתה הגורם למצב, אולם לדעתה ייתכן שצליפת השוט הייתה חלק משרשרת העניינים שהובילה לעובדה שהתובעת, אשר קודם לתאונה לא היו לה תלונות בתחום האורולוגי הפכה לאישה שסובלת מהבעיה (עמוד 153 לפרוטוקול).

בחקירתה הנגדית הסבירה המומחית מדוע לדעתה יש קשר בין התאונה ובין הנכות שהיא קבעה והיא הבהירה כי אין מדובר בהחמרה, אלא בגרימה (עמוד 166 לפרוטוקול).

לאחר חקירת המומחית ובעקבות בדיקות נוספות שעברה התובעת לאחרונה הוגשה בקשה זו.

לטענת ב"כ התובעת, פרופ' קורצ'ין זלזל לאורך כל הדרך בכל פגיעה של התובעת וקביעתו הנחרצת והמזלזלת בעניין הקשר הסיבתי בין צליפת השוט לפגיעה האורולוגיה נסתרה על ידי שני מומחים (ד"ר כץ וד"ר ארבל).

עוד לטענת ב"כ התובעת, לאחרונה, לאור תלונות התובעת שלא נפסקו, נבדקה התובעת במכון EEG ונמצאה "האטה פוקלית טמפורלית", ממצא, אשר לטענת ב"כ התובעת יכול להסביר חלק מתלונות התובעת.

ב"כ התובעת מוסיף כי לאור תוצאות בדיקת ה- EEG נבדקה התובעת שוב והופנתה להשלמת בירור על ידי ניטור וידאו EEG למשך 24 שעות. הממצאים שללו אירועים אפילפטיים, אולם לא ניתן הסבר לקיומו של הממצא שהתגלה בבדיקת EEG.