ה"ט 29230-06-15 ע' א' נ' ט' ואח'

ביום 21.6.15 התקיים דיון בנוגע לצו למניעת הטרדה מאיימת כאשר ביקש המבקש כנגד המשיבים, כאשר המשיבה 1 הינה אמא החורגת של אשתו של המבקש אותה הוא נמצא בהליכי גירושין בבית הדין השרעי והמשיב מס' 2 הינו אחיה של אשתו של המבקש.

במסגרת הדיון ביקש המבקש כי ייאסר על שני המשיבים להכנס לביתם המשותף שלו ושל אשתו (אשר הגיעה לדיון בלווית המשיבים) בכפר כבול.

סרבתי להעתר לבקשה זו ונתתי צו להטרדה מאיימת הדדית בהסכמת הצדדים.

הוגשה בקשה לעיון חוזר חתומה הפעם על ידי ב"כ של המבקש אשר לא התייצב לדיון ואשר הציג קלטת ותמלול שלפיו ישנם איומים ברצח על המבקש, דבר המצדיק מתן צו האוסר עליהם להכנס לביתם המשותף, כניסה אשר לטענתו של עורך הדין מגבירה את המתח ואת הסכסוכים בין המבקש, אשתו וילדיו ותוך ביצוע איומים על חייו.

עוד נטען כי זכותו כבעל דירה לקבוע מי יכנס לביתו.

ביקשתי את תגובת המשיבים וזו ניתנה במפורט. המשיבים מתנגדים בכל תוקף לבקשה וטוענים כי אין כל סכנה על המבקש וכי אשתו של המבקש היא אשה מסכנה שעמדה לצד בעלה בכל משבריו בחיים וכעת הוא מבקש לגרש אותה ולשאת אשה צעירה. נטען בתגובה כי האשה מאיימת בהתאבדות אם יינתן צו המרחיק את בני משפחתה מעליה.

לא מצאתי הצדקה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לשינוי החלטתי כאמור.

ראשית אציין כי כפי שציין בצדק עורך הדין המייצג את המבקש, כמו שזכותו של המבקש שלא ייכנסו אנשים כאלה או אחרים לביתו כך לאשתו יש זכויות שוות כמו שלו וזכותה שבני משפחתה הקרובים אליה יוכלו להכנס לביתה. לא יקרה שום דבר אם כאשר תהיינה פגישות שאלה, המבקש יוכל להכנס לאחד החדרים בבית ובכך להמנע ממגע עם קרובי משפחתה של אשתו נשוא הבקשה.

שנית, הצו הוא הדדי ואוסר על הצדדים לבוא בדברים ביניהם, כך שאם יתגלה כי יש גילויי אלימות פיזיים או מילוליים, חזקה על מי מהצדדים שיוכל לפנות ובלבד שהדבר ייעשה בתום לב לרשויות המתאימות.

אשר על כן לא מצאתי הצדקה לעיון חוזר בהחלטה והיא תשאר על כנה.