לפני בקשה למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
ביום 10.8.15 ניתן צו במעמד צד אחד, הצדדים הגיעו לדיון שהתקיים ביום 13.8.15 במהלכו נחקרו העדות וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
אין צורך להאריך בהחלטה זו, חזית הטענות מפורטת כדבעי בתצהירים שהוגשו ובקליפת אגוז יאמר כי בין הצדדים לתיק זה ונכון יותר לומר שבין המבקשת לחמותה של המשיבה, קיים סכסוך שכנים שעיקרו מטרד של נזילת מים ממרפסת המבקשת למרפסת חמותה של המשיבה, נזילת מים שמקורה בהשקיית עציצים התלויים על מעקה מרפסת.
מהתרשמותי מהעדויות והראיות, נראה שאין חולק כי אכן קיימת נזילה בהיקף כלשהו וכי בין הצדדים התקיימו שיחות או התכתבויות בעניין זה כאשר המבקשת טוענת כי לא מדובר בנזילה משמעותית ורצופה ותליית העציצים מהווה שימוש סביר מבחינתה ואם הדבר מפריע למשיבה הרי היא זו שצריכה לפעול ולהתקין גגון קטן ואילו המשיבה טוענת שמדובר במטרד קשה ואף מסוכן שכבר הביא למקרה שבו החליק בנה ולמרבה המזל לא נפגע באורח ממשי.
למרות היחסים המתוחים, מה שהביא להגשת הבקשה שלפני הוא מקרה שאירע ביום 15.7.15 סמוך לשעה 7:10 בבוקר בו לטענת המבקשת הותקפה היא ע"י המשיבה אשר המתינה לה בצדה השני של דלת הכניסה לביתה ו"נפלה עליה" תוך שאותו מפגש קולני ופיזי גרם למבקשת לטראומה נפשית קשה, היא נכנסה לסוג של פניקה וחרדה ואף נזקקה לפנות למיון שם נבדקה ע"י פסיכיאטר, למחרת הופיעו לטענתה גם כאבים אם כי אין חולק שלא אובחן ממצא אובייקטיבי כזה או אחר.
לגרסת המשיבה, היא מרבה להגיע לחמותה ואף ללון בביתה עם ילדיה כאשר בבוקר האירוע עת היא הלכה להכין לעצמה כוס קפה, הלך בנה הקטן בן שנה ו-7 חודשים לכיוון המרפסת ואז נשמע קול בכי והתברר שהילד החליק ונפל ולטענת המשיבה בשל מים ובוץ שנזלו מדירת המבקשת.
המשיבה מאשרת שכאמא שכעסה על הסיכון בו הועמד בנה וכמי שחשבה שיש לפתור את בעיית המטרד, עלתה לדירת המבקשת, דפקה בדלת וכאשר זו נפתחה, הוכיחה את המבקשת וביקשה ממנה לרדת ולראות את המטרד, הנזילה ותוצאתה. המשיבה מאשרת שהרימה את טון הדיבור בכעסה הרב ברם לא תקפה, לא איימה ולא ביצעה שום סוג של מעשה אלימות.
מסקנות:
לא כל סכסוך ולא כל מפגש בין יריבים הוא מעשה שניתן להגדירו כ"הטרדה מאיימת"", בשנים האחרונות השימוש בהליך זה יצא מכל פרופורציה ונוצר הרושם שכל ויכוח, כל סכסוך שכנים, כל פרידה מאהוב, כל מחלוקת כספית וכיו"ב שבהם "הטונים" מעט עולים הם נושא למתן צו שיפוטי.
לא כך הוא הדבר, דברים יש לשים בפרופורציה, גם במישור העקרוני וגם במישור הפרטני.