נורית אוברלנדר ואח' נ' יעקב אוחיון

העניין שבפני, בקשת המבקשים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב 2001.

בתמצית, הצדדים הינם הבעלים של נכסי מקרקעין המצויים ברח' הקיבוצים 1.

הבניין במען האמור מחולק לשני חלקים: מול חזית הבניין מכיוון רח' הקיבוצים 1, מצוי בניין מגורים בצד הימני של החלקה (להלן:"מבנה המגורים"), ומצוי מבנה קטן המשמש כמשרד/נכס מסחרי בצד השמאלי של החלקי (להלן:"המשרד"). החיבור שבין מבנה המגורים ומבנה הצדי הקטן, הינו בצורת מחסן המשמש את דיירי בניין המגורים. המבקשים מתגוררים באחת הדירות במבנה המגורים, בעוד המשיב הינו הבעלים של המשרד, אשר מושכר לצד ג'.

הואיל וחלק מהמחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשימוש בחניות לכלי רכב המצויים בחלקה, יצוין כי שלושה מקטעי חניה בחלקה: חצר מבנה המגורים, מול המחסן, ומול הכניסה למשרד.

על פי המתואר בבקשה, בין הצדדים מתיחות רבה, אשר נמשכת זמן ניכר, והייתה בסיס להוצאתו של צו למניעת הטרדה מאיימת בעבר (ת"א 6690-04-15 בבית משפט השלום בקריות), כאשר ביום 1.10.2015 נטען כי המשיב הגיע לבית המגורים בניגוד לצו מניעת הטרדה מאיימת אשר הוצא במסגרת ההליך הקודם, התעמת עם המבקשים, דחף את המבקשת 1, הסב נזקים לדלת/קיר גבס המצוי במבנה המגורים ודחף את בנה של המבקשת 1.

לאור התפתחות אלימה זאת, מפרטים המבקשים, כי פנו למשטרת ישראל לצורך קבלת סיוע, ובהתאם התלוו כל הצדדים לתחנת המשטרה, תוך שנקבעו תנאים לשחרור על ידי קצין המשטרה במקום, ואולם לאחר ששבו מתחנת המשטרה התברר למבקשים כי המשיב הציב אל מול החנייה שבחזית המחסן, חנייה אשר הייתה בשימושם משך שנים, מכונית אשר בבעלותו, על מנת למנוע מהם השימוש בחנייה זאת.