התרת המצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחומי המדינה ע"פ תקנה 500 לתקסד"א

בפניי בקשה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 500"), להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה.

הרקע העובדתי

המבקשות הן חברת אם ישראלית (המבקשת 1, להלן: "המבקשת") וחברה בת בבעלות מלאה של המבקשת, שמקום מושבה באנגליה (המבקשת 2). המשיבים הם חברה שבדית (המשיבה 1, להלן: "המשיבה") ומנהלה (המשיב 2), שהינו לפי מיטב ידיעת המבקשות גם בעל המניות העיקרי של המשיבה.

המבקשות הגישו לבית-משפט זה תביעת נזיקין נגד המשיבים. על-פי הנטען בכתב התביעה, בין המבקשת למשיבה נחתם הסכם OEM (Original Equipment Manufacturer) (נספח א1 לכתב התביעה, להלן: "ההסכם"), שבמסגרתו סיפקה המשיבה למבקשת סנסורים רפואיים אשר הותקנו על-ידי המבקשת בישראל במערכת מתוצרתה. המערכת המורכבת שווקה על-ידי המבקשות מישראל לבית-חולים באנגליה, אך הפעלתה בחדר הניתוח בבית-חולים זה גרמה, בין היתר, ליציאת עשן רב במהלך הניתוח, לכישלון המערכת ולבסוף להוצאתה מבית-החולים. לטענת המבקשות, כשל זה של המערכת נגרם כתוצאה מפגמים שנפלו בסנסורים שסיפקה המשיבה למבקשת וכתוצאה מהטמעה לקויה של הסנסורים במערכת אשר נגרמה בשל התרשלות המשיבים.

הבקשה

כאמור, המבקשות הגישו בקשה לפי תקנה 500 להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה. הבקשה נסמכת על ס"ק (7) לתקנה זו, הקובע כדלקמן:

רשאי בית-המשפט... להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה...

(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;

בקליפת אגוז, טענת המבקשות היא שמחדלי המשיבים אירעו בישראל, שכן תהליך הייצור של המערכת הסופית התרחש בישראל, קרי האינטגרציה של הסנסורים במערכת מתוצרתה של המבקשת, ובמסגרתו של תהליך ייצור זה הייתה התרשלות מצידם של המשיבים, כגון: עצם המכירה של מוצר פגום בישראל (כאשר נטען כי היה ידוע למשיבים כי הסנסורים אינם כשירים לשיווק ללקוח הסופי), העדר הנחיה מספקת מצד המשיבים כיצד להתקין את הרכיבים במערכת בישראל, העדר בדיקה של המשיבים את המערכת השלמה בישראל לפני שיווקה ללקוח וכיו"ב.

דיון

כידוע, בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מבית-המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין לנתבע. מכוח המצאה על-פי ההיתר רוכש בית-המשפט בישראל סמכות שיפוט על הנתבע הזר, ובכך מרחיב את תחום שיפוטו. תקנה 500 קובעת רשימה של עילות המצאה, המאפשרות לבית-המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. נטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה למתן היתר ההמצאה. ראשית, עליו להראות כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה, המנויות בתקנה 500. שנית, על מבקש ההיתר לשכנע את בית-המשפט שמתעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה", וזאת לגופו של עניין, כלומר לגבי עילת התובענה עצמה. לבסוף, גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500, עדיין מסור לבית-המשפט שיקול-דעת לבחון אם ראוי כי התובענה תתברר בפני הפורום הישראלי. במסגרת זו גם נבדק, למשל, אם בית-המשפט בישראל הינו הפורום הנאות, וזאת בהשוואה לפורום חלופי אפשרי. לפירוט המסגרת המשפטית הנ"ל ראו, למשל, ע"א 9725/04 אשבורן חבר ה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd..

במקרה שבפנינו יש לדחות את הבקשה להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה, וזאת הן מן הטעם שהעניין אינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה, המנויות בתקנה 500; והן מכיוון שקיים בין הצדדים הסכם ליישוב הסכסוך ביניהם על דרך קיום בוררות בפני לשכת המסחר של שטוקהולם שבשבדיה.

אדון בקצרה בשני טעמים אלה על-פי סדרם.

תחולת עילת ההמצאה - תקנה 500(7)

כאמור, המבקשות נסמכות בבקשתן על תקנה 500(7), בטענה שמחדלי המשיבים אירעו בישראל. ברם, טענה זו זהה, למעשה, לטענות הנשמעות במקרים שבהם מוצר המיוצר בחו"ל ומיובא לישראל גורם לנזק בישראל - טענות שלגביהן גישת הפסיקה הישראלית הינה חד-משמעית ולפיה תקנה 500(7) אינה מאפשרת במקרים אלה לרכוש סמכות בינלאומית לגבי הגורם שייצר את המוצר בחו"ל. ראו את פסק-הדין המנחה בע"א 565/77 מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd., פ"ד לב(2) 115 (להלן: "הלכת מזרחי") ופסקי-דין אחרים שבאו בעקבותיו, כגון: רע"א 516/00 Allison Engine Co., Inc. נ' אלטר ואח'; רע"א 2752/03 Metallurgique de Gerzat S.A. נ' וילנסקי ואח', פ"ד נז(6) 145 (להלן: "רע"א וילנסקי"); רע"א 8195/02 שטרית נ' Sharp Corporation, פ"ד נח(1) 193 (להלן: "רע"א שטרית").

בהקשר זה יצוין עוד כי טענות מן הסוג שהועלה בבקשה שבפניי, לפיהן אין מדובר בנזק גרידא שנגרם בישראל כי אם במחדל שהתרחש בישראל (וגרם לבסוף לנזק), מועלות לא פעם בפני בתי-המשפט בניסיון לעקוף את הלכת מזרחי. לדוגמא: טענות כי היצרן הזר צריך היה לנקוט בישראל שורה של אמצעי זהירות כדי למנוע או לצמצם את הנזק, כגון: ביצוע בדיקות איכות בהתאם לתקן הישראלי, צירוף הוראות שימוש למכשיר, פרסום אזהרות לצרכנים, איסוף מוצרים פגומים וכיו"ב. ברם, גישת הפסיקה בעניין זה הינה עקבית וברורה והיא דחתה אף טענות אלה. ראו, למשל, רע"א וילנסקי ורע"א שטרית הנ"ל.

אשר-על-כן, ובשים לב להערות שיובאו להלן בנוגע להלכה הקיימת, הרי שהלכה זו מחייבת אותנו לדחות את הבקשה להתיר את המצאת כתב התביעה אל מחוץ לתחום המדינה, וזאת מן הטעם שהעניין אינו נכנס בגדר תקנה 500(7) כפרשנותה המוצקה דהיום.

שיקול-דעת בית-המשפט - הפורום הנאות לבירור התביעה

כאמור לעיל, אף אם היינו מניחים לטובת המבקשות כי תנאיה של תקנה 500(7) מתקיימים במקרה זה, עדיין מסור היה לבית-המשפט שיקול-דעת לבחון אם ראוי לברר את התובענה בפני בית-המשפט בישראל.