התרשלות רואה חשבון כמאמת חתימה בכתב ערבות

כתב ערבות מטעמה של הנתבעת 1, שניתן לטובתה של התובעת, עומד במרכזו של פסק דין זה. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלות האם חתם הנתבע 2 על כתב הערבות, אם לאו, והאם אימת הנתבע 4 את חתימתו של הנתבע 2 על כתב הערבות, אם לאו. התשובות לשאלות אלו תכרענה את גורל התביעה ואת זכויות הצדדים לה.

רקע עובדתי

התובעת הינה חברה, שעיסוקה בתחום מסחר ושיווק מוצרי מזון לסוגיהם.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה, שעמדה בקשרי מסחר עם התובעת ורכשה ממנה מעת לעת סחורות בסכומים שונים. הנתבעת 1 שילמה עבור הסחורות בשיקים דחויים. שמונה מהם חוללו על ידי הבנק הנמשך מסיבות שונות (מוגבל, מעוקל, עבר זמנו) ומהווים את סכום התביעה - 50,955 ש"ח (נספח ג' לכתב התביעה המתוקן).

הנתבע 2 (להלן : "שי") הינו בעל 50% ממניות הנתבעת ומשמש כמנהלה, כך לפחות על פי תדפיס פרטי חברה של רשם החברות (נספח א' לכתב התביעה המתוקן).

הנתבע 3 (להלן : "עופר") הינו אחיו של שי, והיווה את הרוח החיה להקמת הנתבעת  ולניהולה. עופר לא הגיש כתב הגנה מטעמו ולפיכך ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה ביום 7 אפריל 2003, על ידי כב' השופטת רות רונן.

הנתבע 4 (להלן : "רו"ח שטרן") שימש כרואה החשבון של הנתבעת, ועל פי הנטען, היה זה שאימת את החתימות הנחזות להיות חתימותיהם של שי ועופר על גבי כתב הערבות.

טענות התובעת

לטענת התובעת שי ועופר חתומים על כתב ערבות אישית, לפיו הם ערבים, ביחד ולחוד, לחובותיה של הנתבעת כלפי התובעת, עד לסך של 100,000 ש"ח (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן). לטענתה, רו"ח שטרן, רואה החשבון של הנתבעת, אימת את חתימותיהם של שי ועופר על כתב הערבות.

שיקים של הנתבעת, בסכום כולל של 50,955 ש"ח, חוללו על ידי הבנק הנמשך, ופניותיה לנתבעת לסלק את יתרת חובה לא נענו. לפיכך, קמה חובתם של שי ועופר, כערבים לחובותיה של הנתבעת, לשלם את סכומם של השיקים שחוללו.

בנוסף, טוענת התובעת, כי אם תתברר גרסתו של שי כנכונה - לפיה הוא מעולם לא חתם על כתב הערבות והחתימה על המסמך איננה חתימתו - יש מקום לחייב את רו"ח שטרן בסכום התביעה,  מהטעמים שלא וידא את אמיתות חתימתו של שי על כתב הערבות; אישר את חתימתו של על כתב הערבות ללא זיהוי מלא של החותם באמצעות תעודה מזהה נושאת תמונה; ואישר את חתימתו של שי על כתב הערבות, אף שזו לא נחתמה בפניו.

לטענת התובעת, מעשיו אלו של רו"ח שטרן עולים כדי רשלנות וסטייה מסטנדרט הזהירות המצופה מרו"ח סביר, כאשר קיימת לו חובת זהירות כלפי התובעת; מעשיו של רו"ח שטרן מהווים תרמית ומצג שווא, בנוגע לעובדת אימותן של חתימותיהם של שי ועופר, במטרה לאפשר את המשך פעילותה העסקית של הנתבעת עם התובעת; מעשיו של רו"ח שטרן מהווים הטעייה, שבגינה נאותה התובעת לנהל עסקים עם הנתבעת; מעשיו של רו"ח שטרן מהווים הפרת חובה חקוקה הקבועה בתקנה 1א(1) לתקנות רואי-חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965, שעניינה "מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא-פנים, או שלא לפי הכללים, התקנים והנוהלים המקובלים במקצוע, או שלא לפי מיטב שיקול-הדעת".

טענתו של שי

טענת ההגנה היחידה שנשמעה מפיו של שי נוגעת לחתימה, הנחזית להיות חתימתו, על כתב בערבות. לטענתו, מעולם לא חתם על כתב הערבות, והחתימה הנחזית להיותו חתימתו הינה למעשה זיוף.

טענותיו של רו"ח שטרן

רו"ח שטרן דוחה מכל וכל את הטענות כנגדו בעניין אימות חתימתו של שי על כתב הערבות. לדבריו, מעולם לא אימת חתימתו של אדם שלא חתם בנוכחותו, לאחר זיהויו הפוזיטיבי. לטענתו, חתימתו של שי על כתב הערבות אומתה על ידו בנוכחותו של שי ולאחר שזיהה אותו באמצעות תעודת זהות, כפי שהוא נוהג לעשות במסגרת עבודתו.

טענה נוספת בפיו של רו"ח שטרן נוגעת לתקינותו של כתב הערבות ולעמידתו בדרישות החוק.

ההודעה לצדדים שלישיים

במקבילי להגשת כתב הגנתו, הגיש רו"ח שטרן גם הודעת צד ג' כנגד הנתבעת, שי, עופר ומר חגי הרשקו (להלן : "חגי"), אחיהם של שי ועופר ומי שמחזיק ב-50% הנותרים ממניותיה של הנתבעת ומשמש, כך על פי רישומי תדפיס חברה מטעם רשם החברות, כמנהלה, יחד עם אחיו שי.

רו"ח שטרן טוען, כי על הצדדים השלישיים לשפותו על כל סכום בו הוא יחויב כלפי התובעת, שכן אחרת ימצא כי הוא נושא בחובה של הנתבעת, אשר רכשה וקיבלה את הסחורה מהתובעת ולא שילמה בעבורה, וכן בחובותיהם של שי וחגי, אשר נהנו מהסחורה שרכשה הנתבעת, ואף בחובו של עופר, אשר חתם כערב לחובותיה של הנתבעת כלפי התובעת. ביחס לשי וחגי, טען רו"ח שטרן, כי יש להרים את מסך ההתאגדות בינם ובין הנתבעת ולחייבם באופן אישי בחובותיה של הנתבעת.

הנתבעת וחגי לא הגישו כתב הגנה כנגד הודעת צד ג', ולפיכך ניתן כנגדם פסק דין בהעדר הגנה ביום 7 נובמבר 2004, על ידי כב' השופט מאיר יפרח. נותרה איפוא בעינה המחלוקת כלפי יתר הצדדים השלישיים.

תוקפו של כתב הערבות

בסעיף 12 לכתב הגנתו מעלה רו"ח שטרן טענות בדבר תקינותו של כתב הערבות ועמידתו בדרישות הדין. טענות אלו נטענו באופן כללי וסתמי, ללא פירוט ראוי.

בעמוד 4 לפרוטוקול הדיון מיום 17 פברואר 2005, הצהיר עו"ד שילדן, ב"כ רו"ח שטרן, כי הוא מבקש לחקור על כתב הערבות, אך שומר על זכותו לטעון לאי קבילותו של המסך בסיכומים. לא נתבקשה או ניתנה כל החלטה בעניין.

רק בסיכומיו (סעיפים 9-12) חשף ב"כ של רו"ח שטרן, לראשונה, את טענתו בנוגע לכתב הערבות, המתמצית בטענה כי כתב הערבות לא בויל כדין ועל כן אין לקבלו כראיה. מיותר לציין, כי בחקירות מטעמו של רו"ח שטרן לא הועלתה טענה זו כלל וכלל.