התקבל ערעור נגד ההחלטה להחזיק במעצר סגור מואשם בעבירה של אלימות כלפי חייל

על החלטה זו ערערה באת כוחו המלומדת של המערער, עו"ד שטיינר. היא טענה כי בית הדין קמא טעה בקובעו כי המערער הוא מסוכן או כי חזקת המסוכנות בעניינו לא נסתרה; היא טענה גם כי לא היה מקום להחיל את עילת המעצר ההרתעתית במקרה זה; היא טענה כי אין למצוא חשש סביר להימלטות מאימת הדין על ידי המערער; היא טענה גם שבית הדין שגה בכך שלא בחן חלופת מעצר כנדרש על פי חוק.

עיינתי בחומר הראיות. למעשה, התמונה הראייתית היא ברורה למדי. עניין לנו באירוע אשר היו מעורבים בו שניים, שהיו חברים קרובים, אירוע אשר החל על ויכוח של מה בכך, במידה רבה ברוח לצון ושטות והתדרדר, למרבה הצער, לכלל שימוש מיותר באלימות. להתרשמותי מחומר הראיות, אירוע קירוב הסכין אל צווארו של המתלונן נעוץ כולו (מבחינת המערער) במעשה לצון ושטות, ואירוע זה הופסק ברגע, שבו הבין המערער, כי חברו איננו תופס את האירוע בדרך זו. בנקודה זו מסר המערער את הסכין לידיו של חבר אחר אשר נכח באירוע. לאחר מכן החלו חילופי דחיפות בין השניים, ולדברי המערער הוא ביצע פעולה של חניקה אשר נועדה למנוע הידרדרות נוספת באירוע לכלל אלימות אשר תכלול חילופי מהלומות ואגרופים. משהובהר למערער כי חברו נתון במצוקה הוא הרפה, זאת לאחר שתשומת ליבו הוסבה לכך על ידי חבר נוסף אשר נכח במקום.

מיד בפתח הדיון הסבתי תשומת ליבה של התביעה להתנהלות בעייתית מאוד של גורמי החקירה בתיק זה, התנהלות אשר יקשה לראותה כעולה בקנה אחד עם הבקשה למעצר סגור. ניכר, מעיון ביומן החקירות, כי גורמי החקירה כלל וכלל לא הזדרזו בניסיון להביא את המערער לחקירה או לעוצרו כפי שמתחייב, מקום בו עוסקים באדם שהוא מסוכן לציבור.

אעיר גם, בקצירת האומר, כי ספק גדול בעיניי אם עילת המסוכנות מתקיימת לגבי המערער כאן בהתחשב בעברו הפלילי הנקי, בעברו המשמעתי הנקי מעבירות אלימות ובמכלול התנהלותו באירוע נשוא תיק זה. אין ספק שהאירוע פגע במשמעת הצבא אך ספק גדול בעיניי אם הפגיעה במשמעת הצדיקה במקרה שכזה מעצר סגור. סוגיית החשש להימלטות מאימת הדין לא נתבררה עד תום לפניי אך רשמתי לפניי את טענותיה של הסנגורית שלפיהן טוען המערער שאין למצוא כל קשר בין החקירה אשר נפתחה נגדו לבין היעדרותו בת 56 הימים מן השירות הצבאי. בהתחשב בעובדה שהמערער נחקר והודה באמרתו בכל המיוחס לו (דומה שגרסתו הינה הגרסה המפלילה ביותר מבין הגרסאות בתיק) ספק בעיניי אם החשש להימלטות מאימת הדין הוא כזה אשר, כשלעצמו, יצדיק נקיטת דרך של מעצר סגור עד תום ההליכים.

הסבתי תשומת ליבה של הסנגורית המלומדת לכך שבמידה שהתיק צפוי להסתיים בהודאה ייתכן שטעמים פרקטיים מצדיקים השהיית מתן החלטה בערעור חרף כל הקביעות האמורות לעיל. ידוע לי כי הסנגורית מתכוונת לפנות אל סגן הפצ"ר בבקשה להמרת סעיפי האישום אך אין כל טעם ממשי להתמהמהות בהגשת הבקשה או במתן ההחלטה, כך שעד למועד ההקראה הצפוי בעוד מספר ימים יתייצב כתב האישום לאחר החלטתו של סגן הפצ"ר לעיצומה של הבקשה.

בחוכמתה מצאה הסנגורית להודיע כי היא משהה לעת הזו את ערעורה. היא הודיעה כי היא תגיש בקשה לביטול כתב האישום עוד היום. סגן הפצ"ר מתבקש לעשות כל שניתן על מנת ליתן החלטתו בהקדם האפשרי ובכך למנוע התמשכות מיותרת בדיון לעיצומו של התיק.

מובן, כי במידה שהתיק לא יסתיים בישיבת ההקראה ביום 26/8/2008 ויעור הערעור מתרדמתו והוא ידון לפניי לגופו.

ניתנה היום, ‏י"ח באב התשס"ח, ‏20 באוגוסט 2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.

ה ח ל ט ה