א. בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 18.4.05 של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט י' שנהב - ס"נ) אשר דחה את בקשת המבקש לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 31.1.05, ובשל דחיית הבקשה לתיקון הפרוטוקול, כאמור, לא דן בבקשה לפסלות שופט.
אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:
בין הצדדים מתנהלים הליכים מאז שנת 1995, עת הוגשה על ידי המשיבה תביעה למזונות, בשמה ובשם ילדיהם הקטינים, דאז, של הצדדים.
בין היתר, הוגשה על ידי המערער, בשנת 1997, תביעה לפירוק שיתוף בדירת בני הזוג, ובשנת 2003 ניתנה החלטה לפירוק השיתוף, ומונו כונסי נכסים למכירת הדירה.
לימים, הוגשה על ידי כונסי הנכסים בקשה בבש"א 1750/05, למתן צו לפינוי דירת הצדדים, על מנת לקדם את מכירתה.
בית המשפט לענייני משפחה, קיים ביום 31.1.05, דיון בבקשת כונסי נכסים למתן צו לפינוי הדירה, כאמור. (פרוטוקול הדיון מיום 31.1.05, צורף לבקשה כנספח ד').
לטענת המערער, התבטא בית המשפט קמא במהלך הדיון בבקשה, באמירות שונות אשר משקפות, לטענת המערער, את עמדתו של בית המשפט במחלוקות שונות שבין הצדדים. בין היתר, טוען המערער, כי בית המשפט קמא הביע דעתו לעניין פסיקת דמי מדור למשיבה, בעוד התביעה לדמי מדור של המשיבה, הוגשה זמן קצר קודם לדיון וטרם הוגש כתב הגנה.
כן טוען המערער, כי בית המשפט קמא הביע דעתו באשר להגשת תביעה לפסק דין הצהרתי כנגד אבי המערער, כמו גם, חווה דעתו באשר להטלת עיקולים למשך שנים רבות על כספי המערער.
לאחר שאמירות בית המשפט קמא, שנאמרו בדיון שהתקיים ביום 31.1.05, לא מצאו ביטויים בפרוטוקול, הגיש המערער, שישה ימים לאחר הדיון, בקשה לתיקון פרוטוקול, וכן בקשה בה עתר כי בית המשפט קמא יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעניינם של הצדדים.
בית המשפט קמא, דן בבקשת המערער לתיקון הפרוטוקול, ובהחלטתו מיום 18.4.05, התייחס, בין היתר, לתשעה משפטים, אשר לטענת המערער, נאמרו על ידי בית המשפט קמא, ולא נכתבו בפרוטוקול. בית המשפט קמא, התייחס
במפורט
לכל אחד ממשפטים אלה, ופירט בסעיפים 11 ו-12 להחלטתו מיום 18.4.05, את עמדתו ביחס לכל אחד מהם.
עוד קבע בית המשפט קמא כדלהלן:
"
כאמור, בית המשפט ניהל עם הצדדים דיון בלתי פורמלי שנועד לברר עם הצדדים במיוחד עם האיש, כיצד יוכל להבטיח מקום חלופי לאישה ולבת. משראה בית המשפט כי לא ניתן להגיע עם הצדדים להסכמה, החל דיון פורמלי אשר נרשם בפרוטוקול.
ניסיונות הפשרה והדיונים הבלתי פורמליים הם תופעה נפוצה בבית המשפט לענייני משפחה, והרצון להפוך את מה שנאמר בו לחלק מהפרוטוקול, הינה התנהגות בלתי הולמת מצד פרקליט שהגיש את הבקשה לצו פינוי במסגרת תפקידו ככונס נכסים, שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט, ויש בהתנהגות זו, משום חוסר תום לב בלשון המעטה."
(עמ' 5-6 להחלטה)
בית משפט קמא החליט שלא לתקן את הפרוטוקול, ומשהחליט כך, דחה גם את בקשת המערער לפסילתו מלישב בדין, משהבקשה לפסילה התבססה על אותם משפטים, אשר בית המשפט קמא קבע כי לא יתקן את הפרוטוקול בגינם ולא יוסיפם.
על החלטה זו הערעור שבפני.
ג. לטענת המערער, שגה בית המשפט קמא משלא תיקן את הפרוטוקול.
לטענת המערער, לא התקיים בפני בית המשפט קמא שלב דיון אשר ניתן לראות בו דיון 'בלתי פורמאלי'. גם על פי תוכנם והקשרם של הדברים, אשר נאמרו על ידי בית המשפט ולא נכתבו בפרוטוקול, ניתן לראות, כי הדברים נאמרו במהלך הדיון, ואמורים היו להיות משולבים בפרוטוקול הקיים, המשקף את הדיון שהתקיים לגופו של עניין.