התקבל חלקית ערעור על החלטה לפסול בחינת בגרות עקב הפרת טוהר הבחינה

עתירה לביטול החלטת סגן מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך לפסול את בחינת הבגרות של העותר בביולוגיה; להכיר בזכאותו לתעודת בגרות, ולהעניקה לו לאלתר.

הרקע

1.         העותר, תלמיד לשעבר בבית ספר תיכון עירוני ב'-ג' בתל-אביב, סיים בהצלחה את כל בחינות הבגרות שלו, לבד מאחת, האחרונה - בביולוגיה - שאותה עשה ביום 28.6.07, ואשר נפסלה בשל הפרת טוהר הבחינה. אמנם, כשבדק העותר באתר משרד החינוך באינטרנט את ציוני הבגרות שלו, כחודשיים לאחר הבחינה בביולוגיה, נוכח לדעת כי עבר בהצלחה את כל בחינות הבגרות, בכללן גם בביולוגיה (מצויין שם, בתחתית העמוד: " לתשומת לבכם: הציונים המוצגים באתר הם לפרסום בלבד. רק הציונים הרשמיים שיועברו על ידי אגף בחינות הם הציונים המחייבים"). בחודש נובמבר באותה שנה קיבל העותר מבית הספר דוח ציוני בגרות, שכלל את ציוני הבחינות כולן, לרבות הבחינה בביולוגיה. אולם כשקיבל בחודש ינואר 2008 את התוצאות הרשמיות של בחינות הבגרות, גילה כי אינו זכאי לתעודת בגרות, שכן לגבי שתיים מתוך ארבע הבחינות בביולוגיה, במקום ציון הבחינה, נרשם "חשד".

2.         אלו עיקרי המעשה: הבחינה בביולוגיה שהתקיימה ביום 28.6.07 כללה שני שאלונים. בכיתה נכחו ששה עשר נבחנים ומשגיח מטעם משרד החינוך, מר גזיאל. לפרקים נכח בכיתה גם בקרמטעם משרד החינוך. פעם ופעמיים ביקש העותר מאת המשגיח ומן הבקר לצאת לשירותים, ולא הותר לו; לבסוף יצא מן הכיתה לשירותים ללא רשות, ושב לאחר זמן קצר להמשיך בעשיית הבחינה.

3.         סמוך לאחר הבחינה קיבל מנהל בית הספר, מר בן גל, דיווח מן המשגיח ומן הבקר "כי היו הפרעות סדר אשר שיבשו את המהלך התקין של הבחינה" (סעיף 4.ב לכתב התשובה). המנהל זימן מיד את העותר ואת אביו, על מנת ליידע אותם, לדבריו, כי העותר נימנה על החשודים בהפרעה, ומתוך תקווה שהעותר יתנצל בפני המשגיח והתלונה נגדו תבוטל. העותר טוען כי המנהל ציין בפניו רק את עניין היציאה לשירותים, וכלל לא את נושא ההפרעה הכללית. העותר גם טוען כי המנהל אמר לו שהוא מאמין ש"לא תהיה בעיה".

4.         כנדרש, מילאו המשגיחוהבקר דוחות על התנהלות הבחינה. בדוח הבחינה שמילא המשגיח, בסעיף "נבחנים שהתנהגו בניגוד להוראות", רשם המשגיח כך: "רובינשטיין ביקש לצאת לשירותים יצא ללא רשות וחזר. פלוני [שם של תלמיד אחר] לא הפסיק להפריע"(נספח ט"ז לעתירה).

5.         דוח הבקרתיעד בפירוט רב את הליקויים שהיו בכיתה בעת הבחינה. לגבי שאלון אחד צויינו הליקויים הללו: רעש, דיבורים, צעקות, צחוקים; 3 תלמידים שחיברו שולחנות וישבו בצוותא; ברשות חלק מהתלמידים היו טלפונים סלולריים; המשגיח מכיר את הנבחנים, תלמידים אמרו שהוא מורה לביולוגיה במקצועו, והתקבל הרושם כי סייע להם; הנבחנים מדברים בחופשיות ומציצים לבחינה של חבריהם; חריגה של חמש דקות מהזמן המיועד להגשת הבחינה; פתח הכניסה לכיתה נחסם על-ידי שולחן. כך לגבי אחד מבין שני השאלונים בבחינה בביולוגיה.

לגבי השאלון השני נרשמו על-ידי הבקרהליקויים הללו: רעש נוראי לפני תחילת הבחינה למרות נוכחות המשגיח; הצמדת שולחנות כנ"ל; 20 דקות אחור בתחילת הבחינה; הימצאות טלפונים סלולריים; המשגיח עוזר לכמה תלמידים ואינו מונע דיבורים; הנבחנים מדברים בחופשיות ומציצים למחברות חבריהם; הנבחן מרדכי רובינשטיין יצא לשירותים למספר דקות ללא אישור המשגיח וללא ליווי (נספח יב לעתירה).

6.         אכן, הדוחות מציירים תמונה עגומה באשר לשמירת טוהרה של הבחינה ההיא.  הדוחות הועברו אל מר בן שמחון, סגן מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך, והוא פנה אל מנהל בית הספר לברר את נסיבות הארוע. המנהל השיבו במכתב מיום 4.9.07, בהמשך לשיחה בין השניים, ובו ציין שמות 16 התלמידים שנכחו בכיתה בעת המבחן (נספח ד' לתשובת משרד החינוך), כששלושה מהם, וביניהם העותר, צויינו לפי האמור במכתב בדוח המשגיח כמי ש"הסתובבו בכיתה והפריעו למהלך הבחינה". בו ביום הודיע סגן מנהלת מחלקת הבחינות למנהל על החלטתו לפסול את הבחינות של כלל התלמידים אשר נכחו בכיתה בעת הבחינה (נספח א' לתשובת משרד החינוך). המנהל שב ופנה אל סגן מנהל מחלקת הבחינות במכתב מיום 11.11.07, וביקשו לבחון בשנית את ההחלטה. כך כתב: "... כפי שמסרתי לך בע"פ, רכז המשגיחים ציין זאת בדו"ח שמסר עם שמות התלמידים אשר הפריעו. דו"ח זה נמסר על ידו לחברה. לאור פנייתך בקשתי לברר עימו מה אירע עם הדו"ח שמסר אחר סיום הבחינה. בשיחה בע"פ שערכתי עימו, הוא אמר שהתבקש לשנות את הדו"ח במשרדי החברה אחר הגשתו..." (נספח יג לעתירה).

בעקבות הפנייה הזו וחילופי דברים בין השניים, העביר המנהל ביום 2.1.08 רשימה של ארבעה או חמישה נבחנים, לגביהם היה סמוך ובטוח שלא הפריעו, וסגן מנהלת מחלקת הבחינות  החליט שלא לפסול את בחינותיהם.

7.         סמוך לאחר קבלת ציוני הבגרות הרשמיים, ובהם הידיעה על פסילת הבחינה של העותר בביולוגיה, פנו הוריו אל המנהל. לטענתם, הבהיר להם המנהל כי הסיבה היחידה ל'חשד' שצויין בגיליון הציונים הרשמי, הוא היציאה לשירותים, וכי כך גם נכתב בדוח. לעומת כן, לדברי המנהל, ציין בפני העותר והוריו כי יתכן וייפסלו הבחינות של כל הנבחנים בכיתה, בשל הפרעות של סדר ומשמעת, וכי פתוחה בפניהם הדרך לערער. כראיה לדבריו מציין המנהל את המכתבים ששלחו הורי העותר לגורמים שונים. העותר והוריו טוענים כי כלל לא הופנו לערער. לדבריהם, אמר להם המנהל, כי דוח המשגיח שונה לאחר שנכתב, כתוצאה ממאבקי כוח שבין משרד החינוך - המבקש להקשיח את ההשגחה - לבין החברה המעסיקה את המשגיחים, דבר שקיבל ביטוי גם במכתבו מיום 11.11.07 של המנהל אל סגן מנהלת מחלקת הבחינות, שציטוט ממנו הובא בפיסקה 6 לעיל.

8.         לאחר מכן פנו הורי העותר במכתב אל גב' רוזנברג, סמנכ"ל ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך. לראשונה פנו ביום 29.1.08, ומשלא נענו שנו ביום 26.3.08. גם אז לא נענו. ביום 10.4.08 פנו הורי העותר במכתבים אל שרת החינוך, אל היועץ המשפטי לממשלה, אל מנכ"ל משרד החינוך, ואל היועץ המשפטי של המשרד. בו-ביום נתקבלה תשובה מאת מר בן שמחון, סגן מנהלת מחלקת הבחינות, ובה נכתב כי החשד מתייחס לאנדרלמוסיה ששררה בכיתה בעת הבחינה, בהסתמך על דוחות הבקר והמשגיח: "שררה אנדרלמוסיה מוחלטת, כאשר נבחנים מדברים ביניהם בחופשיות, מתייעצים ומעתיקים זה מזה באופן שלכל אדם ברור כי כללי טוהר הבחינות הופרו בצורה בוטה וגלויה תוך התעלמות מהוראות המשגיחים. בחינתם של הנבחנים נפסלה, ביניהם בחינתו של בנך מרדכי רובינשטיין" (נספח יא לעתירה).

9.         ההורים פנו אז, ביום 16.4.08, במכתב אל עו"ד יפהר מן הלשכה המשפטית של משרד החינוך, והיפנו לדוח המשגיח. הם טענו כי בדוח מצויינת טענה אחת בלבד נגד בנם, כי "יצא לשירותים ללא רשות". לפיכך, טענו, יש לבטל את ה'חשד' נגד העותר בעניין ההפרעות וההעתקות (נספח יב לעתירה). בתשובתו מיום 21.5.08 ציין עו"ד יפהר כי "העילה לפסילת מחברות הבחינה של בנכם... לא היתה יציאתו לשירותים בלי ליווי של משגיח... העילה לפסילת מחברות הבחינה של בנכם היתה העובדה כי במהלך הבחינות אירעו אירועים, שדווחו בדו"ח הבקר אשר היה במקום, שבהם השתתפו תלמידים שנבחנו באותן בחינות, ושהיה בהם משום הפרה רבתי של טוהר הבחינות... בנכם מרדכי (מוטי), היה אחד הנבחנים בבחינות הנ"ל והאמור בדו"ח הבקר לעניין התנהגות התלמידים במהלך הבחינה חל גם עליו. בשיחה שקיימתי עם הבקר הוא זכר את בנכם וזכר כי הוא שוחח באופן חופשי עם שכניו בזמן הבחינה. בנסיבות אלה נפגם טוהר הבחינות בדרך שאינה משאירה למשרדנו ברירה אלא לפסול את הבחינות בשל חשדות הנובעים מדו"ח הבקר, לרבות אלה של מרדכי (מוטי) רובינשטיין". לפיכך, הוסיף עו"ד יפהר, אין מקום להתערבות בהחלטת אגף הבחינות לפסול את הבחינות של העותר בשאלונים הנ"ל.

            ביום 22.6.08 השלים עו"ד יפהר את העברת המסמכים הנוגעים לעניין לידי הורי העותר. ביום 16.7.08 הוגשה העתירה דנן.

הטענות

10.       בעיקרו של דבר טוען העותר שתיים אלה: ראשית, כי דרך התנהלותם של המשיבים, מבחינה פרוצדוראלית, עומדת בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין טוהר הבחינות. לשיטתו, לא הודע לו במועד על החשד, ולא בדרך הראויה; לא הודע לו על האפשרות להגיש ערר; המנהל לא יידע אותו ולא את הוריו בהתכתבויותיו עם סגן מנהלת מחלקת הבחינות, ויצר בפניהם מצג שווא כאילו הבעיה נעוצה רק בעניין היציאה לשירותים, ולא כי מדובר ב'חשד'כמשמעו בחוזר המנכ"ל. כמו כן, טוען העותר, כי המשיב לא מילא אחר הוראות סעיפים 5 ו- 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958.

11.       שנית, לגופו של עניין. העותר טוען כי החלטת סגן מנהל מחלקת הבחינות אינה סבירה, שכן יציאתו לשירותים לא מצדיקה פסילה. אלמלא יצא לשירותים, טוען העותר, לאחר שביקש ושנה ושילש כי יותר לו לעשות כן, והתאפק במשך כשעה וחצי, היה צפוי להתבזות לעיני הנוכחים. העותר עצמו, לגירסתו, לא נטל חלק בהפרעות ולא העתיק. העותר מוסיף וטוען בהקשר הזה כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית מתאימה. דוח המשגיח לא ציין דבר על התפרעות העותר, אלא רק את שמו של תלמיד אחר שהפריע. כמו כן, על-פי דברי המנהל, המשגיח התבקש לשנות את הדוח. העותר מלין גם על הצבת משגיח אחד בלבד בעת הבחינה, דבר השולל אפשרות ללוות נבחן לשירותים. העותר טוען כי החלטת סגן מנהלת מחלקת הבחינות פוגעת בזכויותיו לחינוך, לעיסוק, ולכבוד האדם. הדבר פגע בו כבר כעת, בכך שלא יכל להתגייס לעתודה האקדמאית בצה"ל. בינתיים התגייס העותר לצה"ל, כך שלא יוכל לשוב ולהיבחן אלא רק לאחר שיחרורו. העותר שקד על לימודיו, עשה מאמצים כבירים להצליח (בש"א 616/08), ועובדת אי-זכאותו לתעודת בגרות משפיעה עליו לרעה מבחינה תפקודית ונפשית.

12.       סגן מנהלת מחלקת הבחינות מתמקד בתשובתו גם הוא בעיקר בשניים: ראשית, כי יש לדחות את העתירה על הסף, בשל שיהוי כבד בהגשתה, רק לאחר כעשרה חודשים מעת פסילת הבחינה. שנית, גם לגופו של עניין ראוי לדחות את העתירה, היות והעותר פגע בהתנהגותו במשמעת והפר את טוהר הבחינה. עילת הפסילה איננה היציאה לשירותים ללא רשות, אף-על-פי שהיא בגדר עבירת משמעת, אלא הפרות המשמעת החמורות של הנבחנים בכיתה, שלא הותירו ברירה אלא לפסול את הבחינות של כולם, למעט ארבעה. החלטת הפסילה ניתנה בסמכות, בהתבסס על ראיות מנהליות משכנעות, היא סבירה ומידתית, שוויונית והגונה, מקצועית, וניתנה בהתאם לחוזר המנכ"ל. סטייה מנוהל חוזר המנכ"ל תפגע בתדמיתו של משרד החינוך ובאמון של הציבור בכלל, וציבור המורים והתלמידים בפרט, במשרד החינוך, בהיותו האחראי והמפקח על טוהר הבחינות של כלל התלמידים בישראל.

13.       המנהל טוען כי לא בכדי צויין בעתירה כמשיב פורמלי גרידא, באשר עיקרן של הטענות נוגעות להחלטת משרד החינוך, שהרי פסילת בחינה נתונה לסמכות ולאחריות בלעדית של משרד החינוך. המנהל לא נכח במקום והוא ניזון מן הדוחות של המשגיח והבקר שהם נציגי משרד החינוך. המנהל מסר הודעה כנדרש על ה'חשד', לעותר ולאביו. מכתבי העותר והוריו הנ"ל אל הגורמים השונים, כמוהם כערעור, ולפיכך לא נפגעה זכותו של העותר לערער על פסילת הבחינה. המנהל עשה כל אשר לאל ידו על מנת לעזור לעותר, כמו גם לשאר הנבחנים, ולפיכך פנה בעניינו אל סגן מנהלת מחלקת הבחינות, אף-על-פי שאינו מחוייב לעשות זאת. מכיוון שאיננו צד להחלטת משרד החינוך, כל החלטה שתינתן בעתירה, תהיה מקובלת על דעתו של המנהל.