אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבל הערעור- ניתן צו זמני להפסקת העבודות לסלילת כביש ביציאה מהעיר שפרעם

התקבל הערעור- ניתן צו זמני להפסקת העבודות לסלילת כביש ביציאה מהעיר שפרעם

תאריך פרסום : 06/10/2008 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי חיפה
192-08
05/10/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעות אלונים
הנתבע:
1. עירית שפרעם
2. עורסאן מוסלח יאסין ראש העירייה
3. בני עאדל ג'באלי בע"מ
4. יורם גדיש חב' להנדסה בע"מ

פסק-דין

בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו, כב' השופטת ג' טנוס (להלן: "בית משפט קמא")בתיק בב"נ 12968-07-08 מיום 12/8/08 בה נדחתה בקשת המערערת להוצאת צו הפסקה שיפוטי בהתאם להוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") והמופנה כנגד עבודות לסלילת כביש חדש ביציאה הצפונית/מזרחית של העיר שפרעם. בית משפט קמא דחה את הבקשה לאחר שקבע כי המבקשת השתהתה שיהוי רב בהגשת הבקשה והבקשה הוגשה בפועל כאשר רוב העבודות כבר הושלמו. עוד נקבע כי הפסקת העבודות בשלב זה עלולה לסכן את שלום הציבור. בהתאם נדחתה הבקשה. מכאן הערעור שבפני.

בטרם אתייחס להחלטתו של בית משפט קמא יצוין כי בדיון בפני הודיעו המשיבים 3-4, שהם מבצעי העבודה, כי לאחר שנודע להם על המחלוקת שבין הועדה המקומית לתכנון ולבניה ובין העירייה הפסיקו את ביצוע העבודות וכי אין בדעתם לחדש את העבודות עד שיוסדר ההיתר ויוסכם על המשך ביצוע העבודות. מכאן שלכאורה, ועל יסוד הצהרתם, אין צורך כעת בצו מנהלי להפסקת העבודות. עם זאת ראוי להתייחס בקצרה להחלטתו של בית משפט קמא.

גם לדברי הצדדים שטענו בפני לא יכולה להיות מחלוקת בשתי נקודות עיקריות - האחת היא שלחלק מתוואי הכביש שנבנה, נשוא ההליך שבפני, אין היתר כחוק. העובדה השנייה היא שעד היום, לא כל שכן במועד הדיון בבית משפט קמא, לא הושלמו עבודות סלילת הכביש. כמו כן אין חולק כי הבקשה הוגשה לבית משפט קמא כשבעה חודשים לאחר שהחלה עבודת הסלילה.

כאמור - אין לחלק מתוואי הכביש היתר בניה כחוק. המשיבים טוענים כי החלק הארי מהדרישות לקבלת ההיתר כבר מולאו. סבור אני כי טענה זו אינה מעלה או מורידה. גם אם מירב האישורים הנדרשים כבר התקבלו עדיין לא הוצא היתר לבניה. בהעדרו של היתר, אין מקום להתיר בניה. לא ככלל ובמיוחד לא ע"י רשות ציבורית שלטונית אשר עליה החובה להקפיד באכיפת החוק יותר מכל גורם אחר.

מכאן בכל הנוגע לסמכות להוצאת צו ההפסקה, בין אם במסגרת המנהלית ובין אם במסגרת השיפוטית. בכל הנוגע לסמכות המנהלית כבר נאמר:" הסמכות המינהלית ניתופסה כדי לאפשר תגובה על אתר, וכדי למנוע קביעת עובדות בהסתמך על כך שההליכים המשפטיים הרגילים דורשים, לא אחת, זמן לא מועט, וכי גם קיימות דרכים, שאין תמיד אפשרות מעשית לחסמן, כדי למשוך הליכים באופן מלאכותי" ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ד מ(2) 445, 447 - 448. ראו גם דברי השופטת פרוקצ'יה בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(2) 625, שם נדון צו הריסה מנהלי ואולם האמור שם נכון גם בנוגע לצווי הפסקת עבודות בניה: " תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן" (עמ' 627).

כך גם בעניין צו הפסקה שיפוטי המוצא מכוח הוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה. תכליתו של הצו להקפיא את הבניה בעודה באיבה כשהבניה שנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית עד אשר יתברר העניין לגופו בתיק העיקרי שענינו כתב אישום על בניה שלא בהתאם להיתר או לתכנית ראו:

ע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(4) 673, 682-683.

בבסיס סעיף 239 לחוק התכנון והבניה עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. מאחר שמטרתו של צו ההפסקה השיפוטי הינה הקפאת המצב הקיים, נקבע בתקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) התשמ"ג - 1982, כי צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן על פי המבקש בלבד ורמת ההוכחה הנדרשת הינה קלושה למדי ודי בכך ש" יש למצהיר יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה"". ראו:

 רע"פ 47/07 מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים , טרם פורסם, ניתן ביום 14.6.07).

עוד נאמר, בהתייחס לצו להפסקת שימוש במקרקעין, והדברים נכונים בהתאמה לעניין שבפנינו, כי:


"[...] ועוד, צו להפסקת השימוש במקרקעין אינו סנקציה עונשית המוטלת בגין הפרת הוראותיו של חוק התכנון והבניה. מטרתו של הצו הינה להפסיק את הפרתן המתמשכת של הוראותיו של חוק זה מוקדם ככל שניתן".

ראו רע"פ 5584/03 מאיר פינטו נ' עיריית חיפה ,פד"י נט (3) 577.  

כאמור - אין חולק כי העבודות מבוצעות ללא היתר ואין חולק כי טרם הסתיימו. מכאן שבשלו התנאים להוצאת צו ההפסקה בהתאם להוראות סעיף 239 לחוק התכנון והבניה.

מכאן לטענת השיהוי, בגינה נדחתה בקשת המערערת.

לצורך ההכרעה בטענת השיהוי בית המשפט בוחן שלושה יסודות: שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי וחומרת הפגיעה בשלטון החוק ראו:

בג"ץ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית-גת פ"ד מב(1) 678, (1987).

בית המשפט העליון עמד על מהותו של כל יסוד ויסוד בקובעו כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ