אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה תביעת עובד זר כנגד קבלן בגין שכר עבודה וזכויות נוספות שלא שולמו לו

התקבלה תביעת עובד זר כנגד קבלן בגין שכר עבודה וזכויות נוספות שלא שולמו לו

תאריך פרסום : 30/09/2014 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
52348-02-13
21/09/2014
בפני השופט:
משה טוינה

- נגד -
התובע:
MOHAMED SAED ABDALLA
עו"ד אפרת מור-מילמן
הנתבעות:
1. 1. אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופתוח בע"מ
2. 2. ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ

עו"ד שלמה עמיאור
עו"ד אביבה חזות
פסק דין
 

מבוא:

 

1.פסק דין זה עניינו בתביעה שהגיש מר MOHAMED SAED ABDALLA (להלן: "התובע), נתין זר מסודן, לשכר ולזכויות נלוות המתייחסת לתקופה שמיום 29.02.2011 ועד ליום 20.2.2012.

 

2.בתביעה טען התובע לפגיעה שיטתית בזכויותיו כעובד ובמסגרתה ביקש לחייב את חב' אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") ואת חב' ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") יחד ולחוד בשכר עבודה, דמי פדיון חופשה, קצובת הבראה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת; ופיצויי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בסכום כולל של כ-130,000 ₪ .

 

3.לטענת הנתבעות דין התביעה להידחות בהיעדר יריבות, בנימוק כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין מי מהנתבעות בתקופה נשוא התביעה.

 

4.על רקע זה את פסק הדין נפתח בהצגת הצדדים, משם נפנה לברור העובדות המתייחסות להעסקת התובע בתקופה נשוא התביעה, לדיון ולהכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעות או מי מהן. את שלב הדיון והכרעה בפסק הדין, נסיים בבירור רכיבי התביעה השונים – לשכר , פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת; וזכויות סוציאליות נלוות: דמי פדיון חופשה, קצובת הבראה ופיצויי על אי הסדרת הזכות לפנסיה.

 

הצדדים:

 

5.כאמור לעיל, התובע הוא נתין זר מסודן. על פי כתב התביעה והתצהיר שהגיש, עבד התובע כשומר בפרויקט מגורים שהקימה הנתבעת 1 בגדרה מסוף חודש פברואר 2011 ועד לסוף חודש פברואר 2012.

 

6.הנתבעת 1 היא חברה קבלנית העוסקת בייזום, ניהול וביצוע עבודות בניה למגורים ותשתית. בין השנים 2009 ו-2012 הקימה הנתבעת 1 שכונת מגורים הכוללת למעלה מ-100 יחידות דיור בגדרה (להלן: "אתר הבניה").

 

7.הנתבעת 2 היא חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה. במסגרת פעילותה סיפקה הנתבעת 2 לטענתה שירותי "השגחה" לנתבעת 1 באתר הבניה בתקופה הרלוונטית לענייננו - מחודש מרץ 2011 ועד לסוף חודש מרץ 2012, באמצעות קבלן משנה (ראה: סעיף 14 לתצהירו של העד מטעם הנתבע 2, מר אוחנה).

 

העובדות:

 

8.מהעדויות ששמענו עולות העובדות הבאות:

 

א.בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, הקימה הנתבעת שכונת מגורים בת למעלה מ-100 יחידות דיור בגדרה.

 

על עבודת הבניה באתר הופקד מנהל עבודה, עובד הנתבעת 1. משנת 2009 ועד לסיום העבודות באתר שימש בתפקיד זה, מר משה שטרית (ראה: עדותו של מר משה שטרית, עמ' 10 לפרוטוקול שורות 27-32, שם נשאל העד והשיב: "ש. פרויקט בניה ליד בית חולים הרצפלד גדרה, אתה מכיר את הפרויקט? ת. אני ניהלתי את הפרויקט. ש. מה זה אומר שניהלת שם את הפרויקט? ת. כל מה שקשור לעבודה בבניה, אם זה תוכניות, קבלנים, יש קבלני שלד, ש. אתה צריך לפקח על העבודה שלהם? ת. כן")

 

ב.בשעות בהן לא התקיימה פעילות באתר הבניה, נכחו באתר הבניה שומרים אשר מתפקידם לשמור על המבנים והציוד במקום. גם לעניין זה נפנה לעדותו של אותו מר שטרית אשר זומן להעיד מטעם התובע; נשאל והשיב:

 

"ש.כשהגעת (בשנת 2009 לעבודה באתר, הוספה שלי-ט.מ.), היו שם שומרים באתר?

ת.כן.

ש.אני מבינה שמציבים שומר באתר גם בזמן הבניה או רק אחרי שהפועלים הולכים הביתה?

ת.רק אחרי שהפועלים הולכים, בשעות הלילה" עמ' 11 לפרוטוקול מיום 19.10.2013 שורות 10-14).

 

ובהמשך העיד מר שטרית:

 

"ש.מה התפקיד של השומרים כלל מבחינתך?

ת.רק שמירה.

ש.כמה וילות?

ת.זה היה בערך 100 או משהו. אבל הם לא שמרו על הכל בבת אחת, אם היו רחובות שסיימו לבנות הם לא שמרו שם.

ש.הוא אמור להיות ער כל הלילה?

ת.מן הסתם, זו העבודה שלו.

ש.לא שיש לו קרוואן לשמור (צ.ל לישון, הוספה שלי-ט.מ.)

ת.יש משהו, אבל הם היו אמורים להיות ערים" עמ' 13 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 9-17.

 

ג.השומרים באתר נדרשו לעדכן את מנהל העבודה בזמן אמת על אירועים חריגים; ובמסגרת תפקידו נדרש מנהל העבודה לאשר את נוכחותם של השומרים. גם כאן נביא את עדותו של מר שטרית:

 

"ש.האדם הזה (התובע, הוספה שלי-ט.מ) אומר שאתה חתמת על השעות שהוא הגיע, ובבוקר כשהגעת לעבודה.

ת.בבוקר כשאני מגיע אני חותם, זה התפקיד שלי.

ש.אתה מכיר את התובע הזה, חתמת לו?

ת.אני לא זוכר את הפרצוף, (במאמר מוסגר בהמשך עדותו זיהה העד את התובע, הוספה שלי-ט.מ.). אני חותם לשומרים, כן. חלק מהעבודה שלי זה לראות אותם ולחתום.

ש.יכול להיות שנתת את מספר הטלפון שלך לתובע, שאם קורה משהו באתר?

ת.כן" עמ' 11 לפרוטוקול שורות 23-280.

 

בהמשך עדותו הבהיר מנהל העבודה לשאלת ב"כ הנתבעת 2, כי את ההוראה לוודא ולאשר את נוכחותם של השומרים באתר, קיבל ממנהליו הישירים בנתבעת 1; ראה לעניין זה את תשובת העד לשאלת ב"כ הנתבע 2:

 

ש.אם אברהים הוא קבלן של שמירה, בין מי למי נעשה ההסכם הזה שאתה צריך לחתום לעובד על כרטיס השמירה שלו?

ת.אלה ההוראות שקיבלתי, אני צריך לוודא שהשומר היה ולחתום לו.

ש.ממי קיבלת את ההוראה הזו? מהמעביד שלך, מאביסרור?

ת.כן מהאחראי עלי" עמ' 17 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 14-18.

 

ה.כאן המקום לציין, כי הנתבעת 1 נמנעה מלהביא עדים מטעמה אשר ייצגו את גרסתו ביחס לשירותי השמירה/השגחה שנדרשו ונתנו באתר הבניה.

 

מכאן שיש לקבל את עדותו של מר שטרית שהוא כאמור עובד הנתבעת 1 והממונה מטעמה על אתר הבניה – על שירותי השמירה שנדרשו וסופקו באתר הבניה נשוא התביעה.

 

ה.בפועל השומרים באתר הבניה הועסקו באמצעות צדדים שלישיים; כך נטען בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת 2 ובתצהיר העד מטעמה, מר אוחנה, כי בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, היא זו שסיפקה לנתבעת 1 "שירותי השגחה" באתר הבניה.

 

ו.תמורת אותם "שירותי השגחה" סיפר העד, כי התובעת 2 קיבלה מהנתבעת 1 סכום של 5,500 ₪ לחודש עבור כל משגיח; ואת "שירותי ההשגחה" סיפקה באמצעות צדדים שלישיים; ולעניין זה נפנה לעדותו של מר אוחנה, העד מטעם הנתבעת 2, אשר ענה לשאלת ב"כ התובע:

 

"ת.באתרי הבניה אני לא מחזיק ישירות (שומרים, הוספה שלי-ט.מ.), הכל קבלן משנה, באתרי בניה. אין לי עובד שעובד דרכי באתרי בניה" עמ' 29 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 9-10).

 

ז.לטענתו של מר אוחנה, סופקו שירותי השגחה באתר הבניה על ידי חברה בשם א.א.ס שירותי אבטחה שמירה ושירותים בע"מ, אשר הפסיקה את פעילותה בחודש מרץ 2012 (קבלן המשנה).

 

ח.לקבלן משנה העבירה הנתבעת 1 סכום של 4,400 ₪ ומתוכם אמור היה השומר לקבל את שכרו. גם כאן נפנה לעדותו של מר אוחנה:

 

"ת."היו תקופות שהיה אחד (מספר השומרים באתר, הוספה שלי-ט.מ.) היו תקופות של שלושה, זה אתר ענק, אין גידור, זה אתר פתוח עם קבוצות של קוטג'ים. אם היו שלושה מוקדים של קוטג'ים שאין קשר ביניהם, היינו קובעים על שלושה משגיחים, אם מסיימים חלק אז זה יורד לשני משגיחים עד שהגענו לאתר אחד.

ש.אתם קיבלתם 5,500 ₪ מאביסרור על השמירה? שילמתם 4,400 ₪ ליד שלישית.

ת.נכון.

ש.והעובד קיבל 3,500 ₪?

ת.לא יודע.

ש.בתלושים שהעברנו אלינו זה מה שנקבע, מה הקבלן שילם להם בתקופת העסקה, אני באופן אישי לא יודע" עמ' 25 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 24-31.

 

ט.מהעדויות ששמענו עולה כי השמירה בפועל נעשתה בעיקר על ידי נתינים זרים, דוגמת התובע (ראה: עדותו של התובע, בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 16-18; עדותו של מנהל העבודה בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 11-12, שם נשאל העד והשיב: "ש. מי היה מחליף אותם (את השומרים, הוספה שלי-ט.מ.)? ת. סודנים").

 

י.התובע עצמו התקבל לעבודה באתר הבניה על ידי אחד בשם אברהים אשר איננו מוכר לנציג הנתבעת 2 (ראה: עדותו של מר אוחנה בעמ' 28 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 17-18), אך מוכר למר שטרית, מנהל העבודה באתר (ראה: עדותו של מר שטרית בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 6-15). את השכר קיבל התובע במזומן מידי אותו מר אברהים, ללא תלוש (ראה: עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 24-25 שם נשאל התובע והשיב: "ש. ואברהים נתן לך תלוש שכר ואמר לך שהוא המעביד שלך? ת. לא").

 

יא.בעדותו סיפר התובע, כי אותו מר אברהים אשר קיבל אותו לעבודה ושילם את שכרו בתקופה נשוא התביעה, נעלם כשהוא מותיר אחריו חוב שכר עבודה לחודשיים; ולפיכך לא ניתן היה להביאו לעדות.

 

יב.בעדותו אישר מנהל העבודה, כי התובע אכן עבד באתר. לעניין זה נשאל האחרון והשיב:

 

"ש.אם התובע היה עובד שנה באתר יום יום, היית מזהה אותו לבטח וזוכר אותו?

ת.ברור. אני זוכר אותו (הדגשה שלי-ט.מ.)" עמ' 16 לפרוטוקול מיום 29.102013 שורות 5-6.

 

יג.בטרם נפנה לבירור שאלת זהות המעביד ולהשלמת התמונה העובדתית, נביא את עדותו של מר אוחנה, נציג הנתבעת 2, אשר הסביר את הצורך בשימוש בלשון "שירותי השגחה" להבדיל מ"שירותי שמירה". בהקשר זה נשאל העד והשיב:

 

"ש. מה ההבדל בין שירותי שמירה להשגחה? מאיפה לקחתם את המושג השגחה?

ת.הקבלנים לקחו את המושג הזה לפנינו, כי הם אלה שצריכים לדחוף עמוק את היד לכיס, אם הם צריכים לשלם עבור שירותי שמירה באתר, זה מגיע ל-20,000 ₪ לחודש לשומר. הם אומרים תשמע, יש לי 4-5 אתרים באזור הזה, תיקח אוטו, יש לי עוד אתרים באזור, זה לא רק של אביסרור. אני שם שניים שלושה אנשים והם מסתובבים שם בצורה סלקטיבית, אזורי שליטה כאלה ואחרים, בדרך כלל מי ששומר במקומות האלה זה בני הדודים שלנו, יהודים לא שומרים שם, אם יוסף למשל שומר שם, אז כולם יודעים שזה האתר של יוסף ואף אחד לא מתקרב לשם" עמ' 22 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 13-20.

 

 

טענת העדר יריבות שאלת זיהוי המעביד:

 

9.כמצוין לעיל, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה ככל שהדבר נוגע אליהם בהעדר יריבות. בהקשר זה עמדו הנתבעים, בפרט הנתבעת 1, על העובדה לפיה אין בעדויות עדות לקשר ישיר בין התובע לבין הנתבעים או מי מהם. כך לדוגמא עמד ב"כ הנתבעת 1 על כך שהתובע לא התקבל לעבודה באתר הבניה על ידי נציג הנתבעת 1, התובע לא מופיע ברישומי הנתבעת 1 כעובד והיא לא זו ששילמה לו את שכרו (ראה: סעיף 4 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1 "התובע אינו מוכר לנתבעת ואין היא יודעת מיהו").

 

10.את טענת הנתבעים להיעדר יריבות, מבקשים אנו לבחון לאור ההלכה שנקבעה בע"ע 478-09, יצחק חסידים נ' עיריית ירושלים, (להלן: "פסק דין חסידים") באותו עניין נדרש בית הדין הארצי בשאלת זהות המעביד של עובד שנתן שירותים לעיריית ירושלים כעובד של צד ג' (חברת אשד). לעניין זה נפסק שם כי:

 

"יש לתת תוקף להתקשרות אותנטית שעניינה מיקור חוץ של פונקציה או של כוח אדם, ולקבוע לאור זאת כי המועסקים הינם עובדיו של קבלן המשנה ולא של המשתמש. מאידך, ככל שלפנינו הסדר פיקטיבי שמטרתו התחמקות ממחויבות המעסיק, הגם שמרבית המבחנים הרלוונטיים מצביעים על המשתמש כמעסיק – יש לקלף את קליפתה של ההעסקה העקיפה ולהכיר ביחסי עובד- מעביד בין המשתמש לבין עובדיו... זהות המעסיק לא תקבע אם כך בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על סמך מבחנים פורמליסטיים, כי אם על בסיס ההבחנה בין התקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן משנה לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה המתקיימים בין העובד לבין המשתמש, תוך פגיעה בזכויותיו.

 

ההבחנה בין מיקור חוץ אותנטי לבין הסדר פיקטיבי תעשה בהתבסס על כלל נסיבות העניין ותוך העמדת תכליתם של דיני העבודה מול עינינו וביתר ספציפיות, התכלית של ההכרה ב"מעסיק" ככזה. מנקודת המבט של התכלית לא די להבטיח את תשלום השכר וזכויות המגן הבסיסיות, אלא השאלה הינה "האם העסקת העובד נגועה ב"פיקציה" והאם מתכונת העסקתו, כפי שהייתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן (הדגשה שלי-ט.מ.)" פסקאות 25 ו-26 לפסק הדין חסידים.

 

11.בפסק דין חסידים עמד בית הדין הארצי על העובדה כי מבחני העזר לקביעת זכות המעסיק דוגמת זהות משלם השכר וכיו"ב מבחני עזר, "אינם עומדים בפני עצמם ואין ליישמם באופן טכני, אלא מטרתם לחשוף את זהותו האמתית של המעסיק על מנת לממש את תכליתם של דיני העבודה, תוך התחשבות במאפייניהם הייחודיים של יחסי העבודה המורכבים" פסקה 28 לפסק הדין חסידים.

 

בית הדין הארצי הוסיף כי "מבחני עזר נוספים שעשויים לסייע בקביעת זהות המעסיק, הינם האם העובד מפסיד ייצוג ארגוני כתוצאה ממיקור החוץ; האם משמעותו של מיקור החוץ היא הגדרה של העובד מתכולת צווי ההרחבה או הסכמים קיבוציים, האם מיקור החוץ פוגע בכבודו של העובד על ידי בידודו ופגיעה בתחושת השייכות שלו; האם מיקור החוץ פוגע באפשרויות קידומו והתפתחותו המקצועית של העובד; והאם מיקור החוץ פוגע באפשרות העובד לקיים מערכת אישית ואנושית מול מעסיקו, באופן סביר, בהתאם לסוג העיסוק בו מדובר" סעיף 29 לפסק הדין.

 

12.התובע בעניינו נמנה על אחד מהאוכלוסיות המוחלשות של החברה הישראלית, אוכלוסיית הנתינים הזרים. כפי שנוכחנו הועסק התובע בפועל בשירות הנתבעת 1 כשומר מבלי שעובדת העסקתו מקבלת ביטוי ברישום או דיווח כלשהו.

 

כפי שראינו, הדרישה מהשומרים באתר הבניה ומהתובע בענייננו, היא למתן שירותי שמירה ממש בשעות בהן לא התקיימה פעילות באתר הבניה. הדרישה יצאה מהנהלת הנתבעת 1 והתבטאה בהנחיה מפורשת שקיבל מנהל העבודה באתר ממנהליו הישירים, לוודא ולדווח על נוכחות השומרים באתר.

 

ברור לכל; והדבר מקבל ביטוי מפורש בעדותו של מר אוחנה, כי התמורה שהיה על הנתבעת 1 לשלם בעד שירותי שמירה כאמור, אילו הועסקו אותם שומרים כחוק, היא פי 4 ויותר מהתמורה ששילמה הנתבעת 1 תמורת שירותי השמירה שניתנו בפועל (נזכיר כאן את עדותו של מר אוחנה אשר סיפר "כי אם הם (הקבלנים, הוספה שלי-ט.מ.) צריכים לשלם עבור שירותי שמירה באתר, זה מגיע ל-20,000 ₪ לחודש לשומר" עמ' 22 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורה 15, בעוד שבפועל שילמה הנתבעת 1 עבור שירותי השמירה באתר הבניה כ-5,500 ₪ לשומר, "משגיח").

 

מכאן שהתכלית העיקרית לדרך העסקה שנחשפה לעיננו, העסקה באמצעות שרשרת של קבלני משנה שבסופה גורם אשר איננו בר איתור – היא לנשל את העובד/התובע מזכויות להם הוא זכאי בחוקי המגן: חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה וכיו"ב חוקי מגן, ולזכויות מחוק הסכמים קיבוציים - בין אם מדובר בהסכמים קיבוציים החלים על כלל המועסקים במשק; ובין אם מדובר בהסכמים קיבוציים ענפיים דוגמת ההסכם הקיבוצי בענף הבניין וההסכם הקיבוצי בענף השמירה. כל זאת תוך ניצול העובדה כי מדובר בעובד נתין זר שיכולתו לעמוד על זכויותיו דלה, אם בכלל קיימת.

 

במאמר מוסגר נוסיף כאן, כי מסקנה זו לעניין תכלית העסקתו של התובע כשומר באמצעות צדדים שלישיים לשם נישולו מזכויות להם הוא זכאי מכוח חוקי המגן וההסכמים הקיבוציים מקבלת חיזוק מהעובדה לפיה הנתבעת 1 לא דאגה, להביא עד מטעמה ולהציג גרסה שיש בה כדי להסביר את דרך העסקתו של התובע באופן שבו הוא הועסק, כשומר באתר הבניה נשוא התביעה.

 

13.בהתאם להלכה שנקבע בפסק דין חסידים ואותה הבאנו לעיל, אין לתת תוקף לדרך הפעולה של מעביד, המכוונת להרחיק את המעביד מקשר ישיר להעסקת העובד באופן שהמבחנים הנהוגים לצורך זיהוי המעביד (זהות הגורם שקיבל את העובד לעבודה, שילם לעובד את שכרו, דיווח על העסקתו לרשויות וכיו"ב מבחנים); לא יובילו להכרה בו כמעסיק. לפיכך, משנמצא כי התובע הועסק בפועל כשומר בשרות הנתבעת 1, תכלית העסקתו באמצעות צדדים שלישיים היא למנוע ממנו את זכויותיו כעובד - העובדה כי מרבית המבחנים הנהוגים לזיהוי המעביד אינם מובילים להכרה בנתבעת 1 כמעבידה לא תעמוד לה לזכות.

 

14.הנתבעת 2 היא אחת משרשרת קבלני משנה "נותני שירות" שאמורים היו, לאפשר את העסקתו של התובע בשירות הנתבעת 1 ללא זכויות בסיסיות כעובד. על רקע זה נתחשב בנסיבותיה של התביעה בפנינו, לא ראינו מקום לראות בנתבעת 2 כמעסיקה.

 

15.סיכומם של דברים, יש לראות בנתבעת 1 כמעסיקתו של התובע בתקופה נשוא התביעה ועל רקע זה נפנה לבחינת רכיבי התביעה השונים – לשכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

 

התביעה לשכר זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת:

 

התביעה לשכר:

 

16.בכתב התביעה טען התובע כי שבעה ימים בשבוע, 14 שעות ביום; ובהתאם הוא זכאי לשכר המבוסס על שכר המינימום, בסכום של 10,626 ₪ לחודש לפחות.

 

בתביעה טען התובע עוד, כי בפועל שולם לו שכר בסך 3,500 ₪ לחודש, למעט בחודשיים האחרונים להעסקתו בהם לא שולם שכרו.

 

בהתאם ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום שכר בסכום של 107,586 ₪ (ראה: סעיפים 6, 7, 8 ו-20 לכתב התביעה).

 

17.מקובלת עלינו טענת התובע למתכונת העסקה במסגרתה נדרש לשהות ולשמור באתר הבניה בשעות שבהן אין פעילות באתר, גרסה שנתמכת בעדותו של מנהל העבודה באתר, עובד הנתבעת 1, עליה התעכבנו לעיל.

 

18.במציאות המתוארת שבה שילמה הנתבעת 1 "דמי השגחה" להעסקת משגיח בסכום של 5,500 ₪ לחודש, מתוכם העבירה הנתבעת 2 לקבלן המשנה מטעמה, סכום של כ-4,500 ₪, הגרסה של התובע לפיה שולם לו שכר של 3,500 ₪ - היא גרסה סבירה וגם היא מקובלת עלינו.

 

19.גם הטענה לפיה לא שולם לתובע שכר כלל בחודשיים האחרונים להעסקתו, היא גרסה הזוכה לחיזוק בעדותו של מר שטרית אשר סיפר כי התובע פנה אליו והתלונן על אי תשלום השכר (ראה: עדותו של מר שטרית בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 29.10.2013, שורות 20-24: "ש. אתה זוכר שבסוף התקופה האדם הזה (התובע) פנה אליך ואמר שהוא לא מקבל שכר של חודשיים אחרונים, הוא שיתף אותך? ת. לא זוכר. יכול להיות. היה משהו שהוא אמר לי והתקשרתי. ש. מה אתה זוכר מהתקופה הזאת שהוא ביקש את העזרה שלך ואכן עזרת? ת. אני עזרתי והרמתי טלפון לאיברהים והוא אמר שהוא ישלם לו").

 

20.יוצא מכאן כי יש לקבל את גרסת התובע, הן לגבי תקופת העבודה, הן לגבי מתכונת העבודה והן לעניין השכר; ומכאן שהיה התובע זכאי לשכר המבוסס על שכר המינימום, על פי אומדן בסך של 10,098 ₪ לחודש, לכל הפחות על בסיס העקרונות הבאים:

 

א.במהלך ימי השבוע (ימים א' עד ה'), עבד התובע באתר לפחות 12 שעות ביום, דהיינו, 8 שעות רגילות, ו-4 שעות נוספות: שעתיים ראשונות לפי תעריף של 1.25% מערך שעה רגילה ושעתיים נוספות לפי תעריף של 1.50% מערך שעה רגילה.

 

ב.בהתבסס על תעריף שכר המינימום לשעה, נכון לחודש מרץ 2012, היה התובע זכאי לשכר ליום על העסקתו בימים א' עד ה' בסכום של 297 ₪ ליום.

 

ג.בסופי השבוע, ימי שישי ושבת, ימים בהם לא מתקיימות עבודות בניה באתר, ההנחה היא כי התובע עבד לפחות 12 שעות ביום. יצוין כי מדובר בהנחה ממעיטה, שהרי על פי עדות עובד המשיבה 1, השומרים במקום נדרשו לשמור בפועל במהלך כל השעות בהם לא הייתה פעילות באתר, דהיינו לאורך סוף השבוע כולו, עמדו השומרים לרשות העבודה ומכאן שמדובר בשעות עבודה עבורם זכאים העובדים לשכר.

 

ד.בהתאם היה התובע זכאי לתמורה על העסקתו בימי המנוחה השבועית, בסכום של 891 ₪, המבוססים על שתי משמרות של 12 שעות כל אחת; שכר שעתי בשיעור של 150% מערך שעה רגילה על העסקה ביום מנוחה שבועית, ושעות נוספות של 125% ו-150% המחושבים על בסיס ערך שעת עבודה ביום מנוחה שבועית.

 

ה.בחודש ממוצע 4 סופי שבוע ו-22 ימי עבודה (להוציא ימי עבודה בשישי ושבת); ולפיכך במתכונת העסקה המתוארת ועל בסיס שכר המינימום, היה התובע זכאי לשכר של 10,098 ₪ לחודש.

 

21.בענייננו הועסק התובע 12 חודשים, מתוכם שולם לו שכר בפועל, בסך של 35,000 ₪ (3,500 ₪ בחודש, עבור עשרת החודשים בהם שולם השכר ולפיכך זכאי התובע להפרשי שכר בסכום של 86,176 ₪ (10,098 ₪ לחודש כפול 12 חודשי עבודה – 121,176, פחות השכר ששולם בפועל – 35,000 ₪ - סה"כ 86,176 ₪).

 

22.בהתאם הרינו פוסקים לתובע הפרשי שכר בסכום של 86,176 ₪, אשר ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 1.3.2012.

 

התביעה לזכויות סוציאליות:

 

23.על פי כתב התביעה, זכאי התובע בדין לזכויות סוציאליות: חופשה, הבראה ופנסיה.

 

24.לא יכולה להיות מחלוקת על זכאות התובע לחופשה בתשלום, זכותו לדמי הבראה ולהסדר פנסיוני.

 

כך גם לא יכולה להיות מחלוקת על העובדה לפיה הנתבעת 1, מעבידתו, לא דאגה להסדרת זכויותיו לחופשה, הבראה וביטחון פנסיוני.

 

25.בהתאם זכאי התובע לדמי פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בשיעור גובה הפרשות המעביד לקרן פנסיה ביחס לתקופה בה הועסק התובע ועל בסיס שכר המינימום החודשי.

 

26.משלא הוצג חישוב חלופי לשיעור הנתבע בדמי פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין הפרשות לקרן פנסיה – הרינו פוסקים לתובע את הסכומים הנתבעים ברכיבי תביעה אלה כדלקמן:

 

דמי פדיון חופשה בסך 2,112 ₪;

קצובת הבראה בסך 1,855 ₪;

ופיצוי על אי הבטחת זכויות התובע בהסדר פנסיה בגובה הפרשת המעביד לפנסיה בסך 675 ₪.

 

לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.2012.

 

התביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת:

 

27.הקשר בין התובע למקום העבודה נפסק בעקבות אי תשלום השכר לתובע והודעה על הפסקת עבודה שמסר לו איברהים. בהקשר זה נשאל התובע והשיב:

 

"ש.אתה אומר שאמרו לך לעזוב את העבודה ב-20 לפברואר, מי אמר לך לעזוב את העבודה?

ת.איברהים (ללא תרגום). איברהים אמר לי שהעבודה נגמרה (לאחר תרגום).

ש.ואיברהים לא הביא לך כסף אחרי חודשיים, למי חיכית?

ת.אני מנסה כל הזמן טלפונים" עמ' 9 לפרוטוקול מיום 29.10.2013 שורות 26-30.

 

28.עדות זו של התובע המתארת את נסיבות סיום העסקתו, מקובלת עלינו. היא מקבלת חיזוק ותמיכה בעדותו של מנהל העבודה אשר היה מודע לטענה לפיה לא שולם לתובע שכר, כמו גם בגרסה שמוסרת הנתבעת 2 על סיום פעילותו של קבלן המשנה מטעמה בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלע, בסוף חודש פברואר 2012.

 

29.בנסיבות אלה בהן הופסקה עבודתו של התובע בתום שנה להעסקתו, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 4,092 ₪, ולדמי הודעה מוקדמת בסכום האמור – 4,092 ₪, המבוססים על שכר המינימום נכון לחודש מרץ 2012.

 

לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.2012.

 

סוף דבר:

 

30.מהמקובץ עולה כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

 

הפרשי שכר – 86,176 ₪.

דמי פדיון חופשה – 2,112 ₪.

קצובת הבראה – 1,855 ₪.

פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה – 675 ₪.

פיצויי פיטורים – 4,092 ₪.

דמי הודעה מוקדמת – 4,092 ₪.

 

לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.2014.

 

31."ולפני עיוור לא תיתן מכשול" ויקרא י"ט 14.

 

אין בידינו לסיים את פסק הדין, מבלי לעמוד על דרך ההתנהלות הפסולה של הנתבעת 1 בהעסקת העובד – התובע בענייננו. התנהלות שתכליתה לאפשר לנתבעת 1 ליהנות מעבודתו של התובע - ניתן זר אשר איננו מודע לזכויותיו - כשומר באתר הבניה, מבלי לשלם לו את התמורה לה הוא זכאי על עבודתו מכוח הדין. התנהלות שבאה לביטוי במאמץ המכוון לטשטוש זהות המעביד - באופן שגם אם ינסה התובע לעמוד על זכויותיו, לא ניתן יהיה לקשור בין התובע לבין הנתבעת 1, בהעדר כל רישום או ראיה המעידים על העסקתו של התובע באתר. למרבה המזל, עלה בידי התובע לאתר את מנהל העבודה באתר, ועל בסיס עדותו הכנה לחשוף את האמת על תמונת העסקתו.

 

על רקע זה, הרינו מחייבים את הנתבעת 1 בהוצאות בסכום של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

 

בנסיבות העניין אין צו להוצאות ביחס לנתבעת 2.

 

32.הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

 

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ד, (21 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

Picture 1

 

Picture 1

 

Picture 1

נציגת עובדים- גב' פסה מרקוביץ

 

משה טוינה, שופט

 

נציג מעסיקים מר ראובן בצרתי

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ