זוהי תובענה לפינוי על פי ביטול רשות, שהגיש התובע כנגד ילדיו, הנתבעים. ביהמ"ש התבקש לחייב את הנתבעים, או מי מטעמם, לפנות מכל אדם וחפץ את יחידת הדיור בה כל אחד מהם מתגורר, במשק ..., במושב ... (להלן: "המשק"), ולמסור את ההחזקה בהן לידי התובע, כשהיחידות במצב טוב ותקין. (הנתבעים יזוהו להלן לפי שמותיהם הפרטיים, התובע יכונה גם "האב", רעייתו תכונה גם "האם" ושניהם יכונו: "ההורים").
1. ההורים הם בעלי זכויות בר רשות במשק, מכח הוראות הסכם משולש שהצדדים לו הם מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ומושב ....
2. להורים שבעה בנות ובנים. חמישה מהם מתגוררים במשק, בהם שלושת הנתבעים ובת חסויה, אשר התובע מונה כאפוטרופוס עליה. שני בנים נוספים, ב' ו - ר', מתגוררים מחוץ למשק.
3. המשק משתרע על שטח של כ - 6 דונם, עליו נבנו 6 יחידות דיור, ב - 3 מבנים שונים. א' מתגוררת ביחידת דיור במשק, עם בעלה ובנה. פ' מתגורר בגפו במחסן, שהוצב בסמוך לבית ההורים. מ' מתגורר בדירת מרתף הנמצאת מתחת לבית ההורים. הבת החסויה מתגוררת עם ההורים בביתם.
4. ביום 7.7.04 חתמו ההורים על מסמכים, בהם מינו את הבן ר' ואשתו מ' (להלן: "מ'") כבן ממשיך. האם ביקשה לבטל מינוי זה ולאחר דיון משפטי, נדחתה תובענת האם, בתמ"ש 19120/04. על פסה"ד הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי. הערעור תלוי ועומד.
5. במקביל, הגישה האם כנגד האב תובענה לפס"ד הצהרתי, בתמ"ש 19121/04, ביחס לרכוש המשותף ותובענה זו תלויה ועומדת.
6. לאחר שמיעת הראיות בתיק זה ולאחר מתן פסה"ד בתמ"ש 19120/04, סבר ביהמ"ש שמן הראוי לנסות להביא את הצדדים להסכמה. הצדדים הסכימו לבוא לביהמ"ש על מנת לבדוק אפשרות שכזו אך בדיון שהתקיים ביום 6.9.06, התברר שלא ניתן להגיע להסכמה ולפיכך לא היה מנוס ממתן פס"ד בתיק זה.
7. התובע ביקש לפצל סעדיו ולשמור לעצמו זכות לתבוע מאת הנתבעים דמי שימוש ראויים ועל כן פס"ד זה לא יעסוק בשאלת דמי השימוש. מצד שני לא תידונה גם טענות הנתבעים באשר להחזר השקעות אשר טענו שביצעו במשק.
טענות התובע
8. א. הנתבעים מתגוררים במשק, מכוח זכותם של ההורים במשק. ההורים אינם יכולים להקנות לנתבעים "יותר ממה שיש להם". על פי ההסכם המשולש, הדרך להקנות לאחר זכויות במשק, הינה באמצעות קביעת בן ממשיך בלבד.
ב. זמן מה לאחר שההורים מינו את ר' לבן ממשיך, החלו יתר ילדיהם לפעול בדרכים שונות, לביטולו. בין היתר, שכנעו את האם לנסות לחזור בה מהתחייבותה האמורה ואף לצאת כנגד התובע, אשר נותר נאמן להתחייבותו.
ג. הנתבעים הסיתו את האם להגיש כנגד התובע דרישות ותביעות שונות, בין היתר תביעה לסעד הצהרתי בדבר הרכוש המשותף, הוגשו גם תלונות סרק במשטרה.
ד. הנתבעים החלו להטריד את התובע, להתנכל לו, בדרכים שונות, שהגיעו אף לכדי מעשים פליליים והפכו את חייו לגיהנום.
ה. יחידות המגורים בהם מתגוררים הנתבעים, נבנו על ידי התובע, מכספי ההורים והנתבעים לא השקיעו דבר במשק.
ו. כל אחד מהנתבעים קיבל מאת התובע, ללא קשר להליכים המתנהלים ביניהם, נכסים אחרים בעלי ערך רב והתובע דאג שהנתבעים לא "יזרקו לרחוב".
ז. חרף פניות התובע לנתבעים, כי יפנו את המשק, סירבו הנתבעים להתפנות.
ח. התביעה נועדה לאפשר לתובע לחיות את חייו בשקט ובשלווה והמנעות הנתבעים מפינוי המשק, פוגעת בזכויותיו הקנייניות, המעין קנייניות או החוזיות.
ט. המשך מגורי הנתבעים במשק, פוגע, באופן קשה, בבריאותו של התובע, מטיל צל כבד על איכות חייו וגורם לו לסבל רב.
טענות הנתבעים
9. א. התובע האמיתי הינו הבן ר', אשר בכוונתו להשתלט על כלל המשק, בהונאה ובמרמה.
ב. הוכחשה טענת התובע באשר להתנהגותם כלפיו ונטען שהתובע היה זה שהגיש תלונות סרק, לאחר ששוכנע, ע"י ר', לעשות כן.