התקבלה תביעה כספית שהגיש משרד עו"ד כנגד לקוחה בגין חוב שכ"ט

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 18,321 ש"ח.

השותפות הרשומה אוחנה גולדשטיין משרד עורכי דין (להלן: "התובעת") הגישה תביעה זו כנגד הגב' צ'יפלינסקי שרה (להלן: "הנתבעת") בגין חוב שכר טרחה.

הנתבעת, אזרחית ישראלית תושבת מדינת גרמניה, שכרה את שירותיה של התובעת בכל הנוגע לייצוגה בקשר לעזבונה של אמה המנוחה ובירור נכסיה, עקב חשש לדרך התנהלות אפוטרופסיה, "עמותת שפר" (להלן: "העמותה"), ולהגיש תביעה משפטית בגין כשל בניהול הנכסים הנ"ל.

הסכם שכר הטרחה (להלן: "ההסכם") נחתם על ידי התובעת והנתבעת בתאריך ה - 18/05/05. בהסכם זה סוכם כי שכר הטרחה של התובעת יחושב על פי שעות עבודה לפי סך השווה ל 150$ ארה"ב בגין כל שעת עבודה.

התובעת ביצעה עבודות רבות בשמה של הנתבעת. בין היתר איתרה ואספה מידע מבנקים שונים, חקרה ואספה מידע אודות שבעה גורמים אשר היו מעורבים בניהול נכסיה של אם הנתבעת והכינה תביעה כנגד שבעת הנתבעים הנ"ל.

בהתאם להסכם האמור, שלחה התובעת לנתבעת חשבוניות המפרטות את שעות העבודה והפעולות שעשתה. בתחילת חודש ינואר לשנת 2006, שלחה התובעת חשבונית לתשלום בגין שכר הטרחה שנצבר מחודש ספטמבר 2005 ועד למועד הנפקתה בסך 18,007 ש"ח. בנוסף, נותרה הנתבעת חבה את הסך של 313 ש"ח בגין חשבון עסקה אחר שלא שולם במלואו והסכום דנן הינו יתרת החוב.

בתאריך ה - 10/01/06 הודיעה הנתבעת לתובעת כי אין בכוונתה לשלם את הסכומים האמורים ואף ניתקה כל קשר עם התובעת מבלי להותיר כל אפשרות לקיים כל שיחה עימה. בהעדר כל ברירה אחרת, לא נותר לתובעת אלא להגיש תביעה זו.

הנתבעת, הגישה כתב הגנה באורך של כ - 22 עמודים, בכתב ידה, בהם היא מפרטת כיצד לשיטתה התובעת איננה זכאית לסכום הנתבע כלל.

בתחילת כתב ההגנה ציינה הנתבעת כיצד שילמה לתובעת מעל ומעבר לשעות אותם היא תובעת בתביעה זו. הנתבעת טענה כי עוה"ד מוטי גולדשטיין (להלן: "גולדשטיין") עבר על אותם חומרים ואותם מסמכים פעם אחר פעם והוא חייב אותה בשכר טרחה כפול. בנוסף הנתבעת התרעמה מדוע חוייבה לפי הסך של 150$ לשעה בעניין יצירת קשר עם בנקים כאשר מי שטיפל בענינים אלו בפועל היה מתמחה המשרד של התובעת ולא גולדשטיין בעצמו.

כמו כן, לשיטתה של הנתבעת, התובעת איננה פעלה כדבעי בטיפול בה. כך, ציינה בעמוד 4 לכתב הגנתה כיצד התובעת לא פעלה "במהירות" המצופה מעו"ד סביר. 

ככלל טענה הנתבעת כי הטיפול בענייניה לקה בחסר. התנהלותה של התובעת, עובר לקרבה של תום תקופת ההתיישנות כאשר אמה של הנתבעת נפטרה בשנת 1998 וחוסר היכולת למצוא את הכספים שהיו בידיה משנת 1994 בו מונו האפוטרופסים על נכסיה הוביל לכך שלשיטתה של הנתבעת פעולותיה של התובעת נעשו ברשלנות, אשר גרמו לה רק להוצאות יקרות מבלי לזכות בפרי כלשהו. בסוף דבריה ביקשה הנתבעת כי בית המשפט יצילה מעורכי הדין הקלוקלים כגון התובעת, במיוחד לאחר שהלה לא העביר את מלוא המסמכים המצויים באמתחתו לעורך דינה שבא בעקבותיו עובר להגשת התביעה דנן.

תביעה זו נוהלה בפסים של 'סדר דין מהיר'. על אף שכמות המסמכים אשר הוגשו לתיק זה מרובים מאד וכוללים קלאסרים שלמים, לא מצאתי לנכון לחרוג מד' אמות תקנות הסדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי עם הראיות ושאר המסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובעת היא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה מוטל עליה.

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "