התקבלה תביעה בגין רשלנות עו"ד בייצוג בתביעת ליקויי בנייה

1.         נשוא התביעה שלפני הינו רשלנות של הנתבע, שהינו עו"ד, בייצוג התובעת בתביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידו לבית משפט השלום בת"א-יפו.

2.         העובדות הדרושות לעניין:

2.1   התובעת היתה בעלים של דירה ברחוב הנגיד 12 בראשון לציון (להלן: "הדירה"). התובעת רכשה את הדירה מאשטרום חברה להנדסה בע"מ (להלן: "אשטרום") בהסכם מיום 2/10/95 (להלן: "ההסכם").

2.2   לטענת התובעת הדירה נמסרה לה באחור מהמועד המתחייב על פי ההסכם. זאת ועוד, התגלו בדירה ליקויי בניה אך לגרסתה כל הניסיונות לתיקון הליקויים לא הועילו. לפיכך פנתה התובעת לנתבע לשם הגשת תביעה נגד אשטרום לפיצויים בגין האחור, עלות תיקון הליקויים, מניעת שימוש בדירה, ירידת ערך ועוד.

2.3   הנתבע הגיש בשם התובעת, תביעה לביהמ"ש השלום בת"א תביעה בתיק אזרחי 22980/98 (להלן: "התביעה").

2.4        לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה של חברת טרמינל בדבר ליקוי הבנייה. סכום התביעה הועמד על סך 163,181 ש"ח, והוא כלל פיצויים בגין הפרת ההסכם, עלות תיקון הליקויים על פי חוו"ד המומחה, מניעת שימוש בדירה במהלך ביצוע התיקונים, פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם וירידת ערך הדירה. לדעת מומחה התובעים לשם תיקון הליקויים יהיה צורך בפינוי הדירה למשך 30 יום.

2.5        ביהמ"ש מינה במסגרת התביעה מומחה מטעמו, המהנדס צבי רון (להלן: "המומחה") אשר הגיש חוות דעת לביהמ"ש ביום 25/10/98 (להלן: "חוות הדעת"). על פי חוות הדעת, עלות התיקונים היתה 25,190 ש"ח בלבד זאת במידה ויבוצעו על ידי אשטרום ובאם יבוצעו על ידי התובעת תיווסף לכך עלות בשיעור 20% והכל בצירוף מע"מ. עוד קבע המומחה כי לשם ביצוע התיקונים יידרש פינוי של הדירה ל- 15 יום.

2.6        במהלך הדיונים הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסכמה לפיה אשטרום תתקן את הליקויים לפי חוו"ד המומחה ובפיקוחו. הנתבע הודיע כי מרשתו אינה מקבלת את הצעת בית המשפט לנוכח ניסיונות העבר שלא צלחו ואילו אשטרום עמדה על זכותה לתיקון הליקויים (פרוטוקול מיום 23/2/99).

2.7        בדיון שהתקיים ביום 27/4/99 הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך שקבע מועד לשמיעת ההוכחות.

2.8        אין חולק כי הנתבע לא הגיש את תצהירי התובעת במועד כמתחייב מהחלטת בית המשפט ורק סמוך לפני מועד הדיון טרח לבקש בקשת דחייה אשר לא התקבלה. בית המשפט הביע בהחלטתו מיום 10/11/99 את הסתייגותו מהתנהגות בא כוח התובעת קרי הנתבע באי הגשת התצהירים במועד, כמו גם אי זימון התובעת וכן המומחה מטעמה לדיון שלא בהתאם להחלטה. מחאת בית המשפט אף באה לידי ביטוי מפורש בהחלטה כאשר בית המשפט התבקש לדחות התביעה, אך בסופו של דבר נמנע מלעשות כן תוך מתן אורכה נוספת להגשת תצהירי עדות ראשית, קביעת מועד להוכחות וחיוב התובעת בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לאוצר המדינה (להלן: "ההחלטה מיום 10/11/99").

2.9        בדיונים שהתקיימו לאחר מכן נחקרה התובעת, המומחה מטעמה, בעלה וכן מומחה בית המשפט. בדיון חזרה והציעה ב"כ אשטרום לאפשר למרשתה את תיקון הליקויים, לפי חוות דעת המומחה.

2.10      בית המשפט בדיון ביום 10/4/00 שב וחזר על הצעתו לאפשר לאשטרום לתקן את הליקויים לפי חוו"ד המומחה אך הצעתו שוב נדחתה על ידי התובעת באמצעות נציג משרד הנתבע וכאמור בפרוטוקול הדיון באותו יום. לפיכך הורה בית המשפט על הגשת סיכומים, ובאופן שלנתבע הוקצבו 45 ימים להגשת סיכומיו.

2.11      גם את הסיכומים לא הגיש הנתבע ולפיכך ביום 2/8/00 ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה בהעדר סיכומי התובעת תוך השתת הוצאות לטובת אשטרום בסך 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ (להלן: "פסק הדין").

2.12      בשלב זה הפסיקה התובעת את טיפול הנתבע בתיק ופנתה לעו"ד גלפר לייצגה בבקשה לביטול פסק הדין אשר הוגשה על ידו בתיק בש"א 126672/00.  הצדדים הסכימו כי פסק הדין יבוטל כפוף לכך שיבוצעו תיקונים בדירה לפי חוות דעת המומחה ובפיקוחו ולאחר מכן לא יהיו לתובעת כל טענות כנגד אשטרום. בית המשפט נעתר לבקשה תוך שמצא לחייב את התובעת בהוצאות בסך 800 ש"ח בצירוף מע"מ וזאת בנוסף להוצאות של 5,000 ש"ח שהופקדו על ידי התובעת בביהמ"ש.

2.13      סופו של דבר הגיעה התובעת לידי הסדר עם אשטרום בדבר ביצוע תיקונים שלא בהתאם לחוות דעת המומחה וכמפורט בהסכמה חדשה שאליה הגיעו התובעת ואשטרום ביום 5/3/01 ושהועלתה על הכתב (להלן: "ההסכמה החדשה"). בהתאם להסכמה החדשה ביצעה אשטרום תיקונים ללא שהתובעת פינתה את הדירה ושאינם זהים לאלו שנקבעו על ידי המומחה ובאופן שהמומחה פיקח על ביצוע התיקונים כמות שהוסכמו לפי ההסכמה החדשה. אשטרום אכן ביצעה את התיקונים לשביעות רצונה של התובעת וכאמור באישורה מיום 15/3/01 והודעה על כך נמסרה לבית המשפט שאישרה בהחלטתו מיום 11/6/01.

3.         התובעת הגישה  את התביעה שלפני ובה עתרה כאמור לחייב את הנתבע בנזקים שנגרמו לה כתוצאה מרשלנותו. לגרסתה, אלמלא מחדליו, היא היתה זוכה בין היתר לפיצוי כספי בגובה עלות תיקון הליקויים חלף תיקון הליקויים עצמם, לפיצויים עבור עוגמת נפש, פיצוי בגין איחור במסירת הדירה, עבור ירידת ערך הדירה, הוצאות משפט ובכלל זה שכר מומחים ושכר טרחת עו"ד וכן יש לחייבו בהשבת הסכומים שהושתו עליה בתביעה. בהקשר זה טוענת התובעת כי נאלצה להגיע להסכמה עם אשטרום תוך המצוקה אליה נקלעה נוכח רשלנות הנתבע.

4.         הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולפיכך ניתן על ידי ביום 6/10/02 פסק דין בהעדר הגנה על חלק הסכום הנתבע. פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים תוך חיוב הנתבע בהוצאות. יצויין כי עד מועד הביטול, נקטה התובעת בהליכי הוצאה לפועל לגביית סכום פסק הדין שבעקבותם שולם סכום פסק הדין.

5.         בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענות התובעת. לגירסתו, היה על התובעת לאפשר בידו להגיש את הבקשה לביטול פסק דין דבר שהיה חוסך הוצאות שכר טרחת עו"ד גלפר. בנוסף, הוא סבור שממילא בית המשפט לא היה מזכה את התובעת בתשלום עלות תיקון הליקויים אלא מחייב בתיקון הליקויים. הנתבע אף טוען לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לרשלנות המיוחסת לו ועוד.

6.         לביהמ"ש הוגש תצהיר של התובעת וכן תצהיר של בעלה ובמסגרת זו צורף אף תמליל שיחה שהבעל הקליט במהלך פגישה שנערכה בין הצדדים במשרדו של הנתבע סמוך להפסקת ייצוגו על ידם. הנתבע הגיש תצהיר מטעמו והמצהירים נחקרו על תצהיריהם.