"
כל העולם במה,
כל איש וכל אשה רק שחקנים הם.
כולם כניסות ויציאות להם,
וכל אדם על פי תורו מופיע
בתפקידים שונים..."
(ו. שקספיר
"כטוב בעיניכם" (הוצאת דביר, תשנ"א-1990) בעמ' 93).
1. לפני תביעה שהוגשה על ידי שלושה תובעים, אשר הינם מפיקי סרטים ואשר הפיקו סרטים ישראלים רבים, וביניהם הסרטים: "שחור", "החיים עפ"י אגפא", "שמיכה חשמלית ושמה משה", ועוד (להלן: "
המפיקים" או "
התובעים").
הנתבע, מר גראד גראד, הינו שחקן ובמאי ידוע ומוערך בתחומי התיאטרון, הטלוויזיה והקולנוע (להלן: "
גראד").
בשנים 1994-1996 כתב גראד את התסריט המקורי לסרט הישראלי "ג'ירפות" (להלן: "
הסרט") והגיש את התסריט לקרן הקולנוע הישראלי, לצורך קבלת מימון להפקת הסרט.
קרן הקולנוע הישראלית (להלן: "
הקרן") נאותה לתת לסרט מימון בסכום של 600,000$ לצורך הפקתו.
לאחר שניסיונותיו של גראד להתקשר בהסכם עם מפיק, שיהיה מקובל על הקרן, לא צלחו, הגיעו בסופו של דבר המפיקים וגראד להסכם, אשר נחתם ביום 17/11/97, לפיו יפיקו המפיקים את הסרט "ג'ירפות". הסכם זה, מיום 17/11/97, אשר צורף כנספח א' לתצהירו של גראד (נ/21), ייקרא להלן: "
הסכם ההפקה".
הסרט ג'ירפות היה הסרט הראשון שאותו ביים גראד, וזאת על פי התסריט שכתב.
לאחר שיחסיהם של המפיקים ושל גראד עלו על שרטון ולאחר שנקלעה ההפקה למבוי סתום, הוחלט, שהמפיקים יפסיקו את הפקת הסרט וביום 8/3/00 חתמו הצדדים על הסכם, לפיו, בין היתר, יועברו זכויותיהם של המפיקים בסרט לידי גראד (להלן: "
הסכם ההיפרדות").
לאחר שחתמו הצדדים על הסכם ההיפרדות המשיך גראד, באמצעות חברה שהקים, "מן המוכן 1 - השקעות בע"מ" (להלן: "
חב' מן המוכן") בהפקת הסרט בצוותא חדא עם המפיק הותיק, מר איז'ו שני. לאחר סיום ההפקה נמכר הסרט לטלוויזיה לחב' "רשת תקשורת והפקות (1992) בע"מ" (להלן: "
רשת"), וזאת תמורת הסכום של 120,000$, כעולה מן ההסכם, אשר צורף כנספח ג' לכתב התביעה.
מסעיף 3 להסכם ההיפרדות עולה, כי המפיקים יקבלו 50% מכל סכום, שיתקבל בתמורה למכירת זכויות הקרנת הסרט בטלוויזיה. לפיכך הגישו המפיקים את תביעתם, ובה עתרו לחייב את הנתבעים לשלם לידי המפיקים סך בשקלים השווה ערך ל- 60,000$ בתוספת מע"מ כחוק.
הנתבעים, גראד וחב' מן המוכן, טענו, כי בהסכם ההיפרדות אין כל ויתור שהוא על טענותיו של גראד כנגד המפיקים ובוודאי שאין בו כל ויתור על טענות, שהתגלו לגראד לאחר חתימת הסכם ההיפרדות, ומאחר שהמפיקים הוליכו את גראד שולל באופן שיטתי, הוציאו במרמה כספים מתקציב ההפקה של הסרט שמומן בכספי הציבור באמצעות הקרן, ומשהפרו את הסכם ההפקה, לפיו התחייבו להפיק את הסרט עד תומו ומשהפרו את ההסכם שחתמו עם הקרן (נ/22), גרמו נזקים כבדים לגראד ולחב' מן המוכן.
לטענת הנתבעים, הכספים שנתקבלו מרשת שימשו כולם לכיסוי הנזקים, שגרמו המפיקים, ולכיסוי התחייבות הנתבעים כלפי צדדי ג', להם התחייבו המפיקים לשלם ולכן, כך טוענים הנתבעים, אין הם מחוייבים לשלם למפיקים דבר.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד ובה טענו, כי הסכם ההפקה לא בוטל בהסכם ההיפרדות. לטענת התובעים שכנגד, גראד נאלץ להשלים את הפקת הסרט בעצמו, בסיועו של מר איז'ו שני, וזאת בשל הפרת המפיקים את הסכם ההפקה.
לטענתם, התובעים שכנגד נאלצו לשלם סך של 79,571 ש"ח כדי להשלים את הפקת הסרט ונגרמו להם נזקים בגין מעשי מרמה וגזל בסכום כולל של 300,289 ש"ח, נזקים בגין מצגי שווא והסתרת עובדות לגבי התקציב הנדרש לסיום ההפקה בסך של 93,439 ש"ח ונזקים נוספים בגין אבדן פרויקטים, עוגמת נפש, כאב וסבל בסך של 232,686 ש"ח.