אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשתו של אזרח אתיופיה למקלט מדיני זמני בישראל

התקבלה בקשתו של אזרח אתיופיה למקלט מדיני זמני בישראל

תאריך פרסום : 20/05/2013 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
1484-13
19/05/2013
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
מנגיסטו מלסה ואח'
עו"ד ת' ורשה
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד ע' אפשטיין
החלטה

           לפניי בקשה לצו ביניים אשר במהותה היא בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן-אור) בעת"מ 40502-07-11 מיום 13.1.2013, עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין.

1.        המבקש 1 (להלן: המבקש), אזרח אתיופיה, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, עבד בארצו בלשכת העבודה והפיתוח העירוני בעיר מגוריו ולימד במוסד להשכלה גבוהה. בשנת 2005 הצטרף המבקש למפלגת האופוזיציה CUD (Coalition for Unity and Democracy. להלן: המפלגה) אשר חבריה נרדפו, לטענתו, על ידי מפלגת השלטון במהלך הבחירות של שנת 2005, רדיפה שכללה הרג ומעצרים של פעילים רבים. לטענת המבקש מעורבותו במפלגה הייתה רבה. הוא תרם כספים למפלגה, עסק בגיוס תורמים נוספים ואף מסר למפלגה מידע מסווג של המשטר אשר היה בידו בהיותו עובד מדינה. המבקש לא הסתיר את דעותיו הפוליטיות ואף התנגד בגלוי לדרישות שונות של מפלגת השלטון. בעקבות הצטרפות של שניים מבני דודיו לקבוצת הלוחמים הפטריוטים בצפון גונדר נחקר המבקש על ידי השלטונות. מחשש שיירדף אף הוא בשל מעורבותו בפעילות במפלגה ובשל פעילות בני דודיו החליט המבקש להימלט מארצו. המבקש נכנס לישראל ביום 27.6.2006 באשרת תייר וכעבור זמן קצר הגיש לנציבות האו"ם לפליטים בקשה למקלט מדיני (להלן: נציבות האו"ם). יצוין כי מספר חודשים קודם לכן ביקר המבקש בישראל במטרה להינשא למבקשת 2 וחזר לאתיופיה.

2.        ביום 15.9.2006 נערך למבקש ראיון ראשון בעקבותיו קבעה נציבות האו"ם כי לא הוכח קיומו של פחד מרדיפה בארץ מוצאו. בקשתו למקלט נידונה ונדחתה על ידי הוועדה המייעצת לענייני פליטים על רקע המלצת נציבות האו"ם. ביום 26.12.2006 הגיש המבקש בקשה לעיון מחדש בעניינו. בקשתו לא נענתה עד שבמאי 2009 פנה בשנית. בפנייתו השנייה הוסיף המבקש טענות לפיהן עוד בשנת 1998 הוא נעצר ועונה במשך מספר ימים ושוחרר לאחר שהתחייב להימנע מפעילות פוליטית אופוזיציונית. ביום 19.8.2009, לאחר שהסמכות לבחינת בקשות למקלט מדיני הועברה מנציבות האו"ם למשרד הפנים - המשיב לענייננו - פנה המבקש עם בקשתו ליחידה לטיפול במבקשי המקלט במשרד הפנים (יחידת ה-RSD). במאי 2010 פנה למשרד הפנים פעם נוספת במטרה להוסיף לפנייתו מכתב מתאריך 17.11.2009, עליו חתום המזכיר הכללי של ארגון האופוזיציה "גינבוט 7", שהחליף את מפלגת CUD, ולפיו המבקש חבר בארגון ופעיל בו במהלך שהותו בישראל. ביום 8.5.2011 דחה המשיב את בקשתו של המבקש לעיון מחדש. בשלב זה הוגשה העתירה מושא הערעור.

           יצוין כי הדיון בעתירה נדחה, לבקשת המבקשים, בעקבות פנייה מטעם נציבות האו"ם למשיב בהמלצה לפתוח מחדש את תיקו של המבקש נוכח מידע עדכני בדבר רדיפת חברי ארגון "גינבוט 7" על ידי ממשלת אתיופיה. המלצה נוספת לבחינה מחדש, אשר לוותה בחוות דעת מפורטת של נציבות האו"ם מיום 20.2.2013 על אודות מצבם הבעייתי של חברי הארגון באתיופיה, צורפה גם לערעור מושא בקשה זו.

3.        בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירת המבקש בקובעו כי לא קיימת עילת התערבות בהחלטת המשיב. במישור פעילות המבקש בארץ מוצאו, נקבע כי דבריו של המבקש בראיון הראשון בנציבות האו"ם לא מבססים טענת מקלט. בית המשפט אף קבע כי הראיון הראשון שנערך למבקש היה ראיון מקיף ביותר ונראה כי המבקש השיב כרצונו ובפירוט הנדרש ואף ניתנו לו מספר הזדמנויות להעלות טענות נוספות כרצונו. במישור פעילות המבקש בישראל במסגרת חברותו לכאורה בארגון "גינבוט 7", בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה קמה לו עילת "פליט במקום". מעבר לכך שההכרה בעילה זו לצורך מתן מעמד בישראל אינה חד משמעית, במקרה הנדון עילה זו לא נשתכללה נוכח חוסר תום הלב של המבקש בהעלאת טענה זו בשלב מאוחר מאוד של ההליך ולאחר שעניינו נשקל מספר פעמים. בית המשפט המחוזי העלה ספקות אף לעניין חברותו של המבקש בארגון ומידת מעורבותו בו כאשר ידוע שרדיפת חברי הארגון מופנית רק כלפי בכירים בארגון ולא לפעילים זוטרים. לבסוף הורה בית המשפט למבקשים לעזוב את ישראל תוך מספר שבועות.

           על פסיקתו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור ולצידו הוגשה הבקשה שלפניי - בקשה למתן "צו ביניים" למניעת הרחקתם של המבקשים מישראל והימנעות מהשמתם במשמורת עד להכרעה בערעור.

טענות הצדדים

4.        לטענת המבקש הראיון שנערך לו הוא ראשוני בלבד ואינו ממצה. המבקש קיבל הנחייה, לטענתו, להימנע מפירוט יתר תוך הבטחה כי ייערך לו ראיון מעמיק בהמשך התהליך. ראיון כזה מעולם לא נערך. כמו כן נטען כי המשיב התעלם בלא כל הצדקה מהמלצת נציבות האו"ם לפתיחה מחדש של התיק בעניינו לאור הנתונים החדשים שהתווספו לתיק בדבר חברותו של המבקש בארגון "גינבוט 7", נתונים אשר לעמדת נציבות האו"ם אכן מעלים חשש לרדיפת המבקש אם יימצאו אמינים. על כן, נטען כי סיכויי הערעור שהגיש המבקש גבוהים. לכל הפחות טוען המבקש כי יש להחזיר את התיק למשיב לקיום ראיון נוסף למבקש ולבחינה מחודשת של התיק. לעניין מאזן הנוחות טוען המערער כי ביצוע פסק הדין יגרור תוצאות פוגעניות ביותר. המבקש מבקש להישען על "מסמך ההגנה" שמעניק המשיב למבקשי המקלט לצורך תקופת ההמתנה עד שתינתן החלטה בעניינם כמו גם על מדריך נציבות האו"ם אשר מחייב מתן זמן הולם לערעור על דחיית בקשה מסוג זה תוך הימנעות מגירוש בזמן זה. לסיכום טוען המבקש כי גירושם של המבקשים ייתר את הדיון בערעורם ויעמידם בסכנת פגיעה בחייהם או בחירותם בעוד שלמשיב לא ייגרם כל נזק אם יוחלט לעכב את ביצוע פסק הדין.

5.       המשיב טוען כי סיכויי הערעור נמוכים. בקשת המקלט נבחנה על ידי הגורמים המוסמכים על מכלול טעמיה, ונדחתה בחוות דעת מפורטת. גם המכתב הטוען לחברותו של המבקש בארגון "גינבוט 7" נבחן ונקבע שאינו משנה תוצאה זו. כמו כן נטען כי פסיקתו של בית המשפט המחוזי מבוססת על תשתית עובדתית שהוצגה בפניו ונבחנה כדבעי ואין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בנסיבות אלו. לגופו של עניין מעלה המשיב טענות עובדתיות אשר מעידות לעמדתו על היעדר חשש ממשי לרדיפת המבקש בארץ מוצאו. עוד טוען המשיב כי עיקר טענות המבקש נוגע לפגם שנפל בראיון שערכה לו נציבות האו"ם. אלא שמפרוטוקול "הראיון הראשוני" עולה כי למבקש נערך ראיון ארוך ומעמיק במיוחד ואף ניתנה לו האפשרות להעלות כל טענה שרצה לטעון. אשר לטענת היות המבקש "פליט במקום" טוען המשיב כי מעמדה של עילת מקלט זו טרם הוכרע בפסיקה. יתר על כן, נסיבותיו של המבקש לא מקימות תשתית עובדתית להוכחת טענה מסוג זה, הן בשל השיהוי הרב בהעלאתה והן בשל העובדה שלא הוכחו חברותו בארגון "גינבוט 7", רמת מעורבותו בארגון וכן קיומה של רדיפה שיטתית של חברי הארגון. זאת אף לאחר בדיקה שביצע המשיב בנושא. המשיב מוסיף וטוען כי המלצת נציבות האו"ם אינה מחייבת וכי אין בה כדי לשנות את החלטת המשיב. לעניין מאזן הנוחות טוען המשיב כי המבקש לא הרים את הנטל להוכחת סכנה הנשקפת לו אם ישוב לאתיופיה ולכן לא הוכיח הצדקה לסטייה מכלל ההחזרה המעוגן בסעיף 13(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. לצד זה, נטען כי בהמשך שהייתו של המבקש בישראל נפגע האינטרס הציבורי בהרחקת שוהים שלא כדין בהקדם האפשרי, כמו גם האינטרס הציבורי במניעת מצב של הגשת בקשות סרק אשר כל מטרתן להקנות למבקש הארכה של תקופת שהייתו בישראל.

הכרעה

6.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ל"צו ביניים" אשר במהותה היא בקשה לסעד זמני בערעור. כידוע, הכלל הוא כי הכרעה בבקשה למתן סעד זמני תיעשה בשים לב לסיכוייו של המבקש לזכות בערעור שהגיש ולמאזן הנוחות בין הצדדים (ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 11.11.04); ע"א 2471/05 מוזס נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 14.4.05)).

7.        שאלת סיכויי הערעור. עיון בהודעת הערעור מעלה כי הערעור מתמקד בשני מישורים: הראשון, מישור פעילות המבקש בארץ מוצאו כחלק ממפלגת ה-CUD. בהקשר זה מערער המבקש על האופן בו בוצע הראיון שנערך לו בנציבות האו"ם ועל הקביעה כי לא הוכחה סכנה ממשית לחייו; השני, מישור פעילות המבקש בישראל במסגרת ארגון גינבוט 7. המבקש טוען לעילת "פליט במקום" ומערער על התעלמות המשיב מהמלצת נציבות האו"ם לפתיחת תיקו מחדש.

           אשר למישור הראשון, מבלי לקבוע מסמרות, נראה שסיכויי הערעור נמוכים ולו בשל העובדה שהחלטת בית המשפט המחוזי, כי פעילותו של המבקש באתיופיה לא יצרה סיכון לחייו, מבוססת על הכרעות עובדתיות של בית המשפט אשר בחן את הנושא לעומקו. שונה לעניין זה מישור הפעילות השני של המבקש. במישור זה מעלה המבקש קשיים הנוגעים לחוסר הבהירות המשפטית לעניין מעמדה של עילת "פליט במקום", התנאים הדרושים להשתכללותה וכן המשקל שיש לתת להמלצת נציבות האו"ם. בהקשר זה ברצוני להדגיש כי המשיב עצמו טען שהחלטתו לדחות את בקשת המערער מבוססת על חוות הדעת הקודמת של נציבות האו"ם (ראו פסקה 31 לתגובת המשיב מיום 24.4.2013) וכי אף בית המשפט המחוזי התבסס על דו"ח נציבות האו"ם בהתייחס לאמינותו של המבקש (ראו סעיף 14 בפסק הדין). מדברים אלו עולה כי הכל מכירים בחשיבות של עמדת נציבות האו"ם אשר השתנתה לאור נתונים חדשים שנתגלו ועל כך יש לתת את הדעת. דומה אפוא, מבלי לקבוע הנחייה מחייבת בעניין, כי ערעורם של המבקשים אינו משולל יסוד. די בכך, בנסיבות העניין, כדי לעבור את משוכת "סיכויי הערעור" ולפנות לבחינת התנאי השני העוסק במאזן הנוחות.

8.        נראה כי במקרה הנוכחי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. למרות קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי באשר להוכחת רדיפה, לא ניתן לומר בוודאות כי לא הוכחה סכנה זו. קיומה של ראיה שעשויה לבסס עילת מקלט חדשה, אשר המבקש לא תושאל לגביה בשלב הראיון שנערך לו, יש בה כדי להעלות חשש כלשהו לגבי הסכנה הצפויה לו בארץ מוצאו. חשיבותה של ראיה זו נתמכת בהמלצה ברורה וחוזרת של נציבות האו"ם לפיה יש מקום לפתוח מחדש את תיקו של המבקש ולערוך לו ראיון נוסף בכל הנוגע לחברותו בארגון "גינבוט 7". המלצה זו גובשה על רקע המידע הנתון בידי נציבות האו"ם על אודות הארגון, מעמדו ומצבם של חבריו ביחס לשלטונות באתיופיה. כאמור, המשפט הישראלי מכיר במומחיותה של נציבות האו"ם ובחשיבות שבשיתוף הפעולה עימה גם לאחר העברת הסמכויות לבחינת בקשות למקלט מדיני לידי המדינה (ראו סעיף 13 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (2.1.2011)).

           מהאמור עולה כי על אף ההכרה באינטרס של המדינה למנוע עיכוב בהרחקת שוהים שלא כדין מישראל, כמו גם ברצון למנוע הגשת בקשות סרק המטילות עומס כבד על המערכת, מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין, ולאור עמדתה העדכנית של נציבות האו"ם, לטובת המבקשים נוכח הנזק הרב והבלתי הפיך שעלול להיגרם להם אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין וערעורם יתקבל. מסקנה זו נותרה בעינה גם לאחר עיון בפסיקה שהציג המשיב, שבה נטה מאזן הנוחות לטובתו. במקרים שאליהם הופניתי, היו אלה סיכויי ערעור קלושים כתוצאה מהיעדר תשתית ראייתית מינימאלית להוכחת סכנה, שהיוו גורם מכריע להטיית מאזן הנוחות לטובת המדינה (ראו עניין גונזלס; עע"מ 7537/12 פלונית נ' בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (‏20.11.2012); עע"ם 7945/12 Childi נ' מדינת ישראל (22.11.2012); וראו גם עע"מ 4848/11 שרסטא נ' משרד הפנים (10.7.11)). כפי שהובהר, אין זה המקרה שלפנינו.

           הבקשה, אפוא, מתקבלת. המבקשים לא יורחקו מישראל ולא יושמו במשמורת עד להכרעה בערעור בעניינם.

           ניתנה היום, ‏י' בסיון התשע"ג (‏19.5.2013).

ש ו פ ט ת


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ