התקבלה בקשה למתן צו פיקוח ע"פ סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין

סגן הנשיא נ. הנדל:

1.         מונחת בפנינו בקשה למתן צו פיקוח על פי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו - 2006. חוק זה חדש הוא. הוא כולל סעיף מטרה. לעניות דעתי, הכללת סעיף מטרה בחוק הינה תוספת ראויה של בית המחוקקים בתקופה בה הפסיקה דוגלת בפרשנות תכליתית. בית המשפט הוא הגורם אשר אמור לפרש את החוק, ודווקא בשל כך חשוב כי הגוף אשר מחוקק את החוק, יסייע ויכוון במלאכת הפרשנות

            סעיף המטרה קובע: "מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב".

            בדיון אשר התקיים בפנינו הבהיר כלאי דרור זבולון, מפקח עברייני מין במחוז דרום, את מהות תפקידו. צוין כי זה הוא המקרה הראשון בו הוגשה בקשה כזו במחוז הדרום. כלאי זבולון הינו עובד סוציאלי במקצועו. המשיב ביקש לדעת מה הכוונה במונח "פיקוח" בסעיף 12 לחוק. כלאי זבולון הסביר שכמפקח עליו לשמור על זכויות הנאשם ומצד שני לפקח עליו.

            אוסיף כי עסקינן בגישה חדשה שבמובן מסוים הינה מהפכנית. התרגלנו למצב בו התיק הפלילי מסתיים עם מתן פסק דין או לכל המאוחר עם מיצוי הליכי הערעור על פסק הדין. משנחקק החוק האמור, התוצאה הינה שישנו המשך להליך שעשוי להשתרע עד לתקופה של עשרים שנה. ההנחה היא כי בשל אופיים של עבירות המין נכון הוא שבמקרה המתאים יתקיים קשר של פיקוח. כשלעצמי הייתי מדגיש היבט אחר של הענין. התקווה היא כי נאשם אחרי שסיים לרצות את עונשו, יעבור תהליך של שיקום. החוק החדש אמור לעודד ולסייע לנאשם אף בפן הזה. נכון שהשם של החוק נושא את עיניו להגנה על הציבור. עם זאת המטרה הינה דו ממדית. הציבור יזכה בהגנה והנאשם יזכה לליווי של גורם מקצועי. לא עונש אלא פיקוח. הכרה שאף בעבירה חמורה מסוג זה, שערי התשובה אינם נעולים, אך המפתח שהינו בידו של הנאשם דורש מאמץ, רגישות והתמדה. ההבנה בפסיכודינמיקה של עבריין המין מלמדת שההליך השיקומי יאופיין בעליות ומורדות וקשיים פנימים וחיצונים כאחד. מכאן, פיקוח של גורם מקצועי עשוי לשמש ככלי עזר מדרגה ראשונה לציבור, לנפגע העבירה ולמבצעה.   

            הבקשה מוגשת לאחר הערכת מסוכנותו של הנאשם. מענין הוא כי בעולם המשפט ישנן הערכות שונות של מסוכנות למטרות שונות. טול לדוגמא חוק המעצרים, חוק שחרור על תנאי והחוק הנידון.

            ומן הכלל אל הפרט.

2.         המשיב נידון ביולי 2001 לעונש מאסר בפועל של שש וחצי שנים כולל הפעלת עונשי מאסר על תנאי. הוא הורשע בעבירות של ביצוע מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, ואיום. על פי העובדות בהם הודה המשיב הוא הגיע לביתה של אישה, נכנס למקום ללא הסכמה ודרש ממנה לקיים עמו יחסי מין. משסירבה המתלוננת תקף אותה המשיב בכך שהיכה אותה בראשה, גרם לה חבלה גופנית, ניסה להפשיטה תוך שהוא אוחז בגרונה ומנסה לחנוק אותה. משלא הצליח נמלט מהדירה.

במסגרת הליך זה, נערכה הערכת מסוכנותו של המשיב על ידי רופא פסיכיאטר וקרמינולוג קליני בכיר (ראה סעיף 5 לחוק). חוות הדעת התבססה על בדיקות פסיכיאטריות וקרמינולוגיות, ועיון בחומר הרלוונטי - כתב אישום, גזר דין ותגובות לקצין העתירות. סולם הערכת המסוכנות מצביע על קיומה של רמת סיכון גבוהה לרצידיביזם כללי. בהתאם המליצה יחידת הפיקוח בעבירות מין על התנאים הבאים: שיתוף פעולה עם המפקח לרבות קיום מפגשים עם קצין הפיקוח במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת; איסור יצירת קשר עם הקורבן. צוין כי יש צורך בפיקוח אינטנסיבי ובתדירות גבוהה.

הסניגור המלומד עו"ד סירוטה לא התנגד לפיקוח המוצע, אך ביקש להגביל את התקופה לשנה אחת. מנגד ביקשה המדינה לקבוע תקופת פיקוח של שלוש שנים. יצויין כי החוק מאפשר קביעת תקופת פיקוח מקסימלית של חמש שנים בשלב הראשון (ראה סעיף 14 לחוק).

3.         סלע המחלוקת בין הצדדים נסובה איפוא סביב תקופת הפיקוח ולא תנאי הפיקוח.  מטבע הדברים הואיל ועסקינן בחוק חדש, נסיונו של בית משפט הינו מועט ביותר. 

            יהיה הנסיון השיפוטי אשר יהיה, תפקידו של בית משפט ליישם את החוק על מטרותיו למקרה הקונקרטי.

            לנוכח השאיפה להגנה על הציבור ומניעת מעידתו של המשיב אין להסתפק בתקופת פיקוח של שנה. הערכת המסוכנות שהינה תוצאה של בדיקה מקצועית ונסיבות העבירה מובילות למסקנה כי ראוי לשדר למשיב שתהליך הפיקוח הינו ממשי הן מבחינת התנאים והן מבחינת תקופת הפיקוח. על המשיב להפנים כי משישוחרר בימים הקרובים מעונש המאסר שנגזר עליו מחובתו גם להשתחרר ממעשי העבר ומנטיותיו לכפות את רצונו על הזולת תוך כדי ביצוע עבירה של מגע מיני אסור שתמיד כוללת בחובה עבירת אלימות. הדרך הנדרשת היא ארוכת טווח. יהא על המשיב להשתלט על יצרו וכידוע מלאכה זו הינה מהקשות ביותר. בהקשר זה ראוי והוגן להבהיר למשיב כי על אף הסכמתו לתנאי הפיקוח, התנאים אינם פרי הסכמתו אלא החלטה שיפוטית מחייבת. היה והמשיב יפר תנאי הפיקוח, ותקוותנו היא שלא יהיה כך -  צפוי הוא לעונש מירבי של מאסר בפועל לתקופה של שנתיים (ראה סעיף 22 לחוק). כמו כן שני הצדדים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (ראה סעיף 23 לחוק).

4.         סוף דבר. הייתי מציע לחברי להוציא צו פיקוח ומעקב מכח סמכותנו לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, המחייב את המשיב בתנאים של שיתוף פעולה עם המפקח כמתואר לעיל, איסור יצירת קשר עם הקורבן וזאת לתקופה של שלוש שנים ממועד שחרורו.

______________

נ. הנדל - סגן נשיא                                                                             

כב' הנשיא פלפל :

אני מסכים.

                                                                                                ________________

                                                                                                י. פלפל, נשיא - אב"ד