התקבלה בקשה לגילוי מסמכים במסגרת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

בשא 3175/08-

הנתבע עותר לביטול החלטתי מיום 13/3/08, בה נעתרתי לבקשת התובעת למתן צו לגילוי מסמכים ומענה על שאלון, בהעדר התנגדות.

הנתבע הגיש את תגובתו לבקשה למתן החלטה ביום 6/3/08, אך התגובה מצאה את דרכה לתיק לאחר שכבר ניתנה החלטה (כפי שציינתי בהחלטתי מיום 20/3/08).

בבקשה הנוכחית, מפנה הנתבע לבקשה למתן החלטה, וברכיב הגלום בה, למתן הארכת מועד להגשת תגובתה לבקשה.

לעצם העניין, טוען הנתבע, כי המסמכים שגילויים מבוקש אינם רלוונטיים להליך, גלומים בהם סודות מסחריים, וגילויים עלול לפגוע בצדדים שלישיים להליך (הנתבע מתייחס באופן ספציפי לקבוצות המסמכים השונות, ומסביר כיצד גילויין עלול לפגוע בסודות מסחריים כאמור).

בנוסף, טוען הנתבע כי גם חלק מהשאלות שהופנו אליו, מגלמות מידע עסקי סודי וסודות מסחריים, שהתובעת אינה זכאית לקבלם, ולכן אין לחייבו להשיב עליהן (הנתבע השיב על חלק מהשאלות, במסגרת תצהיר שצורף כנספח ד' לבקשה).

בתגובתה, טוענת התובעת כי בתביעה הנוכחית לא נכלל סעד למתן חשבונות, אלא תביעה כספית ותביעה לצו מניעה קבוע, ולכן אין מניעה להורות לנתבע למסור את המידע והמסמכים הרלוונטיים.

בנוסף, טוענת התובעת כי הנתונים המבוקשים אינם צפויים לפגוע בסודות המסחריים של צדדים שלישיים, ומעבר לכך, טענה בדבר פגיעה בסודות מסחריים רלוונטית רק לשלב העיון ולא לשלב הגילוי.

התובעת מתייחסת באופן ספציפי לקטגוריות המסמכים שמבוקש הגילוי בהן, וכן לשאלות שהנתבע מסרב להשיב עליהן.

בתשובתו לתגובה, טוען הנתבע כי בניגוד לטענת התובעת, מדובר בתובענה למתן חשבונות, ועל פי הפסיקה, התובעת אינה רשאית לבקש בתובענה פירוט של חשבונות הנתבע, אלא רק לאחר שתוכיח, בתביעה העיקרית, את זכותה לכך על פי הדין המהותי.  הנתבע מתייחס שוב לקטגוריות המסמכים ולשאלות השונות, ומסביר מדוע גילוי המסמכים והמענה על השאלות עלול לפגוע באינטרסים העסקיים של צדדים שלישיים להליך.

ראשית, מאחר שהחלטתי מיום 13/3/08 ניתנה מבלי שתגובת הנתבע (שהוגשה קודם לכן) היתה מצויה בתיק בית המשפט, אני מורה על ביטול ההחלטה, לצורך בחינת טיעוני הצדדים לגופו של עניין.

העקרונות הרלוונטיים לעניין היקף הגילוי, הם אחידים למדי, ורלוונטיים (בשינויים המחוייבים) גם לגבי מענה על שאלון.

במאמרו של כב' השופט יצחק עמית- "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי- ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי,  עמ' 247, הוסבר הרציונל העיקרי בסוגייה זו, באופן הבא-

"צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת. קשה להגדיר מראש מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת, ועניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי השכל הישר ובהתאם לחזית המחלוקת, על פי כתבי הטענות של הצדדים.

דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח "אם לא יועיל לא יזיק".  אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלוונטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים. גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית. כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי...לאחר שבית המשפט מצא כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילוי המסמך אלא אם ניתן להצביע על חיסיון או על אינטרס או על ערך מוגן אחר שהאינטרס הנעלה של גילוי האמת העובדתית ניגף מפניו...".

בענייננו, הערך המוגן הנטען הוא שמירה על האינטרסים העסקיים של צדדים חיצוניים להליך.

בעניין מעין זה, נקבע בבש"א (חיפה) 12695/06, ת"א 430/05 פרוימוביץ נ' מזאריב, תק-מח 2006(4) 2389-

"במסגרת מלאכת האיזונים בין הערכים המתנגשים יש להבחין בין מידע כלכלי מוגן השייך לבעל דין במשפט, לבין מידע כזה הנדרש מצד שלישי שאינו מעורב בהליך השיפוטי כבעל דין.  כאשר המידע הנדרש שייך לבעל הדין, בהתמודדות בין ערך ההגנה על הפרטיות לאינטרס קיומו של הליך שיפוטי תקין, מקבל האינטרס האחרון מישנה משקל, בהיות בעל הדין בעל עניין ישיר בתוצאות המשפט.  יתר על כן, מן ההיבט הדיוני, ניתן לברר באמצעות בעל הדין לו שייך החומר את מידת החיוניות שבהצגתו, ולבחון בעזרתו האם עשויות להימצא דרכים חלופיות לבירור עובדות חשובות גם בלא הצגת המסמכים המוגנים עצמם. שונה הדבר כאשר המידע המוגן שייך לצד שלישי שהינו זר להתדיינות. במקרה זה, אין מדובר בבעל דין שיש לו עניין בהליך. לעומת זאת, הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה. לפיכך, מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט-לא-לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו עניין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו וחיוניותו. אחד המקרים החריגים בהם ניכרת נטייה להתיר הצגת מידע פרטי של צד שלישי היא מקום שבית המשפט שוכנע כי אפשר וקיימת קנוניה בין בעל הדין לבין הצד השלישי וזיקה קרובה בין השניים באופן שניתן לראות את הצד השלישי כמעורב, ולו בעקיפין, בהתדיינות".

לשם בחינת קטגוריות המסמכים שגילויים מבוקש, מידת הרלוונטיות שלהם ומידת הפגיעה האפשרית בגילוי בסודות מסחריים ואינטרסים עסקיים של צדדים חיצוניים להליך, יש לבחון, ראשית, את הרקע העובדתי לתביעה.