התקבלה בקשה לביטול פסק דין למזונות ילדה שניתן בהעדר הגנה

1.         זוהי בקשה לביטול פס"ד למזונות ילדה, שניתן, בהעדר הגנה, ביום 15.10.99, ע"י כב' השופט מנחם הכהן.

בפסה"ד חוייב המבקש בתשלום מזונות בסך 2,500 ש"ח לחודש, עבור בתו הקטינה, ..., שהייתה באותה עת כבת שלוש שנים. יצויין שסכום המזונות החודשיים שנתבע, עמד על סך 3,580 ש"ח.

2.         בני הזוג נישאו ביום 95... והתגרשו ביום 97... במהלך נישואיהם, נולדה להם הקטינה. על פי הסכם גירושין שחתמו הצדדים עובר לגירושיהם, חוייב המבקש במזונות הקטינה בסך 500 ש"ח לחודש.

3.         המבקש נימק את בקשתו לביטול פסה"ד בטענה שכתב התביעה למזונות ופסק הדין שניתן בהעדר הגנה, לא הומצאו לו כדין, בהתאם לתקנות וכי לא ידע כלל על ההליכים. לטענתו, סיבה זו מנעה בעדו הגשת כתב הגנה או הגשת בקשה לביטול פסק הדין במועד. יצויין שלבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה, צורף אישור מסירה, ממנו מתברר שהמשיבה עצמה מסרה לידי המבקש, את כתבי הטענות, בכתובת בה התגורר באותו מועד. על גבי אישור המסירה, מופיעה, לכאורה, חתימת המבקש.

עוד נטען שהמבקש לא יכול היה לדעת על קיום פסק הדין, נוכח העובדה שלא ננקט כנגדו כל הליך לאכיפת פסק הדין. לטענתו, הוא עמד, משך כל השנים, בקיום חיובו על פי הסכם הגירושין והמשיבה אף לא העלתה כל טענה בדבר תשלום המזונות, או גובה המזונות שנקבעו בו, במועד מאוחר יותר, בו תיקנו הצדדים את הסכם הגירושין. לטענתו, נודע לו על קיום פסק הדין רק בסמוך להגשת הבקשה, בעת שפנה למוסד לביטוח לאומי בעניין ביטוח בריאות. באותו מועד נודע לו שתלוי כנגדו חוב מזונות העומד על סך של כ -  180,000 ש"ח.

4.         המבקש הוסיף וטען שגם לולא נפל פגם במתן פסק הדין, הרי שלאור סיכויי ההצלחה, יש להתיר לו להתגונן בתביעה. לטענתו, בעת מתן פסק הדין עבד כנהג עצמאי והשתכר סך 3,000 ש"ח לחודש וכיום הוא עובד כסוכן דלק שכיר ומשתכר סך כ - 4,800 ש"ח לחודש ועל כן אין כל הצדקה לחיובו במזונות הקטינה, בסך 2,500 ש"ח בחודש. עוד נטען שבשנתיים האחרונות, אין הקטינה מצויה במשמורת המשיבה, שכן היא מתגוררת בבית סבתה, אמה של המשיבה, בשל שהותה של המשיבה במוסד לגמילה מסמים. לטענתו, גם כיום, לאחר שהמשיבה נגמלה מסמים, מתגוררת הקטינה בבית הסבה. בעניין זה טען המבקש שהמשיבה הייתה נרקומנית וכספי המזונות נועדו לספק את צריכת הסמים שלה, יותר מאשר שימשו לצרכי הקטינה. עוד נטען שהמבקש נשא לו אישה בשנית ונדרש לכלכל את ביתו החדש.

5.         בהודעתו מיום 2.8.05, טען המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שחובו של המבקש, בגין תשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי למשיבה בפועל, עומד על סך 164,179 ש"ח, כאשר מתוך סכום זה, סך 160,794 ש"ח, הינו חוב שהצטבר בגין פסק הדין מיום 15.10.99 וההפרש הינו חוב על פי פסק דין שניתן ע"י ביה"ד הרבני. לטענת המל"ל, במקרה שפסק הדין יבוטל, יעבור נטל החיוב בסכומים אלה על המשיבה וחוב זה יגבה באמצעות קיזוז מקצבאות להן תהיה זכאית המשיבה וכן ע"י פעולות גביה בהן רשאי המל"ל לנקוט. לטענתו, מן הראוי שהנתונים ומשמעות ביטול פסק  הדין, יעמדו בפני ביהמ"ש, טרם קבלת החלטה בבקשה.

המל"ל טען שיש לדחות את בקשת המבקש וזאת משום שפסה"ד ניתן כדין, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון, על אף שהומצאה לו הזמנה כדין. עוד נטען שהמועד להגשת הבקשה חלף, שכן בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), נקבע שיש להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, תוך 30 יום מיום שהומצאה לבעל הדין.

            במהלך הדיון לא חקר ב"כ המל"ל מי מהצדדים ואף לא הגיש סיכומי טענות.

6.         המשיבה טענה שכפי שצויין גם בפסק הדין שניתן, כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו לידי המבקש, החתום על אישור המסירה והמבקש בחר שלא להגיש כתב הגנה ועל כן ניתן כנגדו פסק דין. בנוסף, הוכחשה הטענה שלמבקש סיכויי הצלחה גבוהים, במקרה שפסק הדין יבוטל, שכן המבקש עובד, אין לו ילדים נוספים ומשכורתו אף גדלה לאחר גירושי הצדדים. עוד הוכחשו טענות המבקש באשר לשימוש בכספי המזונות, לשם צריכת סמים עבור המשיבה והמשיבה טענה כי עברה תהליך ארוך לגמילה מסמים.

7.         בדיון שהתקיים ביום 24.1.06, נקבעו המחלוקות שיש לדון בהן בתיק זה:

א.                  האם כתבי הטענות נמסרו למבקש והאם ידע עליהם.

ב.                  האם פסק הדין נמסר למבקש והאם ידע עליו.

ג.                    האם פסק הדין מומש ומהו מועד מימושו.

ד.                  שאלת הזמן הרב שחלף מאז מתן פסק הדין ועד למועד הגשת הבקשה לביטולו.

ה.                  האם ניתן לראות בהתנהגות או במחדל אחד המשיבים, בשלב כלשהו, כויתור על מימוש פסק הדין.

ו.                    האם טענת המבקש כי שילם במשך השנים, מזונות הקטינה, בין אם באופן ישיר למשיבה ובין אם באמצעות הסבה, או גורם אחר, משליכה על החוב ועל זכות האם בגובה המזונות ששולמו על ידו.

ז.                   האם המל"ל התרשל בכך שלא הודיע למבקש על מימוש פסק הדין באמצעותו ועל החוב המצטבר כנגדו, אשר כתוצאה ממנו נפגע המבקש.

יש לדון בשאלות א, ב ו - ד, בצוותא חדא, שכן התשובה לשאלות האם המבקש ידע על ההליכים שהתקיימו כנגדו, כולל מתן פסק הדין, יתנו מענה לשאלה האם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, אם לאו.

דיון

8.         ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, יסודה בהכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו הינה אחת מזכויות היסוד המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב - 1992 והיא משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. ראה דברי כב' השופט ת' אור בע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח, פ"ד נ (4) 549:

"הזכות לביטול פסק דין נגזרת מזכות זו, וגם היא בעלת מימד חוקתי, כפי שכותב המלומד ד"ר שלמה לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד", בעמוד 204: יש לזכור כי הזכות לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד - אילו ניתן לבקשת המבקשת - נחשבת כיום כזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לבית המשפט. מכח זכות זו, עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיבים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק"

וראה גם רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח', תק-על 2001(1), 1120; ע"מ 501/04 ג. מ. ואח' נ' מ. מ. (פורסם במאגר פדאור).