אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התקבלה בקשה לבדיקת תביעות חוב לפני כינוס אסיפת הנושים

התקבלה בקשה לבדיקת תביעות חוב לפני כינוס אסיפת הנושים

תאריך פרסום : 28/06/2006 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
986-06
26/06/2006
בפני השופט:
א' גרוניס

- נגד -
התובע:
שותפות עוף חיפה (1992
עו"ד א' שטמר
הנתבע:
1. משה בדש
2. הכונס הרשמי

עו"ד ר' שניידר
עו"ד ר' שני-שרפסקי
פסק-דין

1.         בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ז' הווארי), אשר דחה את בקשתה של המבקשת, כי ימונה מנהל מיוחד לשם בדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד המשיב, עוד טרם תכונס אסיפת הנושים כדי לדון בהסדר פשרה שהוצע על ידו.

2.         ביום 15.4.03 ניתן בבית המשפט המחוזי, לפי בקשת המבקשת, צו כינוס נכסים נגד המשיב. ערעור שהוגש נדחה בבית משפט זה ביום 14.7.04 (ע"א 5865/03 משה בדש נ' שותפות עוף חיפה (לא פורסם)). ביום 12.11.03 התקיימה אסיפה של נושי המשיב, אשר החליטה ברוב דעות שלא להכריז על החייב פושט רגל. החישוב של זכויות ההצבעה באסיפת הנושים נקבע על פי תביעות החוב שהוגשו לכונס הנכסים הרשמי (להלן - הכונס הרשמי), ללא שאלו נבדקו. יצוין, כי הסכום הכולל של תביעות החוב הוא כ-45 מיליון ש"ח. ביום 11.1.04 פנתה המבקשת אל בית המשפט המחוזי בבקשה למינוי מנהל מיוחד שיבדוק את תביעות החוב. בקשתה נדחתה, מן הטעם שאין מקום למינוי מנהל מיוחד טרם הכרזת החייב פושט רגל וכן מן הטעם שהערעור לבית המשפט העליון כנגד הוצאת צו הכינוס היה תלוי ועומד אותה עת. משנדחה הערעור בנוגע לצו הכינוס, שבה המבקשת ופנתה, ביום 1.3.05, לבית המשפט בבקשה למינוי מנהל מיוחד שיבדוק את תביעות החוב. הבקשה נדחתה בשנית, בהחלטה מיום 4.3.05. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. מטעמים שיובהרו מייד, חזרה בה המבקשת מבקשתה זו והבקשה נמחקה. ביום 27.3.05 הגישה המבקשת, זו הפעם השלישית, בקשה למינוי מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד המשיב. את ההצדקה לפנייה בפעם השלישית, על אף ששתי הבקשות הקודמות נדחו, תלתה המבקשת בשינוי נסיבות. שינוי הנסיבות הנטען הוא הצעת פשרה עם הנושים (להלן - ההצעה או הצעת הפשרה) שהגיש המשיב, לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. על פי ההצעה, ישלם המשיב באופן מיידי פרומיל אחד (0.1%) מהחוב לכל אלו אשר הגישו תביעות חוב לכונס הרשמי, בלא שאלו תיבדקנה. עם ביצוע תשלום זה יופטר המשיב מכל חובותיו. יתרת החובות תשולם, על-פי ההצעה, מתוך הכספים שאמורות לזכות בהם חברת ניצולת הקרטל בע"מ וחברת פיקנטי תעשיות בשר (1982) בע"מ. שתי החברות, שהמשיב מחזיק במניותיהן, הגישו תביעת ענק על סך מיליארד ש"ח, בין היתר נגד המבקשת. מפירותיה של התביעה, אם תצלח, אמורים, לפי ההצעה, להגיע הכספים לתשלום תביעות החוב, מעבר לשיעור של פרומיל אחד. המבקשת חששה כי חלק מתביעות החוב שהוגשו נגד המשיב הינן פיקטיביות, וכי הן נולדו אך כדי ליצור רוב באסיפת הנושים לאישורה של הצעת הפשרה. בשל חששה זה מצאה המבקשת לנכון לפנות בבקשה שלישית למינוי מנהל מיוחד, על מנת שבדיקתו את תביעות החוב תהווה תנאי לזכאותם של מגישי תביעות החוב להשתתף באסיפת הנושים. בית המשפט החליט לעכב את הדיון בבקשה השלישית עד שיוכרע גורלה של הבקשה לרשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה כנגד דחיית בקשתה הקודמת, השנייה במספר, של המבקשת. המבקשת העדיפה למחוק את בקשת רשות הערעור ובכך פתחה את הדרך לדון בבקשתה השלישית.

3.         במסגרת הבקשה השלישית המציאה המבקשת התחייבות על סך של 36,000 ש"ח לכיסוי עלות בדיקת תביעות החוב על ידי מי שיתמנה כמנהל המיוחד. הסכום ננקב בהתאם לדרישת הכונס הרשמי, אשר התבססה על העלות המשוערת של בדיקת תביעות החוב. המבקשת הסכימה, כי שאר הנושים לא יידרשו להשתתף בעלות בדיקתן של תביעות החוב, אולם ביקשה שהוצאות אלו תיחשבנה להוצאות כינוס וכי הן תושבנה לה מן הכספים שייגבו בהליכי פשיטת הרגל. ביום 9.6.05 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי וביקשה כי יורה לדחות את כינוסה של אסיפת הנושים, אשר אמורה הייתה להתכנס ביום 14.6.05 ולהצביע על אישור הצעת הפשרה שהגיש המשיב. בית המשפט המחוזי סירב לדון בבקשה בשל השיהוי שחל, לטעמו, בהגשתה. עקב כך התקיימה אסיפת הנושים במועד האמור ונערכה בה הצבעה על הצעת הפשרה. עמדות הנושים נרשמו, אולם כיון שבית המשפט טרם קיבל החלטה בבקשה למינוי מנהל מיוחד לא נספרו הקולות. לאחר מכן נתקבלה ההחלטה אשר כנגדה הוגשה הבקשה דנא לרשות ערעור. עם זאת, להערכת הכונס הרשמי זכתה ההצעה לאישור ברוב הדרוש.

 4.        בדיון בפני בית משפט קמא שבה וטענה המבקשת, כי מתעורר חשד רציני שחלקן של תביעות החוב הן פיקטיביות או מנופחות והן הוגשו בעצה אחת עם המשיב, על מנת להביא לאישור ההצעה ולמנוע את הכרזתו כפושט רגל. בדיון השמיע המשיב טענות שונות ובכללו של דבר גרס, כי יש מקום לבדיקת תביעות החוב רק לאחר ההצבעה על הצעת הפשרה. נושים נוספים של המשיב היו מיוצגים בדיון, חלקם צידדו בעמדת המבקשת וחלקם צידדו בעמדת המשיב. באת-כוח הכונס הרשמי, אשר הופיעה גם היא בדיון, מסרה כי במקרים דוגמת אלו נהוג לדון בהסדר המוצע על ידי החייב ורק לאחר מכן להחליט אם יש מקום למינוי מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב. אולם, כיון שהומצא על-ידי המבקשת מימון להליך הבדיקה, לא התנגדה באת-כוח הכונס הרשמי למינוי מנהל מיוחד והותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 11.12.05. בית המשפט סבר, כי אין הצדקה לקיים הליך של בדיקת תביעות החוב לפני אישורו של הסדר הנושים והכרזה על החייב כפושט רגל. התנייתה של השתתפות באסיפת הנושים בבדיקה של תביעות החוב תגרום, לגישת בית המשפט, להארכתם של ההליכים ולייקורם. בנוסף לזמן שיוקדש לבדיקת תביעת החוב על ידי המנהל המיוחד, יש לקחת בחשבון גם את זכותו של מי שתביעתו תידחה לערער לבית המשפט. מהלך כאמור יוסיף להתארכותם של ההליכים ולפגיעה בנושים המצפים לדיבידנד. בית המשפט הוסיף וציין, כי המבקשת סירבה בזמנו, לאחר הוצאת צו הכינוס, למנות בעל תפקיד מטעמה לבדיקת עסקי החייב ויכולתו, ובכך תרמה להתמשכות ההליכים. מטעמים אלו נדחתה בקשתה של המבקשת למנות מנהל מיוחד בשלב הזה. כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.         בבקשה לרשות ערעור חוזרת המבקשת על הטענה כי הצעת הפשרה מעוררת על פניה חשש כבד שחלק מתביעות החוב הינן תביעות פיקטיביות, אשר כל כולן לא נועדו אלא להביא ליצירת רוב מלאכותי להצעת הפשרה. המבקשת טוענת, כי תנאיה של הצעת הפשרה הינם מגוחכים. היא מדגישה את הסכום הזעום יחסית - פרומיל אחד - האמור להיות משולם מכיסו של המשיב ולזכותו בהפטר מלא. היא אף מצביעה על תביעות חוב מסוימות אשר, לשיטתה, מעוררות תמיהות באשר לאמיתותן. לעניין השיקול הנוגע להארכת ההליכים שתיגרם על ידי בדיקה מקדמית של תביעות החוב, טוענת המבקשת כי המשיב גורם, באופן עיקבי, לסחבת בהליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו, ועל כן אין מקום לאפשר לו להשמיע טענות מעין אלו. המבקשת אף משיגה על קביעתו של בית משפט קמא, כי יש לה חלק בהתארכותם של ההליכים. לגירסתה, היא סירבה בזמנו למנות מנהל מיוחד מטעמה עקב מערכת היחסים המורכבת והארוכה שיש לה עם המשיב ובשל סברתה כי ראוי שימונה בעל תפקיד אובייקטיבי. עמדתה זו, טוענת המבקשת, זכתה אף לתמיכת באת-כוח הכונס הרשמי. המשיב, בתשובתו, דוחה את טיעוני המבקשת מכל וכל ואף משמיע טענות שונות כנגד התנהלותה. המשיב מכחיש, כמובן, את הטענה כי הוגשו תביעות חוב פיקטיביות וטוען כי לא הובא ולו בדל ראיה לתמיכה בכך. המשיב סובר עוד, כי אין מקום לשנות מסדרי הדין המקובלים לפיהם תביעות החוב נבדקות לקראת חלוקת הדיבידנד ולא קודם לכן. עוד מעלה המשיב טענות שונות שמהן עולה, כי הוא סבור שהמבקשת מונעת על ידי שיקולים זרים הקשורים לתביעה שמנהלות החברות שבבעלותו כנגד המבקשת. הכונס הרשמי, אשר  בהחלטתי מיום 16.2.06 צורף כמשיב נוסף להליך, תומך בפסק דינו של בית משפט קמא וגורס כי את תביעות החוב יש לבדוק רק לאחר שיוחלט אם יש מקום להכריז על החייב פושט רגל. עם זאת, הודיע הכונס הרשמי כי הוא משאיר לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בשאלה האם למנות מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה.

6.         הבדיקה העיקרית של תביעות החוב על ידי בעל תפקיד מתבצעת לשם קביעת הזכות לקבלת דיבידנד. שלב זה נעשה, דרך כלל, לאחר הכרזת החייב פושט רגל או לאחר אישורו של הסדר נושים. אולם, אין מדובר בכלל מוחלט. לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות כי תביעות החוב תיבדקנה בשלב מוקדם יותר. בכל מקרה, כאשר טרם נבדקו תביעות החוב לצורך תשלום דיבידנד, חובה לבצע בדיקה ראשונית, ולו שטחית, של תביעות החוב לפני שנערכת אסיפת נושים. זאת, על מנת שניתן יהיה לדעת האם החלטה שנתקבלה באסיפה זכתה לרוב הדרוש. בהקשר זה יש להזכיר את תקנות 63-61 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985. תקנות אלה עוסקות, בין היתר, באישור תביעות לשם הצבעה באסיפת נושים. תקנה 63(א) קובעת, כי בסמכותו של יושב-ראש האסיפה לאשר או לדחות תביעה לשם הצבעה וכי ניתן לערער על ההחלטה לפני בית המשפט. נראה שבפרקטיקה הנוהגת בישראל לא מקיימים תמיד את ההוראה האמורה. כך למשל, ייתכן שבעל תפקיד אחר מקבל את ההחלטה באשר לאישור או דחייה לשם הצבעה (לדוגמה, מנהל מיוחד שלא שימש גם כיושב-ראש אסיפה). מכל מקום, ברי כי בית המשפט יכול להימנע ממתן אישור להחלטה או מהכרה בתוקפה של החלטה שנתקבלה באסיפת הנושים, מקום שסבור הוא כי אין די בהכרעתו של יושב-ראש האסיפה (או של אחר, למשל מנהל מיוחד כאמור).

7.         כזכור, במקרה דנא עתרה המבקשת כי תביעות החוב תיבדקנה לעומקן עוד לפני שיוחלט באשר לתוצאותיה, מבחינת הצבעה, של אסיפת הנושים. אכן, יש בכך סטייה מן הכלל, אך היא מוצדקת בנסיבות המקרה. נחזור ונציין, כי מדובר בתביעות חוב בסך כולל של כ-45 מיליון ש"ח, כאשר המשיב (הוא החייב) מציע לשלם בשלב הנוכחי פרומיל אחד בלבד. העובדה שזהו שיעורו של הדיבידנד מובילה אף למסקנה שהנושים לא ייפגעו פגיעה ממשית עקב העיכוב שייגרם, מטבע הדברים, מקבלת עמדת המבקשת. כמובן שלא ניתן להתעלם מכך שעל פי ההצעה יקבל המשיב הפטר מיידי. אם תתקבל הדרך המוצעת על ידי המשיב ואם יתברר בהמשך, לאחר בדיקתן המלאה של תביעות החוב, שלא היה רוב לאישור הצעת ההסדר, כיצד יטופל העניין? האם ההפטר יבוטל והאם הנושים שקיבלו כספים יידרשו להחזירם משיתברר (וזו הנחתנו) כי לא היו זכאים לקבל דיבידנד כלל או בסכום ששולם? ביטולו של הפטר ודרישה להחזיר דיבידנד ששולם בשל טעות אכן הינם מהלכים אפשריים. דומה כי במקרה הנוכחי יש למנוע מראש אפשרויות אלו (השוו, Ex Parte Strawbridge (1883) 25 Ch.D. 266. אם כי שם מדובר היה בשאלה האם על בית המשפט לאשר הסדר נושים, כאשר הנסיבות שאפפו את פשיטת הרגל והאישור שניתן באסיפה להסדר הנושים הותירו מקום רב לתהיות).  כמו כן, ובלא להביע כל עמדה לגופו של עניין, אני סבור שהטענות אודות הגשת תביעות חוב פיקטיביות או מנופחות מצריכות בדיקה כבר בשלב זה. עוד יש לזכור, כי במקרה זה קיים מימון לשם בדיקתן של תביעות החוב. המקרה שבפנינו מצביע על כך שעל בית המשפט ליתן משקל הן לצורך באימותן של תביעות החוב בשלב מוקדם לצורכי הצבעה והן לחובה למנוע סירבול של הליכי פשיטת הרגל ועיכובים מיותרים בהתנהלותם. העובדות שציינו מטות את הכף לכיוון של בדיקה מעמיקה של תביעות החוב כבר בשלב הראשוני.

8.         הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד המשיב. הוצאות המנהל המיוחד תכוסינה על ידי המבקשת, כהצעתה בבית משפט קמא. הצעת הפשרה תובא בפני אסיפת הנושים, ואילו זכויות ההצבעה תהיינה על פי ההכרעות בתביעות החוב. המשיב יישא בשכר טירחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.

            ניתן היום, ל' בסיון תשס"ו (26.6.06).

                                                                                                            ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    חכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ