התקבלה בקשה לאישור "תביעה נגזרת" נגד שני מנהלים בחב' "דניר- ריהוט מודרני בע"מ"

1.         עניינה של הבקשה שלפני הוא באישור " תביעה נגזרת", לפי הוראות סימן א'                      לפרק השלישי לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: " החוק" ו/או " חוק החברות").

המבקש הינו אחד משלושת בעלי המניות ואחד משני הדירקטורים בחברת " דניר - ריהוט              מודרני בע"מ" - המשיבה 3 (להלן: " החברה") - אשר בשמה מבוקשת הגשת התביעה הנגזרת           כנגד ניצן רוזן וגיל רוזן, המשיבים 1 ו-2.

לטענת המבקש - בשנים 1999-1996, בעת שכיהנו בתפקידי ניהול שונים בחברה, נטלו ניצן רוזן וגיל רוזן - שלא כדין - רכוש מהחברה ו/או על חשבונה, בסך של 337,554 ש"ח.

אשר על כן, מתבקש כסעד בהליך העיקרי השבת שוויו של הרכוש הנ"ל.

2.         להשלמת התמונה יצוין הקשר של המשיבים הנוספים לבקשה זו:

א.      א.      המשיב 4, מר דב רוזן, הינו אחד מבעלי המניות והדירקטור הנוסף בחברה. בנוסף לכך - הוא אביהם של ניצן וגיל רוזן, המשיבים 1 ו-2.

ב.      ב.      המשיב 5, מר יוסף מור, הינו בעל המניות הנוסף בחברה. בנוסף לכך - הוא אחיו                  של המבקש.

לנוחות הדברים - יקראו המשיבים 1, 2 ו-4 יחד: " המשיבים רוזן".

3.         בהתאם להחלטתי, מיום 15.2.2007 - ניתנת החלטה זו על פי החומר הכתוב המצוי בתיק,                  ובלא שנחקרו מי מהמצהירים מטעם הצדדים.

דיון

4.         עניינה של החלטה זו הוא באישור תביעת המבקש כתביעה נגזרת בשם החברה,                 לפי הוראות חוק החברות - ואין עניינה בתביעה לגופה. לפיכך, הדיון בטענות המשיבים                 בדבר עוולות אשר ביצע המבקש כנגד החברה ובעניין טענות הסף - המתייחסות לתביעה גופא -       אין מקומו בשלב דיוני זה.

- אין חולק כי המבקש רשאי להגיש תביעה נגזרת, הן מכוח היותו בעל מניות והן מכוח היותו דירקטור בחברה - בהתאם להוראות סעיף 194(א) לחוק.

- אין חולק כי כבר בחודש ספטמבר 2002 שלח המבקש לחברה, וכן למשיבים רוזן,                     דרישה מפורטת בכתב כי זו תגיש תובענה למיצוי זכויותיה בעניין נטילת הרכוש על ידי ניצן רוזן וגיל רוזן - בהתאם להוראת סעיפים 194 (ב) ו-(ג) לחוק. אין חולק כי דרישה זו לא נענתה.

בהקשר זה, לא ניתן לקבל את טענות המשיבים - תחת הכותרת " אי-מיצוי ההליכים הפנימיים בחברה" - לפיהן היה על המבקש לפנות גם אל האסיפה הכללית של החברה.

ראשית - פרשנות זו אינה תואמת את לשונו המפורשת של סעיף 194(ג) לחוק, המציין כי הדרישה תופנה " ליושב ראש דירקטוריון החברה". אין חולק כי כך נעשה בפועל.

שנית - אין לקבל טענה זו בנסיבות בהן לא נענתה הדרישה שהופנתה לחברה, עד עצם היום הזה. חזקה על החברה כי אם הייתה מבקשת למצות את זכות התביעה שלה, כנדרש על ידי המבקש, הייתה היא פועלת לכינוס האסיפה הכללית. משלא עשתה כן, אין לקבל את טענתה זו כעת.          

לפיכך, קמה - בפועל - הרשות להגשת התביעה הנגזרת, בהתאם להוראת סעיף 197(4) לחוק.

5.         לאור האמור לעיל, השאלה היחידה אשר על בית המשפט להכריע בה הוא האם הבקשה תואמת את הוראת סעיף 198(א) לחוק - לפיה יאשר בית המשפט את התביעה הנגזרת " אם שוכנע                     כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב."

לטענת המשיבים, הבקשה אינה עונה על שני היסודות המנויים בסעיף הנ"ל. זאת, מהנימוקים הבאים: