אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התנייה על פי סעיף 147 לחוק הירושה

התנייה על פי סעיף 147 לחוק הירושה

תאריך פרסום : 07/08/2018 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
1665-08-17
21/01/2018
בפני השופטת:
קרן גיל

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד עדי שילה
עו"ד יוחאי הורוביץ
הנתבעת:
פלונית
עו"ד טל יקר
פסק דין

 
     

 

בעניין עיזבון המנוח: פלוני ז"ל

האם יש לראות בצוואת המנוח כהתניה על פי סעיף 147 לחוק הירושה?

 

רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים

  1. המנוח הלך לבית עולמו ביום 13.2.2016 ובצוואתו מיום 21.4.2015 ציווה את עיזבונו לבנו (להלן "התובע") ולאלמנת בנו המנוח (להלן "הנתבעת") בחלקים שווים ביניהם, זאת לאחר תשלום סכום קצוב לזוגתו. הצוואה קוימה ביום 21.9.2016.

 

  1. ביום 6.3.2016 שילמה מנורה מבטחים (להלן "מנורה") לנתבעת סך 174,361.26 ש"ח כפדיון פוליסת ביטוח חיים מסוג "טופ פייננס" (להלן "הפוליסה") זאת בהתאם לדרישתה ולהודעת המנוח למנורה מיום 10.7.2014 במסגרתה נקבעה היא כמוטבת היחידה.

 

  1. התובע ביקש לחייב את הנתבעת להשיב לידיו מחצית הסכום ששולם לה עבור פדיון הפוליסה משלטענתו כספי הפוליסה הם חלק מהעיזבון וככאלה אמורים היו להשתלם לצדדים בחלקים שווים. הנתבעת לעומתו טוענת שבהעדר הוראה מפורשת בצוואה כספים אלה אינם חלק מהעיזבון ובדין שולמו אלה לה בלבד בהתאם להוראות המנוח. כן טוענת הנתבעת שקביעת מוטב ספציפי גוברת על הוראה כללית בצוואה ועל רצון המנוח ככל שמשתקף כזה מהצוואה.

 

  1. הצדדים ויתרו על שמיעת ראיות וסיכמו טענותיהם בכתב.

 

דיון והכרעה

  1. סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 מורה "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם, על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון". מכאן, שיש לבחון ראשית מה הורה המנוח בצוואתו ובמילים אחרות האם צוואתו מהווה משום שינוי המוטב בפוליסה.

 

סעיף 36 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 הדן באופן ביצוע השינוי מורה "בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם – על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה – רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שההודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו". על כן, ככל שנמצא שצוואת המנוח מהווה משום שינוי המוטב בפוליסה יש לבחון האם יש תוקף לשינוי זה שנודע למנורה לאחר פטירת המנוח והאם הוא אפשרי על פי הפוליסה אף שנמסר לאחר פטירת המנוח;

 

א. האם צוואת המנוח מהווה שינוי המוטב בפוליסה

  1. הצדדים ויתרו כאמור על שמיעת ראיות ועל כן יבחנו הוראות הצוואה ומשמעותן כפי הוראות סעיף 54 לחוק הירושה "לפי אומד דעתו של המצווה, כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה". ואלו הן הוראות הצוואה שנערכה ביום 21.4.2015 לאחר המועד בו נקבעה הנתבעת כמוטבת בפוליסה:

 

6.1        בסעיף 11.12 לצוואתו הגדיר המנוח את משמעות המונח 'עזבוני' או 'העזבון' כך: "כל הרכוש ו/או הנכסים ו/או הזכויות ו/או טובות ההנאה, מכל סוג שהא שהוא ובכל מקום שהוא – בין במדינת ישראל ובין מחוץ למדינת ישראל – שיש לי ו/או שיהיו לי ו/או יגיעו לי בעת פטירתי ו/או לאחר פטירתי ו/או כתוצאה מפטירתי, לרבות – אך מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל – נכסי דלא ניידי (לרבות – אך לא רק דירתי והמגרשים), נכסי דניידי – מיטלטלין, מכל סוג שהוא (לרבות – אך לא רק – מכוניתי, האוספים, חפציי האישיים, תכולת דירתי וכל מיטלטלין אחרים), וכספים ו/או ניירות ערך כלשהם, לרבות הכספים".

 

6.2        בסעיף 1.11 לצוואתו הגדיר המנוח את משמעות המונח 'כספים' כך (ההדגשה במקור): "כל ניירות הערך ו/או הכספים, מכל מין וסוג שהוא, ובכל מקום שהוא – בין במדינת ישראל ובין מחוץ למדינת ישראל – שיהיו בבעלותי בעת פטירתי (לרבות אך לא רק במזומן, בחשבונות בנקים (ובין היתר, אך לא רק, ב: בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף 515 רמת החייל; בנק לאומי סניף טרומפלדור ת"א), אצל חברות ביטוח ו/או השקעות ו/או גופים פיננסיים אחרים, בפקדונות, בחסכונות, בקרנות נאמנות, בקופות גמל, בביטוחי מנהלים ו/או בביטוחי חיים, בקרנות פנסיה, או בכל דרך או מקום אחר שהוא), וכספים שיתווספו לעיזבון כתוצאה ממכירת נכסים (נידיי ודלא ניידי), על ידי מנהל העיזבון".

 

  1. מלשון הצוואה עולה שהמנוח לא ציין בצוואתו מפורשות את הפוליסה אך הגדיר את עזבונו ככולל כספים מכל סוג שהוא לרבות כאלה שיגיעו כתוצאה מפטירתו מכל גוף שהוא לרבות אך לא רק מ"חברות ביטוח ו/או השקעות ו/או גופים פיננסיים אחרים, בפקדונות, בחסכונות, בקרנות נאמנות, בקופות גמל, בביטוחי מנהלים ו/או בביטוחי חיים, בקרנות פנסיה, או בכל דרך או מקום אחר שהוא" (ההדגשות אינן במקור). כלומר שהמנוח גילה דעתו בצורה ברורה, כפי העולה מלשון הצוואה, שצוואתו כוללת אף הוראות ביחס לכספים שהם לבר עיזבון.

 

  1. יתרה מכך, בסעיף 3 לצוואתו הורה המנוח "צוואתי זו מבטלת, ביטול גמור ומוחלט, כל צוואה קודמת לצוואה זו, וכל כל מסמך ו/או כתב הוראות קודם ו/או הוראה בעל פה, שנתתי – אם וכלל שנתתי – בקשר עם מה שייעשה לאחר מותי, ברכושי ו/או בעזבוני ו/או באיזה חלק ממנו". מכאן שעל פי לשון הצוואה המנוח הורה מפורשות שצוואתו תהווה אף הוראה לשינוי המוטב שנקבע בפוליסה.

 

  1. בע"א 7631/12 אמסטר נ' קרן קיימת לישראל (12.8.2018) בעמ' 23-16 חזר בית המשפט העליון על ההלכה שנקבעה בע"א 239/89 שרש נ' גלילי, פ"ד מו(1) 861, 866, לפיה רק מקום שבית המשפט מגיע למסקנה שלא ניתן לאתר את אומד דעתו של המצווה מתוך הצוואה יפנה הוא לבחון את הנסיבות החיצוניות. בענייננו דברי המצווה ברורים והצוואה אינה משתמעת לשתי פנים. בענייננו, גילה המנוח דעתו באופן מפורש שצוואתו תחול גם על כספים שהם לבר עיזבון, כלומר כספי ביטוח חיים על פי הפוליסה, ועל כן אין מקום או צורך להידרש לבחינת הנסיבות החיצוניות. לאור אומד דעתו של המנוח יש לראות את צוואת המנוח כחלה על כספים שהם לבר עיזבון וכן שהוראותיה משנות את המוטב שנקבע בפוליסה.

 

  1. חיזוק נוסף לאומד דעתו של המנוח להחלתה אף על כספי הפוליסה ועל שינוי המוטב בה הוא העיקרון הברור של חלוקת העיזבון שקבע המנוח בסעיף 4 לצוואתו – קרי חלוקה שווה של מלוא העיזבון בין התובע לנתבעת, זאת להוציא כאמור סכום שציוותה לזוגתו (בע"מ 8540/15 פלוני נ פלונית (27.1.2016).

 

  1. אין ממש בטענת הנתבעת שבהדגשת המילים "לאחר פטירתי" בסעיף 1.11 לצוואתו גילה המנוח את אומד דעתו ואת רצונו להפריד בין הכספים שיש לו במקומות שונים כדוגמת בנקים לבין הכספים בפוליסה שיועדו רק לה, שכן ממילא הזכות לתשלום כספים אלה התגבשה לאחר פטירתו ולא רגע אחד קודם לכן. כאמור לעיל ההיפך הוא הנכון, המנוח ציווה מפורשות שעיזבונו כולל אף כספים בביטוחי חיים שיגיעו כתוצאה מפטירתו, ואין מדובר בהוראה כללית בצוואתו אלא משום הוראה מפורשת ובפרט לאור הוראתו בסעיף 3 לצוואתו במסגרתה מצווה המנוח שהצוואה מבטלת כל מסמך או כתב הוראות קודם בקשר עם מה שיעשה ברכושו או בעיזבונו לאחר פטירתו. בפסק דין שניתן אך לפני מספר שבועות קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שהדרישה בפסיקה מוקדמת (אליה מפנה הנתבעת) לפיה התניות וביטולי הוראות לפי סעיף 147 לחוק הירושה צריך שיהיו בנוסח ברור וחד משמעי נעדרת מפסיקות מאוחרות של בית המשפט העליון בעניין זה (כב' השופט י' שנלר בעמ"ש (ת"א) 39687-04-16 עזבון המנוחה פ' ז"ל נ' דן ואח' (17.12.2017), עמ' 24).

 

  1. לפיכך, לאור לשון הצוואה ולאור אומד דעתו של המנוח - יש לראות בהוראות הצוואה הן ככוללת את כספי הפוליסה והן משום הנחיה ברורה לשינוי המוטב בה.

 

ב. האם יש תוקף לשינוי המוטב באמצעות הצוואה שנמסרה למנורה לאחר הפטירה והאם שינוי זה אפשרי על פי הפוליסה אף שנמסר לה לאחר פטירת המנוח

  1. בהתאם לסעיף 12 לפוליסה שכותרו "המוטב" חלות ההוראות הבאות הרלוונטיות לענייננו:

 

(ב)        במות בעל הפוליסה לפני תום תקופת הפוליסה יהיה המוטב – המוטב שנרשם בטופס ההצעה או כפי שנקבע בהודעה האחרונה בכתב לשינוי המוטב שנתקבלה ואושרה בחברה, לפי המאוחר. לא נקבע מוטב כאמור, יהיו המוטבים – היורשים החוקיים של בעל הפוליסה.

 

(ג)         בעל הפוליסה רשאי לשנות את המוטב על פי הפוליסה, בכל עת ובכפוף לאמור בפסקה (ז) להלן. השינוי יחייב את החברה רק לאחר שנמסרה לה הוראה בכתב על כך והיא אושרה בכתב על ידי החברה.

 

(ז)         שילמה החברה את הסכום המגיע למוטב הרשום בפוליסה, בטרם נרשם בה אחר כמוטב במקומו, בין על פי הוראה בכתב של בעל הפוליסה ובין על פי צוואה המקוימת או צו ירושה שניתן על ידי בית משפט מוסמך, המורה על תשלום לאחר, תהא החברה משוחררת מכל חבות כלפי אותו אחר וכלפי עיזבון בעל הפוליסה וכל מי שיבוא במקומו.

 

  1. על פי הוראות הפוליסה, רשאי בעל הפוליסה לשנות את המוטב על פיה בכל עת ואין בפוליסה תנאי המחייב המצאת ההודעה על השינוי טרם פטירת המנוח, אף אין בה תנאי המחייב המצאת הודעה על השינוי עוד בחיי המנוח. יתרה מכך בהתאם לפוליסה שינוי המוטב יכול להיעשות באמצעות 'צוואה המקוימת'. הסייג היחיד הוא לעניין שחרור מנורה מחבות במקרה בו השינוי נמסר לאחר התשלום בפועל למוטב הרשום בעת התשלום, ומכאן ששינוי המוטב באמצעות הצוואה הוא בעל תוקף אף שדבר קיומה נמסר למנורה לאחר פטירת המנוח.

 

  1. בבג"ץ 2673/06 שאוה-שוע נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (21.4.2009) נקבע שכל ההגבלות שנקבעו בפסיקה לעניין מועד ההודעה לקרן הפנסיה על הצוואה והעדר קיומה של 'התניה נוגדת' בתקנון קרן הפנסיה תלויות בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בע"א 1966/07 אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (9.8.2010) בעמ' 21 הדגיש כב' השופט י' דנציגר "בבג"ץ 2673/06 שאוה-שוע נ' בית הדין הארצי לעבודה (21.4.2009) (להלן: עניין שאוה-שוע), עמדה השופטת מ' נאור על הערכים המוגנים המונחים בבסיסה של הוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים, מכוחה מוקנית לחבר הקרן הזכות להחלפת מוטבים, בקבעה כי הוראת חוק זו עולה בקנה אחד עם עקרון כיבוד רצון המת, המוגשם באמצעות כיבוד הודעתו של המנוח להחלפת מוטבים. וכבר נאמר בהקשר זה, כי כאשר בלב העניין מצוי עקרון הגשמת רצון המת, המהות היא החשובה ולא הצורה, וכי אין זה ראוי לסכל את רצונו של המת מנימוקים פורמאליים [ראו והשוו: סעיף 13 לחוות דעתו של כבוד הנשיא א' ברק בע"א 719/97 אהרן נ' אהרוני, פ"ד נד(3) 469, 479 (2000) (להלן: עניין אהרן), שם אמנם נדונה צוואה וביטולה, אך הדברים הנ"ל נאמרו בהקשרו הרחב של עקרון כיבוד רצון המת ולכן נכונים הם, במגבלות מסוימות, גם לגבי כיבוד רצון המת בקשר לנכסים לבר-עיזבוניים (ראו: פרידמן וכהן, בעמוד 167)]". כפי שפסק כב' השופט י' שנלר אך לאחרונה בעמ"ש (ת"א) 39687-04-16 עזבון המנוחה פ' ז"ל נ' דן ואח' (17.12.2017), עמ' 24, דרישות הפסיקה אליה הפנתה הנתבעת נעדרות בפסיקות מאוחרות של בית המשפט העליון בעניין זה.

 

  1. יישום פסיקתו המאוחרת של בית המשפט העליון בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה, בו הפוליסה אינה מגבילה את שינוי המוטב בכל עת ואף אינה מחייבת המצאת ההודעה בדבר השינוי עוד בחיי המנוח, מצדיקה כיבוד רצון המנוח כפי שהובע בציוויו המפורש בצוואתו ולא יהא זה ראוי או נכון לסכל רצונו מנימוקים פורמליים כגון אישור בכתב של מנורה את השינוי כפי עמדת הנתבעת. ממילא הכספים מכח הפוליסה שולמו לנתבעת כחצי שנה טרם קיום הצוואה וטרם נודע לתובע על ביצוע התשלום.

 

  1. העובדה שבענייננו כספי הפוליסה שולמו לנתבעת על ידי מנורה טרם קיום הצוואה, פוטרת את מנורה מחבות (והיא כאמור לא צורפה כצד להליך על ידי מי מהצדדים) אך אינה פוטרת את הנתבעת מחובת השבת כספים ששולמו לה מכח הפוליסה ובפרט שעה שפעלה לקבלת הכספים עוד טרם קוימה צוואת המנוח.

 

התוצאה

  1. התוצאה היא שהתביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע את הסכום הנתבע, 87,180.63 ש"ח (אותו לא שיערך התובע בכתב התביעה ואף לא שילם אגרה עבור הסכום המשוערך) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל ממועד הגשת התביעה (1.8.2017). כן תשלם הנתבעת לתובע סך 871.8 ש"ח ששולם על ידו עבור אגרת התביעה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל ממועד הגשת התביעה (1.8.2017). לאור מהות ההליך והמחלוקת בין הצדדים והעובדה שהצדדים ויתרו על שמיעת ראיות, לא ראיתי לחייב את הנתבעת בתשלום שכ"ט ב"כ התובע.

 

ניתן היום,  ה' שבט תשע"ח, 21 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ