החלטה
מונחת בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר כתב הגנה ביום 21/7/11.
התובעת הגישה תביעה בסדר דין מהיר כנגד הנתבע ביום 7/4/11 על סך של 5,289.6 ₪ בשל נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות הנתבע בפיקוח על קבלן אשר ביצע עבורו עבודות בחלקה שמחזיק הנתבע ומעבד, חלקה הידועה כחלקה 15 בגוש 13212 (להלן: "החלקה"). החלקה גובלת בשמורת הטבע נחל עיון אשר נמצא בתחום אחריות התובעת בכל הנוגע לשירותי מים וביוב.
המבקש טוען בבקשתו, כי לא הגיע לידיו כתב התביעה ולא הזמנה לבית המשפט. עם זאת טען, כי לאחר ברור שערך, מצא כי אשתו קיבלה את הדואר הרשום שתוכנו היה כתב התביעה, אך משום מה, לא הגיע לידיו. עוד טען המבקש בבקשתו, כי נציג התובעת התקשר אליו והודיע לו כי יש בידו מכתב הזמנה מבית המשפט, הוא ביקש שיביא את המכתב לביתו, אך גם מכתב זה לא הגיע אליו.
הבקשה אינה מפרטת את סיכויי ההגנה של המבקש וכל מה שנטען בבקשה, שיש לו סיכוי סביר שאם היה מעלה בדיון משפטי את טענותיו, החלטת בית המשפט היתה שונה, אך המבקש אינו מפרט מהן אותן טענות.
מנגד, התובעת מבקשת לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין. לטענתה כתב התביעה נשלח לנתבע באמצעות דואר ישראל ועל גבי אישור המסירה של דבר הדואר, חתומה אשתו של המבקש. התובעת טענה כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין ועל פי התקנות. בהעדר כל טענה לענין סיכויי הצלחת התביעה, יש לדחות את בקשת המבקש ולחייבו בהוצאות.
בדיון שנערך בפניי היום, חקרה ב"כ התובעת את הנתבע בקצרה והצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם ומכאן ההחלטה.
במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון מהי הסיבה למחדלו של המבקש מצד אחד ומהם סיכויי ההצלחה שלו, אם יבוטל פסק הדין מהצד השני, כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד פגום בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק מבלי להתייחס למשקלם של הטענות וסיכויי ההצלחה.
במקרה דנן, הראיות מצביעות על המצאה כדין של כתב התביעה. כתב התביעה נמסר לידיה של אשתו של הנתבע אשר אף חתמה על גבי אישור המסירה. כל שנטען ע"י המבקש בעניין זה שכתב התביעה על אף שהומצא כדין לאשתו, לא הגיע אליו.
בהתאם לתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצאה של כתב התביעה לבן משפחה הגר עם הנתבע שלפי מראית עין מלאו לו 18 שנה, היא המצאה כדין. משכך, אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי כתב התביעה לא הומצא לידיו וכי לא היתה הצדקה לאי התייצבותו לתביעה וכי פסק הדין שניתן אינו פגום, על כן, אין מקום לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.
עם זאת, קובעת ההלכה, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו ובעניין זה נקבעו שני מבחנים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן והשני, סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני היא החשובה יותר (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 373).
לשאלה הראשונה, סיבת המחדל, לא ניתנה התייחסות בבקשה, לנוכח טענתו כי לא קיבל את כתב התביעה, טענה שנסתרה בראיות שהוגשו לתיק. יתרה מזאת, אני מוצאת את התנהגות המבקש עולה עד כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומחובתו כלפי הצד שכנגד, הן מהטעם כי אישר שאשתו קיבלה את כתב התביעה והן מהטעם שהודה כי קיבל שיחת טלפון מנציג המשיבה על זימונו לדין ואף על פי כן, לא טרח להתייצב ולהגיש כתב הגנה בהתאם להוראות הדין.
באשר לסיכויי ההגנה, כאמור, הבקשה אינה מפרטת את סיכויי ההגנה. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי, טען המבקש שהנזק אינו בחלקה שלו אלא נגרם בשטח של שמורת הטבע והצהיר שהוא לא זה שביצע את הנזק וגם אין לו מושג מי ביצע אותו.
לאחר שנתתי משקל לכך שהמבקש אינו מיוצג נוכח מחדליו בהגשת הבקשה ועל מנת לא לחסום את יומו של הנתבע בפני בית המשפט ולאפשר לו לקיים ברור עובדתי וראייתי לגבי גרסתו שלא הוא גרם לנזק, ובשים לב לחשיבות למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקש לפיה המחלוקת בינו לבין המשיבה תוכרע לאחר בחינת העניינים לגופם של דברים ולא על יסוד הפרוצדורה, דין הבקשה להתקבל בכפוף לתשלום הוצאות בשל הטרחה שנגרמה לתובעת בשל מחדליו של הנתבע.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת ופסק הדין שניתן ביום 21/7/11 יבוטל לאחר הוצאות תשלום התובעת בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
לאחר ביצוע תשלום ההוצאות, יהא הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום ובהתאם לתקנות בעניין סדר דין מהיר.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ב, 17 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.