התנהגות רשלנית של אגד כלפי חבריה הפורשים לגמלאות

1.         זוהי תביעה לסעד כספי ולסעד הצהרתי שהגישו התובעים - כולם חברי אגד (הנתבעת 1) -                      כנגד הנתבעים, בקשר לבקשתם לצאת לפרישה מוקדמת.

רקע עובדתי

2.         הנתבעת 1 - אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: " אגד").                 הנתבעת 2 - הינה חברה בע"מ המשמשת כקרן הגמלאות של חברי אגד והינה " קופת גמל" כמשמעותה ב סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: " הקרן").                             הנתבע 3 - הינו הממונה במשרד האוצר על שוק ההון, עסקי הביטוח והחיסכון (להלן: " המפקח").

3.         התובעים עבדו כחברי אגד במשך שנים רבות. התובעים 1, 2 ו-5 - עבדו באגד 25 שנה, והתובעים 2, 3 ו-6 - עבדו באגד 30 שנה ומעלה. התובע 1 עבד בתפקיד קצין ביטחון                 ירושלים, התובע 2 עבד בתפקיד הגדרות בירושלים, והתובעים 6-3 עבדו כנהגים בקווי אגד.

4.         בשנת 2003 ביקשו התובעים לצאת לפרישה מוקדמת מאגד, דבר שהיה אפשרי              בהתאם לתקנון הקרן דאז. בקשותיהם אושרו בישיבות ההנהלה. בקשות התובעים 1 ו-2            אושרו ביום 17.8.03, בקשות התובעים 3 ו-4 אושרו ביום 22.6.03, בקשת התובע 5 אושרה              ביום 27.4.03, ובקשת התובע 6 אושרה ביום 20.7.03 (העתקי הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה צורפו כנספח ג' לכתב התביעה). מועד הפרישה של כל התובעים נקבע ליום 1.10.03.

5.         לאור אישורי ההנהלה החלו התובעים בהתארגנות לפרישה. בין השאר, מילאו התובעים טפסי קליטה על ידי הקרן, ערכו "טופס טיולים", והתובעים 1 ו-2 אף העבירו הכשרות למחליפיהם בתפקיד ("חפיפה") במהלך חודש ספטמבר 2003.

6.         ביום 24.9.03 קיבלו התובעים הודעה טלפונית, לפיה יתכן ופרישתם תעוכב.                    ביום 29.9.03 (יומיים קודם לפרישתם המתוכננת) קיבלו הודעה בדואר, לפיה המנהל המיוחד שמונה לקרן הודיע כי החל מיום 1.10.03 יחול " התקנון האחיד" לכל קרנות הפנסיה הגירעוניות, והנתבעת 2 בכללן, ולכן לא ניתן יהיה להמשיך ולהוציא חברים לפנסיה מוקדמת, כפי שנעשה      על פי התקנון הקודם.

7.         ביום 30.9.03, בשעה 16:30, נערכה ישיבת הנהלה של אגד ובה הוחלט בין היתר:              " לבטל את כל החלטות ההנהלה בדבר אישור פרישה לגמלאות (למעט פרישה לגמלת חובה            בגיל 65), לבטל את אישור פרישתם לגמלאות של החברים הר"מ... [ובכללם את התובעים - נ.א]" (נספח ו' לכתב התביעה).

בו ביום, בשעה 18:00 (לאחר סיום יום עבודתם האחרון), קיבלו התובעים הודעה טלפונית                כי עליהם לשוב לעבודה סדירה ופרישתם מבוטלת.

8.         ביום 9.10.03 קיבלו התובעים הודעה ממנהלי אגף התפעול במחוזותיהם (הנושאת תאריך 1.10.03), לפיה - החלטות ההנהלה בדבר אישור פרישה לגמלאות - בטלות, וכי עליהם להתייצב לעבודה.

9.         התובעים 1 ו-2 שמחליפיהם כבר מילאו בפועל את תפקידם, מצאו עצמם                              ללא תפקיד מנהלי. התובע 1 הוצא לחופשה כפויה, ואילו התובע 2 שב לעבודה באגד בתפקיד נהג.

הטענות המשפטיות

10.        לטענת התובעים, אגד הפרה את ההסכם עמם - המסמך הנושא את הכותרת                       " גמלאות תקציביות", עליו חתומים התובעים (נספח ט"ז לכתב התביעה). הסכם זה                      קובע מפורשות כי בעת פרישה יקבלו העובדים הפורשים גמלה מאגד עד גיל 60, ואם מועד הפרישה חל בטרם הגיע העובד לגיל 55 זכותו לגמלה מותנית בתשלום לקרן עד הגיעו לגיל 60. הגמלאות התקציביות המתקבלות מאגד באות במקום גמלאות חודשיות שהיה זכאי להם העובד הפורש מהקרן. בהגיע העובד הפורש לגיל 60 יפסקו גמלאות אגד, והגמלאות החודשיות ישולמו מכספי הקרן.

לטענת התובעים, מדובר בהסכם אישי ואין כל עילה שבדין לביטולו. גם אם יקבע כי חל               התקנון האחיד, אין איסור על הוצאת חברים לפרישה מוקדמת עת עסקינן בפנסיה תקציבית שאינה משתלמת על ידי הקרן - ועל כן הוראותיו של התקנון האחיד אינן ממין העניין.                     לא מדובר בסיכול חוזה או בטעות בכריתת חוזה, ושינוי תקנון הקרן אינו יכול לבטל הסכם.           ביום הפרישה טרם פורסם תקנון חדש לנתבעת, ואם קיים ספק בעניין - יש לפרשו                      לטובת התובעים. גם אם יוחלט שהתקנון האחיד בר-תוקף, אין הוא חל על התובעים                     ביום פרישתם - שכן ביום בו הוחל, יום 1.10.03, כבר היו התובעים גמלאים. אפילו היה מדובר בחוזה מותנה בתנאי - אגד היא זו שסיכלה את התנאי, ולכן על פי סעיף 28 לחוק החוזים              (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: " חוק החוזים") אינה יכולה להסתמך עליו.

11.        עוד טוענים התובעים כי אי-הוצאתם לגמלה נעשתה בחוסר תום לב ואף בהתרשלות,      ועל כן בטלה. אגד הודיעה לתובעים ביום 24.9.03 על ביטול הפרישה המתוכנן ליום 1.10.03, כאשר ידעה על השינויים העומדים להיערך כבר ביום 30.3.03. יו"ר מזכירות אגד דיווח להנהלתה על השפעת התוכנית הכלכלית של הממשלה על פעילות האגודה והקרן, ולמרות זאת הוליכה אגד את התובעים שולל. לפיכך הם זכאים על פי סעיף 12 לחוק החוזים לסעדים הנובעים                  מהפרת הסכם. התקנת התקנון החדש תוך התעלמות מהתובעים, עולה כדי התרשלות של ממש.

12.        כן טוענים התובעים כי הסתמכותם על הבטחת אגד, מצדיקה הוצאתם לגמלה - ולחילופין, פיצוי בשל ההפרה בגובה הגמלה אותה היו מקבלים. התובעים הסתמכו על                  קבלת כספים בגין פדיון מנייתם באגד (עם פרישתם לגמלאות) וגם תפקידיהם של התובעים 1 ו-2 נלקחו מהם.

במישור האישי התחייבו התובעים לעסקאות שונות, ולכן הנתבעים 1 ו-2 חבים בפיצויי הסתמכות בגובה הגמלה. לכל הפחות חייבים הנתבעים 1 ו-2  ב"קיום בקירוב" על ידי תשלום פנסיה תקציבית וסכום חד-פעמי לקופת גמל אחרת, עד הגיע התובעים לגיל הפרישה על פי תקנון הקרן.

13.        טענתם הנוספת של התובעים כי התקנון החדש הינו רטרואקטיבי, בלתי-סביר                  ומנוגד לכללי מנהל תקין. הנתבע 3 פעל באופן בלתי-סביר, ואף בלתי-חוקתי ושלא למטרות החוק, כאשר נמנע מלהתקין תקנות המסדירות את פרישת התובעים ואחרים דומים להם.

זכות התובעים לצאת לפנסיה מוקדמת כבר התגבשה והפכה לקניינם - ופגיעה בקניין מנוגדת ל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חובתו של האוצר, בהתקינו את " חוק ההסדרים" -                 להוציא תקנות מיוחדות שיחולו על מקרים כדוגמת אלו של התובעים. סמכות המפקח                  לשינוי התקנון האחיד מצויה ב סעיף 78י (ג) לחוק ההסדרים, ומשלא פעל על פי סמכות זו            הרי שהפגיעה נעשתה במודע ותוך הפליה בין עמית קופת גמל אחת לעמית קופת גמל אחרת.