התנאים לקבלת פטור ממס שבח לפי סעיף 49ה' לחוק מיסוי מקרקעין, בתקופת המעבר כפי שנקבעה בהוראת המעבר של תיקון מס' 76 לחוק מיסוי מקרקעין

פתח דבר: 

בפנינו ערר על החלטת המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (להלן – המשיב), מיום 28.7.14 בה דחה את ההשגה שהוגשה על ידי העוררים, אורן ונועה אבגי (להלן – העוררים), ביחס לשומת מס שבח שמספרה 114024243, שהוצאה לעוררים על ידי המשיב בגין מכירת דירת מגורים בעסקה מיום 1.1.2014 (להלן – הדירה הראשונה).

העוררים מכרו דירת מגורים נוספת שהיתה בבעלותם בעסקה מיום 11.2.2014 (להלן – הדירה השניה או הנוספת). העוררים שילמו מס שבח בגין מכירת הדירה השניה בסך של 4,526 ₪ לפי חישוב ליניארי מוטב, על פי הוראת סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג – 1963 (להלן – החוק או חוק מיסוי מקרקעין), כנוסחו לאחר כניסתו לתוקף של תיקון מס' 76 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן – תיקון 76), ביום 1.1.2014.

עוד טרם מכירת הדירה הראשונה והשניה כאמור, מכרו העוררים בפטור ממס שבח דירת מגורים אחרת, קודמת, בעסקה מיום 21.11.2011 (להלן – המכירה מ- 2011).

המחלוקת בערר זה נסובה סביב השאלה האם זכאים העוררים לפטור ממס שבח לפי הוראת סעיף 49ה' לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו לאחר תיקון 76, בגין שתי דירות המגורים שנמכרו על ידם לאחר יום 1.1.2014?

כפי שיפורט להלן, העוררים טוענים כי זכאים הם לפטור ממס שבח בגין מכירת שתי דירות המגורים, זאת הגם שביחס לדירה הנוספת, שולם על ידם מס שבח בחישוב ליניארי מוטב כאמור, על פי חישוב שנעשה על ידם, והגם שלא הוצאה להם שומה לפי מיטב השפיטה על ידי המשיב ביחס לדירה הנוספת.

המשיב מנגד, טוען כי העוררים אינם זכאים לפטור ממס שבח בגין מכירת הדירה הראשונה, וזאת נוכח הוראת המעבר שנקבעה במסגרת תיקון 76, אשר קבעה תנאים ספציפיים לעניין מכירת דירות מגורים מזכות בתקופת המעבר, כהגדרתה בתיקון 76, קרי: מיום 1.1.2014 עד יום 31.12.2017. קבלת עמדת העוררים תהא אפוא, לגישת המשיב, בניגוד להוראה המפורשת שנקבעה בהוראת המעבר של תיקון 76, בנסיבותיהם הקונקרטיות של העוררים כאן.

הרקע העובדתי:

1. העוררים מכרו ביום 21.11.2011 דירת מגורים בגוש 7135 חלקה 158 תת חלקה 3, בפטור ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין – היא המכירה מ- 2011. ראו סעיף 3 לתצהיר העדות הראשית של מר רפי ביטס מטעם המשיב, וכן תדפיס נתוני המכירה והרכישה של העוררים, אשר צורף כנספח א' לתצהירו של מר ביטס.
2. העוררים מכרו את הדירה הראשונה ברחוב ש"י עגנון 5, בחיפה, גוש 10814 חלקה 61 תת חלקה 11, תמורת סך של 430,000 ₪ בעסקה מיום 1.1.2014, אשר דווחה למשיב ביום 26.1.2014. העתק הדף הראשון של טופס המש"ח בגין מכירת הדירה הראשונה צורף כנספח א' לתצהיר העדות הראשית של העוררים.

            כעולה מטופס המש"ח הנ"ל ביקשו העוררים פטור ממס לפי סעיף 49ה' לחוק מיסוי מקרקעין בגין מכירת הדירה הראשונה.

3. המשיב הוציא לעוררים שומה לפי מיטב השפיטה ביום 13.2.2014, במסגרתה קבע כי העוררים אינם זכאים לפטור לפי סעיף 49ה' לחוק מיסוי מקרקעין בגין מכירת הדירה הראשונה, לאור הוראת המעבר של תיקון 76 לחוק וחייב את העוררים בתשלום מס שבח בסך של 67,608 ש"ח. נימוקי השומה צורפו כנספח ב' לתצהירו של מר ביטס מטעם המשיב.
4. ביום 11.3.14 הגישו העוררים השגה על השומה שהוצאה להם בגין מכירת הדירה הראשונה. לחילופין, טענו העוררים כ הם זכאים לניכויים מותרים לפי סעיף 39 לחוק. העתק ההשגה צורף כנספח 3 לתצהיר העוררים וכנספח ה' לתצהיר המשיב.

5. באותו יום, 11.3.2014, דיווחו העוררים למשיב על מכירת הדירה הנוספת, ברחוב סטפן וייס 13 בחיפה, גוש 10804 חלקה 38 תת חלקה 70, תמורת סך של 1,250,000 ₪ בעסקה מיום 11.2.2014. במסגרת מכתבה של ב"כ העוררים למשרדי המשיב, שצורף לטופס המש"ח בגין מכירת הדירה הנוספת, נאמר מפורשות:

            "מצ"ב טופס דיווח לגבי המכר שבנדון.

            כמו כן, מצ"ב חישוב מס שבח ליניארי מוטב.

            אזכירך כי הנ"ל מהווה דירה שניה במסגרת מכירה ע"פ סע' 49ה'.