התנאים למניעת חילוט ערבות בנקאית אוטונומית

1.         המבקשת עותרת לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים (או מי מהם) לחלט ערבות בנקאית אוטונומית שסכומה 250,000$, אשר הונפקה על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ לטובת המשיבה 1. משהוגשה הבקשה ולאחר עיון בה, נעתרתי לה ונתתי צו מניעה ארעי למניעת חילוט הערבות עד לדיון בבקשה במעמד הצדדים.

2.         המשיבות סבורות כי אין בסיס משפטי או עובדתי לבקשה. הן עותרות לסילוקה על הסף ולחלופין - לגופו של עניין.

עיקרי העובדות

3.         בעלות הדין כרתו ביום 12.8.01, חוזה למתן שירותי פרסום. תוקפו של החוזה הוארך ביום 15.2.04, כך שיעמוד בתוקף עד ליום 31.8.08 (החוזה, לרבות הארכתו, יכונו להלן " עיסקת היסוד"). נוכח טענות כי המבקשת הפרה את עיסקת היסוד הפרה יסודית, מסרו  המשיבות ביום 14.9.06 הודעת ביטול. בעקבות הודעה זו ניהלו בעלות הדין משא ומתן. בתום המשא ומתן, הועלו הסכמות הצדדים על הכתב, אלא שכתב זה לא נחתם. המבקשת סבורה כי מסמך זה אינו מהווה חלק מן המערכת החוזית ואילו המשיבות סבורות כי עניין לנו בהסכמות בנות תוקף. לצורך הבקשה אין צורך להכריע בשאלה זו.

4.         עיסקת היסוד נסבה על השכרת שטחי פרסום במספר תחנות מרכזיות של המשיבות. אחד מתנאי עיסקת היסוד היה תשלום דמי רשות (היינו: דמי שימוש) מצד המבקשת למשיבות. תשלום זה הוסדר בסעיף 7 לחוזה.

5.         החוזה קבע את זכאותן של המשיבות לתשלום על פי הגבוה מבין אלו: דמי רשות שנתיים, הנגזרים כאחוז מהכנסותיה השנתיות (ברוטו) של המבקשת; או דמי רשות שנתיים מינימליים. לצורך חישוב הכנסותיה של המבקשת, קבע החוזה כי המבקשת תגיש דו"ח חודשי (ב-5 לכל חודש, בגין החודש שחלף); דו"ח תלת חודשי; דו"ח שנתי, תוך 60 ימים מתום שנת המס. הדו"ח השנתי אמור להיות מבוקר על ידי רואה חשבון ולכלול פירוט ההכנסות הנובעות ממכירות פרסום; גבייה חודשית; פירוט עמלות; פירוט חוזים שכרתה המבקשת; פירוט החובות שטרם נפרעו למבקשת, הנובעות ממכירות הפרסום הנחות שנתנה המבקשת וחובות אבודים.

6.         עם מסירת הדו"ח השנתי, הייתה אמורה להיערך התחשבנות בין בעלות הדין והמבקשת אמורה הייתה לשלם למשיבות או לקבל מהן את ההפרש, אם יהיה, בין הסכום המגיע ממנה לבין המקדמות ששילמה.

7.         אין חולק כי המבקשת שילמה את דמי הרשות המינימליים השנתיים.

8.         המבקשת מסרה למשיבות ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של 250,000$, להבטחת מילוי התחייבויותיה. על פי כתב הערבות, המוטבת היא המשיבה 1 בלבד אולם בעלות הדין לא עוררו את שאלת יריבותה של המבקשת עם המשיבות הנותרות, ועל כן אמנע אף אני מדיון בסוגייה.

המחלוקת העובדתית

9.         ביום 28.9.08, ביקשו המשיבה 1 לחלט את הערבות הבנקאית. בקשה זו נעשתה לרקע הטענה כי המבקשת הפרה יסודית את עיסקת היסוד בכך שלא מסרה למשיבות דוחות שנתיים ולא שילמה את ההפרשים בדמי הרשות המגיעים ממנה.

10.    המבקשת סבורה כי המשיבות אינן זכאיות לכספים נושא הערבות הבנקאית. שני טעמים עיקריים בפי המבקשת. ראשית, המשיבות הפרו את התחייבותן למסור לה הודעה מוקדמת 14 ימים עובר לחילוט. המבקשת טוענת כי ההודעה נמסרה לה ביום 29.9.08 (למחרת בקשת החילוט);

שנית, אין ממש בטענה המייחסת למבקשת הפרה יסודית של עיסקת היסוד מחמת שלא מסרה למשיבות דוחות כספיים מפורטים שהתחייבה למסור. המבקשת סבורה כי מסרה את הדוחות שנדרשו הימנה. לפיכך, סבורה המבקשת כי בקשת חילוט הערבות הבנקאית אינה כדין. היא נעשתה מתוך מניעים זרים, שעה שהמשיבות לא הצביעו על כל פגם בהתנהגותה החוזית של המבקשת. מטרת החילוט הייתה הפעלת לחץ על המבקשת והתעשרות על חשבונה, עת קיימה היא את התחייבויותיה החוזיות.

הדיון בבקשה

11.    בישיבת 23.10.08 הוסכם כי איש ממצהירי בעלות הדין לא ייחקר על תצהירו (בלי שיהא בכך משום הודייה בתוכן התצהיר) וכי הבקשה תוכרע על פי טעונים שיוגשו בכתב, כמו גם על הטענות שבבקשה ובתגובה.

הפלוגתאות

12.    העיון בכתבי בי דין שלפניי, מצביע על קיומן של פלוגתא עובדתית ופלוגתאות משפטיות אחדות.

הפלוגתא העובדתית היא, בעיקרם של דברים, אם אכן קיימה המבקשת את התחייבותה החוזית נושא עיסקת היסוד ומסרה למשיבות דוחות שנתיים מפורטים כנדרש, אם לאו.