אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התליית הליכים לבקשת תובע בשל קיום הליך אחר התלוי ועומד בבית משפט אחר

התליית הליכים לבקשת תובע בשל קיום הליך אחר התלוי ועומד בבית משפט אחר

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי נצרת
61575-01-12
10/09/2013
בפני השופט:
עאטף עיילבוני

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. מוחמד עבד אלקאדר
2. מוסטפא עבד אלקאדר

החלטה

הקדמה :

לפניי בקשה שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") להורות על התליית ההליכים בתיק זה בשל קיומו של הליך אחר התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 15794-08-12), אשר במסגרתו אמורים להתברר מספר נושאים מרכזיים העומדים ביסוד המחלוקת בין הצדדים גם בתביעה דנא, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

העובדות :

ביום 31/1/12 הגיש הבנק לבית משפט זה תובענה כספית בסדר דין מקוצר (ת"א 61575-01-12) על סך של 95,298,460 ש"ח, אשר הועמדה לצרכי אגרה על סך של 20,000,000 ש"ח, נגד הנתבעים מס' 1 ו- 2, בגין ערבותם לחובות חברת מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ (להלן: "החברה").

בתאריך 8/8/12 הגישה החברה נגד הבנק תביעה למתן פסק דין הצהרתי (ת"א 15794-08-12), שלפיו קיימה את כל התחייבויותיה לפי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ביום 17/3/09 ואשר בהמשך קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם הפשרה"). תביעה זו הועברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על פי החלטת כב' השופט בן-חמו מיום 23/6/13.

מהחלטת כב' השופט בן-חמו מיום 17/4/13 שהכריעה בבקשות הרשות להתגונן שהגישו הנתבעים כנגד תביעת הבנק, עולה כי בקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע מס' 1 עוסקת בעיקר בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים (הלא הוא אותו הסכם פשרה העומד ביסוד ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב). כך, טען הנתבע מס' 1 כי החברה עמדה בהסכם הפשרה, כי הבנק הוא שהפר את הסכם הפשרה וכי הבנק וכונס הנכסים הערימו קשיים על החברה לקיום התחייבויותיה. לטענת הנתבע מס' 1, החברה למעשה אינה חבה לבנק דבר בהסתמך על הסכם הפשרה. מן העבר השני, עיקר טענותיו של הנתבע מס' 2 עניינן טענות סף דוגמת התיישנות ושיהוי, וכן נטען על ידו כי החל משנת 2005 אינו עובד עוד בחברה, כי לא חתם על מסמכי הערבות, כי דינם של מסמכי הערבות להתבטל, כי לא היה צד להסכם הפשרה, ולבסוף, כי הבנק הפר את חובותיו כלפיו וגרם לו לנזק שניתן לקיזוז כנגד התביעה כלפיו.

במסגרת החלטת כב' השופט בן חמו מיום 17/4/13 ניתנה לנתבעים מס' 1 ו- 2 רשות להתגונן מפני תביעת הבנק בכל הנוגע לטענות המפורטות לעיל, למעט בהתייחס לטענת הקיזוז. בהמשך, נקבע תיק זה לדיון קדם משפט ראשון לפניי. התיק המקביל, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אף הוא עודנו בשלבים ראשוניים וטרם הוחל בשמיעתו.

טענות הצדדים :

לטענת הבנק, בתביעת החברה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אמורים להתברר מספר עניינים מרכזיים המצויים במחלוקת בין הצדדים, שהם זהים מבחינה משפטית ועובדתית לעניינים שבבסיס המחלוקת בתביעה דנא. הבנק טוען כי העניין המרכזי העומד להכרעת בתביעת הבנק ובתביעת החברה הוא זהה - האם הסכם הפשרה בין הצדדים הופר על ידי החברה, אם לאו, סוגיה שכל כולה נמצאת בלב התביעה המתנהלת בתל-אביב.

על פי הנטען, ככל שתתקבל תביעת החברה וייקבע שזו מילאה אחר הסכם הפשרה, המשמעות היא כי איננה חבה כלפי הבנק, וכפועל יוצא, כך גם הנתבעים מס' 1 ו- 2, הערבים לחובותיה. מנגד, ככל שתידחה תביעת החברה וייקבע שהפרה את הסכם הפשרה והיא חבה כלפי הבנק, כי אז יקום השתק בנושא זה גם כלפי הנתבעים מס' 1 ו- 2, כך שהמחלוקות בתיק זה עשויות להצטמצם באופן ניכר ומשמעותי וההכרעה תהא מהירה יותר.

לטענת הבנק, קיום דיונים במקביל באותן פלוגתאות אינו יעיל, הן מבחינת הצדדים והן מבחינת בית המשפט, והדבר אף עלול ליצור מצב של הכרעות משפטיות סותרות, על כל המשתמע מכך.

הבנק מדגיש כי ההכרעה בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב היא ממוקדת יותר (שכן היא עוסקת בעיקרה בשאלת קיום או הפרת הסכם הפשרה), ויש בה כדי לייתר את הדיון בתביעה דנא, שהיא מעט רחבה יותר, וגם מטעם זה יש להורות על התליית ההליכים בתיק זה עד להכרעה בתביעת החברה במסגרת התיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הבנק מוסיף וטוען כי גם במאזן הנוחות נוטה הכף לכיוון היעתרות לבקשה, שכן דווקא הוא עלול להיפגע מהתליית ההליכים, לנוכח העיכוב בבירור תביעתו נגד הנתבעים מס' 1 ו- 2, ואולם הוא נכון לשאת בתוצאות עיכוב זה, וגם לכך יש ליתן את המשקל המתחייב בנסיבות העניין.

הנתבע מס' 1 מתנגד לבקשה להתליית הליכים שהגיש הבנק. לטענתו, בכל אחד משני ההליכים העומדים ותלויים בפני בתי המשפט השונים המדובר בצדדים שונים (התביעה המתנהלת לפניי הוגשה נגד הערבים לחובות החברה, בעוד שבהליך המקביל התובענה הוגשה על ידי החברה עצמה), בעילות שונות (בהליך כאן עילת התביעה מבוססת על ערבות הנתבעים לחובות החברה, בעוד שבהליך המקביל עילת התביעה נסבה סביב הסכם הפשרה והעדר זכות הבנק וכונס הנכסים לפעול נגד החברה בהליכי הוצאה לפועל), בסעדים שונים (בהליך דנא הסעד הנתבע הנו כספי, בעוד שהסעד בתביעה המקבילה הוא הצהרתי בעיקרו) ובמחלוקות שרק חלק מהן דומה.

עוד מוסיף הנתבע מס' 1 וטוען כי בתביעה דנא המתנהלת לפניי הוטלו עיקולים זמניים על נכסיו, באופן המכביד עליו, והתליית ההליך עשויה לגרום לעיכוב בהסרת אותם עיקולים.

לבסוף טוען הנתבע מס' 1 כי אף שלטענת הבנק בבקשתו אין טעם בניהול הליכים מקבילים, הרי שבאותה נשימה ממשיך הבנק ומממש את נכסי החברה בהליכי הוצאה לפועל ואינו מסכים להתליית אותם הליכים, דבר האומר דרשני.

הנתבע מס' 2, אינו מתנגד לבקשה, בכפוף לכך שגם אם תידחה התביעה בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יצהיר הבנק כי סכומים שיוכח כי שולמו לו על חשבון החוב, לפני או אחרי התביעה, יופחתו מחובו של הנתבע מס' 2.

במסגרת תשובת הבנק לתגובת הנתבעים מס' 1 ו- 2 לבקשה, מתייחס הבנק לטענות הנתבעים, אחת לאחת. בעיקר מדגיש הבנק כי תביעת החברה היא המקום הטבעי לבירור הטענות לעניין הסכם הפשרה, דבר המלמד על כך שנכון לברר את כל השאלות הקשורות לאותו הסכם דווקא בהליך המקביל, ולא בתביעת הבנק נגד הערבים. הבנק מוסיף וטוען כי קיומם של סעדים שונים בשתי התביעות, אינו רלוונטי לשאלה אם יש להתלות את ההליכים, אם לאו. עוד טוען הבנק כי טענת הנתבע מס' 1 ביחס לעילות השונות העומדות ביסוד כל תביעה אין בה כדי להשליך על התוצאה הסופית, שכן מה שיש לבחון הוא אם בשני ההליכים מתעוררת אותה סוגיה מהותית ואין הכרח שתהא חפיפה מלאה בין כל העניינים שיכולים להתברר בשתי התובענות. בעניין זה שב הבנק וטוען כי שתי התביעות סובבות סביב אותן זכויות ואותם אינטרסים ובשתי התביעות צפויה להתברר אותה שאלה - האם קיימה החברה את הסכם הפשרה שנחתם בינה לבין הבנק, אם לאו. אי לכך, סבור הבנק כי יש להורות על התליית ההליכים בתביעה שהגיש, המתנהלת לפניי, עד להכרעה בתביעת החברה, המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הכרעה בטענה לעיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד :

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ