אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התחשבות במאפיינים סובייקטיביים לצורך בחינת העדר קנטור - עניין למחוקק

התחשבות במאפיינים סובייקטיביים לצורך בחינת העדר קנטור - עניין למחוקק

תאריך פרסום : 02/09/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
6917-06
01/09/2008
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש
2. ע' ארבל
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
עמיד (שרבל) חרמאן
עו"ד א' פלדמן
עו"ד ד' יפתח
עו"ד מ' הרט
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א' כרמל
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

           לפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר, י' אלרון ור' שפירא), אשר הרשיע את המערער בביצוע עבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ושתי עבירות של ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק. בית המשפט גזר על המערער עונש של מאסר עולם בגין עבירת הרצח ועונש של שמונה שנות מאסר בגין כל אחת מעבירות הניסיון לרצח, אשר תרוצנה בחופף זו לזו. עוד קבע בית המשפט כי מחצית מהעונש בגין עבירות הניסיון לרצח ירוצה בחופף לעונש מאסר העולם וחציו במצטבר. בסך הכל, נגזרו על המערער מאסר עולם ועוד ארבע שנות מאסר.

הרקע לפרשה והשאלות הצריכות הכרעה

1.           על-פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, המערער הינו בן למשפחת חרמאן, המתגוררת בכפר עוספיה. משפחתו של המערער מסוכסכת עם משפחת רוחאנא, המתגוררת אף היא בכפר, וזאת על רקע נישואיהם ופרידתם של אחות המערער ושל אליאס רוחאנא (להלן: אליאס). ביום 3.10.04 שאל המערער, אשר שירת באותה עת כחייל במשמר הגבול (להלן: מג"ב), אקדח ובו כדורים מאחד מחבריו לשירות (להלן: האקדח). למחרת, ביום 4.10.04, התנהל בקרבת בית משפחת רוחאנא עימות בין אדיב חרמאן, אביו של המערער (להלן: אדיב או האב) לבין האחים רוני רוחאנא (להלן: המנוח), ג'ודי רוחאנא (להלן: ג'ודי) ואליאס (כולם יחד יכונו להלן: בני משפחת רוחאנא). המערער הבחין בעימות, רץ לעבר בני משפחת רוחאנא, שלף את האקדח אותו נשא על מותנו, ירה באוויר ואז ירה לעברו של המנוח. כתוצאה מהירי, חדרו שני קליעים לגופו של המנוח - אחד לבית החזה שלו ואחד לגבו - והוא התמוטט ונפטר במקום. המערער המשיך וירה לעבר ג'ודי ואליאס שהחלו לברוח מהמקום, וכתוצאה מירי זה נפגע אליאס מכדור שחדר לכתפו הימנית ולזרועו השמאלית ואילו ג'ודי נפגע מקליע בשורש כף ידו הימנית.

2.           סלע המחלוקת, הן בדיון בבית המשפט קמא, הן בערעור שלפנינו, נוגע לשתי שאלות השזורות זו בזו: האחת, מה הייתה עוצמתו של העימות בין אדיב לבין בני משפחת רוחאנא והאם נשקפה במהלכו סכנה לחייו של אדיב; השנייה, האם התגבשה אצל המערער "כוונה תחילה" לגרום למותו של המנוח. לטענת המערער, פעל הוא מתוך תחושות זעם והשפלה שהתעוררו בקרבו עקב תקיפת אביו, ועל כן נעדר הוא את היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירת הרצח.

ההליך בבית המשפט המחוזי

3.           בית המשפט ניתח בפסק דינו באופן מפורט את מכלול הראיות שהובאו בפניו, ובפרט את העדויות הרבות ששמע. עדויות אלו כללו, בין היתר, את עדותם של המערער ואביו, את עדותם של ג'ודי ואליאס ואת עדותם של מספר עדי-ראייה לאירוע. כן נסמך בית המשפט על ראיות נוספות, כגון חוות-דעת רפואיות ביחס למצבו של אדיב ושל בני משפחת רוחאנא, דו"ח נתיחת גופתו של המנוח, תמונות רכבו של אדיב ועוד.

           על בסיס מסכת ראיות זו, גיבש בית המשפט את התשתית העובדתית כדלקמן: העימות החל כאשר אדיב הגיע עם רכבו לקרבת בית משפחת רוחאנא, אז התקיף אליאס את הרכב ושבר את חלונו באמצעות מקל או קרש. לאחר מכן, הכה אליאס את אדיב בידיו ואף בעט בו. בתגובה, יצא אדיב מהרכב וסטר למנוח, אשר הגיע למקום בניסיון להפריד בין הניצים. בסמוך לכך הגיע למקום ג'ודי, כשהוא אוחז במקל או קרש כלשהו, ובין הארבעה התפתחה קטטה, אשר בשלב כלשהו במהלכה אחזו אליאס או ג'ודי, או שניהם, במקל. בשלב זה, הופיע המערער בריצה, ואז - כשהוא במרחק של 18-10 מטרים ממוקד הקטטה ולמרות קריאת אחותו לעברו ש"לא יעשה את זה" - ירה שתיים או שלוש יריות באוויר. לאחר מכן, החל המערער לירות לעבר המעורבים בקטטה בקשת ובשלב הבא, כשהוא עומד במרחק של כ-3 מטרים מהמנוח, ירה לעברו שני כדורים, שהראשון שבהם גרם למותו. בהמשך, בעוד אליאס וג'ודי מנסים להימלט מהמקום, ירה המערער גם לעברם. בסיכומו של דבר ירה המערער בין 5 ל-8 כדורים לעבר האנשים שהיו באזור וכ-10 כדורים בסך הכל, וזאת מבלי שהותקף או בא במגע פיזי עם מי מהמעורבים בקטטה עובר לירי.

           אשר לאופי הקטטה, קבע בית המשפט כי הגם שאדיב הותקף על-ידי בני משפחת רוחאנא, הרי שלא היה מדובר בקטטה בעלת אופי אלים וחמור אשר היה בה כדי לסכן את חייו או את חיי המערער, כי אם בתגרת ידיים בלבד. זאת, הן על סמך עדויות שונות שנשמעו, הן על סמך תמונות שהוצגו בפניו והן על סמך התיעוד הרפואי ממנו עלה כי אדיב סבל מפציעות קלות בלבד. בית המשפט אף התייחס בהקשר זה לחוות-דעת מטעמו של פרופ' יהודה היס, ראש המכון לרפואה משפטית, בה נקבע כי מקורן של שריטות שנמצאו על ידו של המערער הוא בפציעה עצמית.

4.           במסגרת גיבוש התמונה העובדתית שתוארה לעיל, התייחס בית המשפט לכך שאירוע של קטטה מסוג זה הוא דינאמי מטבעו, כך שכל אחד מהעדים תופס אך חלק מההתרחשויות וכן לכך שחלק ניכר מעדי התביעה הינם בעלי קרבה למי מהמשפחות המעורבות, באופן המעלה חשש לפגיעה באובייקטיביות של עדותם. לאור זאת, נתן בית המשפט משקל משמעותי לעדויות אשר נתפסו בעיניו, ואף בעיני הצדדים, כאובייקטיביות: עדותה של הנאדי אבו רוקון, סטודנטית תושבת הכפר שאינה קשורה למי מהמשפחות אשר הייתה עדה לאירוע (להלן: הנאדי), ועדותו של מרואן עטשה, אשר הכיר את המעורבים היכרות שטחית עובר לאירוע ואשר היה עד לאירוע מתחילתו ועד סופו (להלן: מרואן). בית המשפט קבע כי שתי עדויות אלו תומכות בעיקרן בממצאים כפי שתוארו לעיל.

5.           גרסתו של המערער לאירועים נדחתה על-ידי בית המשפט. עיקרה של גרסה זו היה כי המערער יצא מחצר ביתו לשמע זעקות עזרה של אביו ורץ לעבר בני משפחת רוחאנא תוך שהוא קורא אליהם לעזוב אותו. לטענת המערער, משבני משפחת רוחאנא לא שעו לקריאותיו, המשיך לרוץ לעברם, שלף את אקדחו וירה יריות באוויר, אך גם אלו לא הובילו להפסקת הקטטה. לטענתו, כשהוסיף והתקרב למקום הקטטה התקרב אליו המנוח, תוך שהוא מנופף בסכין, והחל לדקור אותו ואף להכותו באלה. או אז, ירה המערער לעבר המנוח ולעבר ג'ודי ואליאס אשר החלו לתקוף אותו אף הם.

           בית המשפט קבע כי גרסה זו של המערער הינה בלתי-עקבית וסותרת את הגרסה שמסר במסגרת הודעותיו במשטרה. כך למשל, עמד בית המשפט על כך שבמסגרת עדותו חזר בו המערער מגרסתו המקורית כי הכדורים שהביאו למותו של המנוח נפלטו במסגרת מאבק שהתנהל בינו לבין בני משפחת רוחאנא על השליטה באקדח. בית המשפט גם עמד על כך שבחינת עדותו של המערער בהשוואה לעדויות האחרות שנשמעו מעידה אף היא כי שיקר. לעניין זה, ציין בית המשפט כי יש לדחות את טענותיו של המערער כי יצא מביתו לשמע זעקות אביו וכי קרא לעבר בני משפחת רוחאנא שיעזבו את האב, שכן הדבר לא נתמך בעדויות האחרות. כך נקבע גם ביחס לעדותו של המערער באשר לאופי התקיפה וביחס לטענתו כי הותקף על-ידי בני משפחת רוחאנא. בית המשפט דחה אף את עדות אביו של המערער, אשר טען כי הותקף על-ידי תשעה מבני משפחת רוחאנא וכי הללו בעטו בו בעודו שכוב על הקרקע, וכן את עדות אחותו של המערער.

6.           בהסתמך על התשתית העובדתית האמורה, דחה בית המשפט את טענת המערער לפיה בנסיבות המקרה חל הסייג של הגנה עצמית לפי סעיף 34י לחוק. זאת, לאחר שמצא כי בנסיבות העניין לא נשקפה סכנה מוחשית ומיידית לאדיב ולמערער כך שלא הייתה כל נחיצות בביצוע הירי לעבר בני משפחת רוחאנא; ולאחר שקבע כי תגובת המערער לא עמדה במתאם סביר לחומרת הסכנה שנשקפה לו.

           בהמשך, ומשלא הייתה מחלוקת על כך שהמערער הוא שביצע את הירי שהביא למותו של המנוח כך שמתקיים היסוד העובדתי של עבירת הרצח, פנה בית המשפט לבחינת התקיימותו של היסוד הנפשי הנדרש בעבירה. ראשית, קבע בית המשפט בעניין זה כי התגבשה אצל המערער החלטה להמית את המנוח. בית המשפט עמד על כך שהמערער, לוחם מג"ב המאומן בשימוש בכלי נשק, היה בוודאי מודע לתוצאה האפשרית של פעולה כגון ירי לעבר פלג גופו העליון של אדם, ולפיכך, כי מתקיימת במקרה דנן החזקה לפיה יש לראות אדם שהיה מודע לתוצאות הטבעיות של מעשיו כמי שהתכוון לגרום להן. בית המשפט דחה בהקשר זה את טענות המערער כי פעל תחת הלם וקבע כי בהתנהגותו של המערער בזמן האירוע - ירי מכוון לעבר פלג גופם העליון של המעורבים אף לאחר שאלו נפגעו ובעת שלא נשקפה כל סכנה לחייו או לחיי אביו - כמו-גם בשקריו לאחר מכן, יש כדי להעיד על מטרה להביא למותו של המנוח. בית המשפט קבע עוד כי ההחלטה להמית התגבשה אצל המערער כאשר הלה הבחין בקטטה בין אביו לבין בני משפחת רוחאנא, וזאת תוך שהוא דוחה את טענת התביעה לפיה המניע וההחלטה להמית התגבשו אצל המערער מוקדם יותר באותו יום, במהלך תקרית קודמת בינו לבין אדם אחר ממשפחת רוחאנא.

           שנית, מצא בית המשפט כי יסוד ההכנה הנדרש להתגבשות עבירת הרצח התקיים גם הוא, וזאת עת שהמערער רץ לעבר האחים רוחאנא, שלף את האקדח מחגורת מכנסיו, כיוון אותו לעבר גופם של המעורבים ודרך אותו.

           שלישית, אשר ליסוד של העדר קנטור, קבע בית המשפט כי ההתרחשויות שאירעו עובר לירי לא סיכנו את המערער וכי מצב דברים זה היה ברור לא רק למתבונן מהצד אלא אף למערער עצמו. כמו כן, ציין בית המשפט כי מעשיו של המערער לא עמדו ביחס סביר לאופיו של הקנטור והוסיף כי נסיבות האירוע ממילא אינן ממלאות אחר המבחן האובייקטיבי של הקנטור, שכן אין לומר כי בנסיבות דומות היה הישראלי הסביר או המצוי מגיב כפי שהגיב המערער. בנוסף, עמד בית המשפט על כך שטענות ההגנה העצמית והקנטור, אותן העלה המערער באופן חלופי זו לזו, אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

7.           נוסף על האמור, קבע בית המשפט כי שוכנע שהירי לעבר ג'ודי ואליאס היה חלק בלתי נפרד ממסכת האירועים העובדתית שתוארה לעיל, וכי למערער הייתה כוונה לירות בשניים על מנת להמיתם, שכן הוא ירה לעבר גופם תוך כדי שאלו ניסו להימלט מהמקום. לפיכך, מצא בית המשפט, כאמור, כי יש להרשיע את המערער אף בשתי עבירות של ניסיון לרצח.

הערעור על הכרעת הדין

טענות המערער

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ