התובע הצבאי הראשי נ' ק/XXX רס"ם ר' ג'

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הדרום שניתנה בתיק דרום (מעצרים) 155/18 (אל"ם אחסאן חלבי – הנשיא) ביום 18.6.2018. הערעור נדחה.

רקע

1. ביום 15.6.2018 בשעה 23:06 לערך, היה המשיב, רס"ם ר' ג', מעורב בתאונת דרכים עצמית, בעיר באר שבע. לאחר שנחקר במשטרת ישראל, ונמצא, לכאורה, כי נהג בשכרות, שוחרר המשיב למעצר בית. בד בבד, זומן לעריכת שימוע ביום 17.6.2018, שלאחריו נפסלו רישיונותיו, פסילה מנהלית, למשך 60 ימים על-ידי משטרת ישראל. ביום 16.6.2018 (יום שבת), בצהרים, הועברה הודעה על דבר התאונה והחקירה למצ"ח. בהתאם, לאחר השימוע, עוכב החשוד על-ידי המשטרה הצבאית החוקרת. בהמשך, עתרה התביעה למעצרו לצורכי חקירה ובית הדין קמא נעתר לבקשה זו והאריך את המעצר הממשי עד ליום 18.6.2018.
2. ביום 18.6.2018 עתרה התביעה להורות על מעצרו הפתוח עד ליום 24.6.2018 בשל חשד לנהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה במצב השולל את השליטה ברכב, גרימת נזק לאדם או לרכוש ושיבוש הליכי חקירה. בית הדין קמא קבע, כי לא קיימות פעולות חקירה נוספות, המצדיקות את המשך המעצר ואף לא קיימות עילות המצדיקות את המשך המעצר או נקיטת חלופת מעצר, ולפיכך, הורה על שחרורו של המשיב ממעצר. מכאן הערעור שלפניי.

החלטת בית הדין קמא

3. בית הדין קמא פירט באריכות את ממצאי החקירה עד כה. מאחר שלא עלו לפניו מחלוקות ראייתיות ביחס לעובדות המבססות לכאורה את החשדות, ביסס את מסקנותיו לעניין הבקשה על המסכת העובדתית הבאה:

"מהתיאור בדו"ח הפעולה של השוטר... מדובר ברכב מסוג סיטרואן... אשר 'נכנס בעץ ונמעך חזיתית'. כתוצאה מהתאונה התנפצה שמשה וכרית האוויר של הנהג הופעלה... החשוד... זוהה כשהוא עומד מחוץ לרכב, והוא התנדנד. החשוד נשאל אם שתה והוא ענה: 'כן אני מודה אני שיכור, הייתי לבד ברכב '... לחשוד היה 'חתך שטחי בראשו'... בבדיקת במכשיר 'הינשוף', נמצא כי הערך הוא 959 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. לחשוד בוצעו בדיקות מאפיינים... ו'היה ניתן להבחין כי הוא מתקשה בהבנה ובביצוע, מתנדנד ונרדם על הכסא'... החשוד מסר שבילה במסעדה וששתה 2 כוסות של משקה אלכוהולי מסוג וויסקי... בתיאור בדיקת המאפיינים... החשוד התנדנד, ובעת ההליכה על הקו, לא הצמיד עקב לאגודל, חרג מהקו, התנדנד, לא מנה בקול רם את הצעדים ואף הפסיק ללכת. בבדיקה נוספת של הבאת האצבע לאף, החשוד התנדנד, והשתמש ביד הלא נכונה בשלב הרביעי מתוך שישה. כמו כן, החשוד לא עצם את עיניו בעת בדיקה זו... נערך שימוע לחשוד בו שב ואמר ששתה... נחקר החשוד לאחר אזהרה... מסר כי שתה 200 גרם של משקה אלכוהולי מסוג וויסקי. החשוד ציין כי אינו זוכר מה קרה בתאונה ואינו זוכר במה פגע ... צורף דו"ח בוחן תנועה שמסקנותיו... 'כי נהג צבאית א'... פגע באבן שפה שמימין איבד שליטה ופגע בעץ עם פינה קדמית ימין של רכבו ולאחר מכן המשיך בנסיעה ופגע בעץ נוסף עם חזית רכבו שם נעצר'".

4. בהידרשו לעילות המעצר, קבע בית הדין קמא, כי "עבירה של נהיגה בשכרות, חרף פוטנציאל הסיכון שבה, אינה מביאה להגבלת חירותו של אדם, במעצר או בחלופת מעצר, והמסוכנות הנשקפת מופגת, דרך כלל, בפסילת רישיונות הנהיגה". בהמשך, לאחר שנדרש לפסיקת בית המשפט העליון (בש"פ 7128/10 מור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 17.10.2010)) ולפסיקת בית-דין זה (ע"מ/35/11 סמל גולץ נ' התובע הצבאי הראשי (2011)), קבע בית הדין קמא, "לאחר התלבטות, ולא בלי היסוס" כי:

"במקרה דנן מצטברות נסיבות לחומרה... לרבות ריכוז האלכוהול הגבוה, התרחשות התאונה, הנסיעה בדרך עירונית, התנהגות החשוד לאחר התאונה ועוד כיו"ב. ברם, איני סבור שדי באלו בכדי לקבוע כי עילת המסוכנות וכן העילה הייחודית לצבא הן בעוצמה שמחייבת את המעצר הפתוח. שעה שהעילות מתקיימות בעוצמה שאינה רבה – אין זה נכון לשלול את חירותו של החשוד בדרך של מעצר פתוח... כתוצאה מהתאונה לא נגרמה פגיעה בחיי אדם או חבלה ממשית בגוף... לא התקיימו נסיבות מחמירות לגבי דרך הנהיגה של החשוד... אין ראיות על נהיגה פרועה, על נהיגה במהירות מופרזת, על ביצוע עבירות נלוות או על הימלטות מגורמי אכיפת החוק... אין לחובת החשוד הרשעות בעבירות חמורות דומות בעבר, ואין לחובתו אף הרשעה בעבירה של נהיגה בעת פסילת רישיונות. אכן, לחובת החשוד עבירות לא מעטות בתחום התעבורה, אך בכדי לקבוע שישנה מסוכנות שמצדיקה את הגבלת חירותו... וככלל, מעבר להיות הרכב רכב שנמצא בשימוש הצבא, ומעבר לדרגתו של החשוד, לא מתקיימות נסיבות צבאיות ייחודיות אשר בכוחן הן להטות את הכף לכיוון מעצרו הפתוח של החשוד".

5. בצד זאת הורה בית הדין קמא על פסילת רישיונותיו "כעת עד הגשת כתב האישום, ולאחר מכן – עד תום ההליכים המשפטיים".

טענות הצדדים

6. התביעה הצבאית חזרה לפניי על טיעוניה בפני הערכאה קמא. לשיטתה, נוכח רמת האלכוהול שנמדדה בגופו של המשיב, לצד התנהגותו בסמוך לאחר קרות התאונה, המלמדת על אובדן שליטה ממשי, כמו-גם, שינוי גרסאותיו בחקירה, תפקידו הצבאי, קרות התאונה ברכב צבאי שאינו משויך למשיב, עברו התעבורתי המכביד ובראי הפסיקה, יש להורות על מעצרו הפתוח מטעמים של מסוכנות כללית ובשל עילות המעצר הצבאיות: מסוכנות צבאית ופגיעה משמעותית במשמעת הצבא.
7. מנגד, סמכה ההגנה את ידיה על החלטתו של בית הדין קמא וביקשה שלא אתערב בה. נטען, כי עניינו של המשיב פחות בחומרתו מעניינו של סמל גולץ הנ"ל ולפיכך, בדין, לא ניתן היה ללמוד מאותו מקרה על קיומן של עילות המצדיקות חלופת מעצר במקרה דכאן. הוסיפה ההגנה וטענה שעתירתה של התביעה אינה נתמכת באסמכתאות מתאימות, ולמעשה, היא אף אינה מיישמת מדיניות שוויונית בהקשר זה (וראו: עורף (מחוזי) 21/18 התובע הצבאי נ' רס"ן נדאו, שם לא נתבקשה חלופת מעצר, אף שנסיבות המקרה דומות).

דיון והכרעה

8. דומה, כי הצדדים אינם חלוקים על ההלכות הנוגעות לשאלת המעצר בשל נהיגה בשכרות, או לאפשרות נקיטת חלופת מעצר, במקרים המתאימים, והשאלה הניצבת לפתחי היא אך שאלת יישומן של ההלכות שנקבעו בהקשר זה, על עניינו של המשיב.