אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל

התנועה להגינות שלטונית ואח' נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל

תאריך פרסום : 10/05/2017 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
3336-04
09/05/2017
בפני השופטים:
1. א' רובינשטיין
2. א' שהם
3. מ' מזוז


- נגד -
העותרים:
1. התנועה להגינות שלטונית
2. מרדכי ציבין- עו"ד

עו"ד מרדכי איזנברג
עו"ד נחמה ציבין
המשיבים:
1. מועצת הרבנות הראשית לישראל
2. משרד ראש הממשלה
3. המשרד לשירותי דת

עו"ד אבינעם סגל- אלעד
פסק דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

 

א.             עתירה זו היא עתירה ראויה, שהניחה אצבעה על נושאים חשובים בעולם הכשרות במדינת ישראל. נאמר כבר כאן, כי מגישיה ראויים להוקרה, כפי שגם ציינו בעבר. העתירה הוגשה ביום 4.4.04, לפני למעלה משלוש עשרה שנים. במקורה כללה שלושה סעדים – אשר שניים מהם, השני והשלישי, הושגו במהלך השנים ועל כן נמחקו (החלטה מיום 19.7.10). הסעדים הללו היו קביעת נהלים להעסקת משגיחי כשרות וקביעת מבחני הסמכה לעניין זה, וגורמי המדינה פעלו בעקבות העתירה.

 

ב.             אשר לסעד הראשון, שעניינו כי משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים, נושא זה טופל – כפי שכתבנו בהחלטה הנזכרת מיום 17.7.10 – "כמי השילוח ההולכים לאט". מי ימנה מספר ההחלטות שניתנו בנושא זה, וכבר נאמר באחת מהן, כי "הנושא שלפנינו מיאש" (5.2.17); זאת, הגם שבמהות לא היתה – ומכל מקום כיום אין – מחלוקת שיש לשים קץ למצב שבו המשגיחים מועסקים על-ידי המושגחים, על כל החששות המובנים, ואין צריך להכביר מלים וגם אין רצוננו לפגוע; נשוב לכך בקצרה בהמשך.

 

ג.              נביא את עיקריה של ההחלטה מ-22.3.17:

 

א. עתירה זו – עתירה ציבורית ככל משפטה וחוקתה – הוגשה ב-2004, והתמקדה בליקוי מרכזי במערך הכשרות הממלכתי, ליקוי שאין חולק עליו, והוא כי ככלל משגיחי הכשרות הם עובדי העסק המושגח, ומבלי לפגוע באיש, זו פרצה המפתה להיכנס בה, והפוגמת הגדרתית באמון בהשגחה. העתירה הגיעה לגיל בר מצוה, ולאורך השנים כשלו עד הנה באורח מצער ומתמיה כל המאמצים לתקן את הטעון תיקון. צו על תנאי ניתן עוד ב-2008. יתר על כן, הפתרונות המועלים מתכווצים מדי פעם ו'הר' של הצעות שעלו בהחלטות השונות, אותן לא נמנה כאן כרוכלים, הוליד 'עכבר' בדמות ניסוי מקדים (פילוט) כיום בשישה (!) בתי עסק; הבו גודל. העצוב הוא שגם גורמי המשיבים אינם חולקים על אי תקינות המצב הקיים , אך "באו בנים עד משבר וכֹח אין ללדה" (ישעיהו ל"ז, ג').

 

ב. שקלנו אם לא באה השעה ליתן צו מוחלט שיצהיר כי קשר כספי על-ידי העסקה, או בדרך אחרת, בין בתי עסק מקבלי תעודות כשרות לבין משגיחי הכשרות טבול בניגוד עניינים מובהק, ועל כן דינו להיבטל.

 

ג. ואולם, בכל זאת ראינו לנכון להמתין עוד קמעא לדו"ח הסיכום של הועדה שמינתה הרבנות הראשית לנושא זה, העתיד להיות מוגש לרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית לאחר דיונים רבים, ובהנחת הרצון הטוב של המשיבים. אנו מבקשים כי תימסר הודעת עדכון עד 1.5.17, לאחר הפסח, שתכלול דיווח על דו"ח הועדה ועל ישיבת מועצת הרבנות הראשית שדנה בו. הזמן דוחק. הדעת נותנת כי המשיבים יביאו בחשבון – כנמסר – את אי התקינות של המצב הקיים בקשר משגיח/מושגח. כמובן ברקע נמצא גם תיק דנג"ץ 5026/16 התלוי ועומד בעקבות בג"ץ 6494/14 בו נקבע מועד של שנתיים מיוני 2016 לפתיחת הנושא בהיעדר הסדר.

 

ד. אכן נחוצה עזרת ההשגחה העליונה להשגחה הפרטית, אך בידי אדם להסדיר זאת, ולא בשמים היא. המשאבים הנחוצים לכך גם יכולים לכאורה להיות מכוסים מאגרות בלא שהמשגיח והמושגח יהיו תאומי-סיאם."

 

ד.             והנה אכן קיבלנו עתה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים, שעיקרה כי דו"ח הצוות לבחינת מערך הכשרות בישראל בראשות הרב מיכה הלוי – רבה הראשי של פתח תקוה – הוגש לרב הראשי לישראל הרב דוד לאו ב-27.4.17, אושר בישיבתה של מועצת הרבנות הראשית ביום 3.5.17. הדו"ח וההחלטות צורפו על-ידי המשיבים.

 

ה.             חברי הצוות, שפעל למעלה משנה, היו – כאמור – הרב מיכה הלוי (יו"ר), הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי, עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי לרבנות הראשית, הרב אליהו מלול, יועץ לרב הראשי ומר ז'ילבר כהן, נציג ציבור, ולימים, גם מר משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית ומר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ