התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל. ואח' נ' לופטהנזה נתיבי אוויר גרמניים ואח'

החלטה

בקשה לתיקון המרצת פתיחה.

חיוני למתן ההחלטה לפרט את הרקע לה: המבקשות הגישו המרצת פתיחה 3491-04-08, בה טענו לביטול הודעה שנתנו להן חברות התעופה בריטיש איירוייס ושלוש החברות המשיבות כאן, ולפיה תבוטל או תופחת ל-0 עמלת סוכן שניתנה לסוכנויות הנסיעות על כרטיסי טיסה שהנפיקו.

המשיבות נמחקו מאותה המרצת פתיחה, לאחר שהודיעו כי הן דוחות את מועד השינוי עד 1.1.2009, וכי תמכורנה את כרטיסי הטיסה שלהן לפי תעריף מומלץ לצרכן, שהוא התעריף לסוכן בצרוף דמי טפול שישקפו עלות טפול סבירה. כך יתאפשר גם לסוכנים לגבות דמי טפול כאלו מן הלקוחות. תוקף התכנית החדשה למשך 3 שנים (ההודעה מיום 23.7.2008 תקרא להלן "ההודעה").

כעבור חדשים אחדים, בעקבות הודעת הממונה על הגבלים עסקיים שסבר כי הודעת המשיבות מהווה לכאורה הסדר כובל, הודיעו המשיבות כי הודעתן הקודמת בטלה (להלן "הודעת הביטול").

בעקבות הודעת הביטול הוגשה המרצת הפתיחה הנוכחית, ביום 28.12.2008. הדיון בה עוכב עד לאחר מתן פסק דין בהמרצת הפתיחה הקודמת, שבה נותרה בריטיש איירוויס משיבה יחידה.

ביום 23.2.2010 ניתן פסק דין בהמרצת פתיחה 3491-04-08 ( להלן "פס"ד בריטיש"), שבו נדחתה המרצת הפתיחה. לפי הודעת המבקשות הוגשה הודעת ערעור על פסק הדין.

בקדם משפט נוסף שהתקיים בתביעה זו, היא נקבעה לשמיעת ההוכחות לחודש נובמבר 2010.

המבקשות עותרות לתיקון המרצת הפתיחה, על ידי השמטת הסעד החלופי שטענו לו, הוא הצהרה כי המשיבות מחוייבות להודעה. כך תיוותר רק הטענה כי ההודעה על ביטול עמלות בטלה, משום שהיא מפרה את חוזה יאט"א. לטענתן, הצורך בתיקון נובע מרצונן לקדם ולייעל את ההליך; מן הזמן הרב שחלף מאז מתן הודעת הביטול, שהופך אותה לפחות רלוונטית; מקביעות בפס"ד בריטיש; ומהודעת המשיבות שטוענות שאינן יכולות לקיים את ההודעה מיום 23.7.2008.

המשיבות מתנגדות לתיקון המבוקש, שלדעתן יסבך את ההליכים שלא לצורך, משום שיאפשר לכל אחת מן המבקשות להגיש תביעה נפרדת בעתיד. בתגובתן הוסיפו, כי לאור האמור בפס"ד בריטיש, הפך ההליך חסר תוחלת, והתייתר. לתיקון עצמו התנגדו בין השאר משום שאין תצהיר התומך בבקשה, משום שפרטי התיקון לא צוינו בנפרד מהמרצת הפתיחה המתוקנת שצורפה לבקשה, ושכעולה ממנה נוספו בה ענינים שאינם קשורים בנושא התיקון, כגון טענות בדבר מעמדה של המבקשת מס' 1.

דין הבקשה להתקבל, משום שאם מבקש עותר לצמצם את תביעתו, באופן שאינו גורע מאומה מזכויות הצד שכנגד, ומאפשר דיון יעיל יותר בתובענה – אין סיבה שלא להעתר לבקשה.

המבקשות מוותרות על חלק מן הסעדים שבקשו, ובאופן זה מבקשות לדון רק בשאלה העקרית שעמדה לכתחילה בינן לבין המשיבות: אם נהגו המשיבות לפי הדין והסכם יאט"א בהודעתן המקורית בדבר העמלות.

ההתפתחות העובדתית שלאחר מכן, הודעת המשיבות והודעת הביטול שלה – אינן אלא נספחים לענין העקרי.

תלונת המשיבות, כי בכך יתאפשר למבקשות לפצל סעדים, כפי שבקשו, אין בה ממש. ככל שבדעת המבקשות להוסיף ולתבוע את המשיבות, יעמדו להן אותם סעדים שהיו גם בהמרצת הפתיחה המקורית, אשר לא התיחסה לנזק המיוחד של כל אחת מן המבקשות.

ראוי להוסיף בהקשר זה: אכן, מקום שתביעה למתן סעד הצהרתי אינה אלא הקדמה לתביעה כספית אפשרית – ייטה בית המשפט שלא לאשר את הפיצול המסתמן. עם זאת, מקום שהעותרת מראה אינטרס לגיטימי באופן הדיון המתואר, והדבר לא יפגע באופן ממשי באינטרס של הצד השני והאינטרס של צבור המתדיינים – ניתן להזקק לתובענה לסעד הצהרתי (רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ''ד נח(6) 193, 198 (2004). בעניננו נראה שכך הדבר הן משום שמדובר בתביעת למעלה מ-100 סוכנויות נסיעות שהבסיס לתביעתן זהה, ובאופן זה ייקבע במשותף, הן משום שהסעד ההצהרתי צופה גם פני עתיד. במסגרת זו אביע תקווה, כי אם ינתן פסק דין כמבוקש, אזי כיוון שנראה כי אופן החישוב אינו שנוי במחלוקת – ניתן יהיה להסדיר את השאלה הכספית בלא צורך בפניה נוספת לערכאות.

לטענת המשיבות כי לאור דברים שנאמרו בפס"ד בריטיש אין תוחלת עסקית לתביעה זו, ודינה להמחק מיזמת בית המשפט: הדברים שנאמרו בפס"ד בריטיש בעינם עומדים, וזכותן של המבקשות להוסיף ולשכנע את בית המשפט בתביעה זו גם היא עומדת להן. לא ראיתי סיבה להעתר לבקשת המשיבות המובלעת בתגובה זו, למחוק את המרצת הפתיחה.

ניתן להתגבר על העדרו של תצהיר לתמיכה בבקשה, מקום שכל כולה עולה מתיקי בית המשפט שנדונו בין אותם צדדים, וממילא השאלה העקרית בה משפטית.

אשר לתוספת שלא נתבקשה, אך נכתבה בהמרצת הפתיחה המתוקנת המוצעת:

מושכלות יסוד הן, שעל מבקש התיקון להכבד ולפרט את התיקון המבוקש, ולא להעלימו בגדר כתב הטענות שמבוקש להגיש. פעולה אחרת, כפי שפעלו המבקשות כאן, יכולה לאפשר תוספות שלא אושרו, ומטילה את הנטל על המשיבים לחפש אותם אי דיוקים או אי התאמות. אין לכך שום הצדקה, כמובן.

אך המשיבות בחנו את המרצת הפתיחה המתוקנת המוצעת, ומצאו כי בנושא אחד הוסיפו המבקשות מעבר למה שנתבקש, והוא בדבר מעמדה של המבקשת מס' 1, התאחדות סוכני הנסיעות.